המיתוג האישי עובר בירוק...

ראשית, סוג של גילוי נאות. או יותר נכון וידוי. עבדכם הנאמן, אינו נמנה על קהילת שוחרי איכות הסביבה. לא שיש לי משהו נגד איכות הסביבה, או איזושהי אג'נדה אקולוגית,, להיפך, אבל משום מה טרם הזדמן לי לקחת חלק במאבק ציבורי זה או אחר לטובת הנושא. בגדול, המיחזור היחיד בו נתקלתי היה של נושאים לפוסטים (משתדל להימנע מכך...) ועבורי האסוציאציה הראשונה למילה "ירוק" היא עדיין שטר של דולר. (אלוהים, כמה שאני תקוע בעבר...). אולם, בכל מה שנוגע לתחום המיתוג האישי ולפעילות ניו מדיה אותם אני נהנה לסקר. עושה רושם כי לתוכן בנושא "איכות סביבה" יש בהחלט עדנה מאז עליית ה-Web2.0.

כנראה שכמו שארגונים ותאגידי ענק רבים הפנימו את העובדה שלתמיכה באיכות הסביבה וביוזמות אקולוגיות יש ערך מוסף מבחינה תדמיתית, כך גם מומחי המיתוג האישי הבינו זאת. בבלוג של מומחה המיתוג האישי וויליאם אראודה (William Arruda ) למשל, מופיעה סדרה של קרוב ל-20 פוסטים אשר המוקדשים לשילוב בין תחום המיתוג האישי ובין תחום איכות הסביבה והאנרגיה הירוקה או כפי שניתן לכנותו:"מיתוג אישי בירוק". בין הכותבים המתארחים בבלוג ניתן למצוא כמה מחלוצות המיתוג האישי, כגון: הרפ ארורה ( Harp Arora), ולרי סקולסקי ( Vаllerie Sokolosky), ומג גילספי (Meg Guiseppi). פוסטים אלה מספקים מידע חשוב ומקורי כמו למשל:

• כיצד למצב עצמך כמנהיג איכות סביבה?
• כיצד לקשור בין פעילות "ירוקה" לבין המיתוג האישי שלך?
• כיצד למנף את הקריירה באמצעות מעורבות בתחום איכות הסביבה?
• 5 טיפים" להשגת קריירה בתחום איכות הסביבה
• כיצד לבנות אסטרטגיה למיתוג אישי בתחום הפעילות הירוקה?

את כל אלה ועוד ניתן אף למצוא ב"מדריך לקריירה בירוק" שפרסמה חברת הניו מדיה REACH בבעלות וויליאם אראודה. בגדול, מדובר כאן לא רק עלה "טיפים" מעניינים. אלא גם על שינוי דפוס חשיבה. מי שינסה להיכנס לעובי הקורה יבחין כי כל ה"טיפים" מקפידים על סינרגיה בין שני יסודות בסיסיים במיתוג אישי:
1. לשדר לסביבה את "מה שאני מאמין בו"
2. להאמין ב"מה שאני משדר לסביבה"

במדריך עצמו ובפוסטים ישנם "טיפים" ברורים וקלים יותר לשימוש כמו למשל: שימוש בשלושת ה-Reduce, Reuse ,Recycle) R) כלומר צמצום השימוש במוצרים לא מתכלים, מיחזור ושימוש בכלים רב פעמיים. ויש כאלה קצת יותר , איך לומר "נועזים" כמו: להקפיד להגיע לסניף "סטארבקס" עם ספל מאג גדול (כדי למלא עוד מנה מבלי להשתמש בכוס מקרטון). אולם, כל ה"טיפים" מכוונים לא רק לשמירה על איכות הסביבה אלא גם ניצול הפעילות הזו לצורך שדרוג המעמד וקידום המיתוג האישי. (נשמע אגואיסטי? אולי, אך תהליך מיתוג אישי לא מיועד לכאלה ש"נחבאים אל הכלים").

איך זה בא לידי ביטוי במדיה החברתית? פשוט מאוד.
כל אחת ממומחיות המיתוג האישי שציינתי, בהחלט ממליצה לנצל את כל האופציות שמציעה המדיה החברתית (דף בפייסבוק, חשבון טוויטר וכמובן נוכחות מאסיבית בבלוגספירה) . יש משהו בשיתופיות הזו שגורם להרגיש לא רק צודק או נחוש (כפי שאנשי איכות הסביבה חשים בד"כ) אלא גם פופולארי או לפחות לא בודד. ואכן, המדיה החברתית היא עולם שלם של תוכן ואפשרויות לשוחרי איכות הסביבה.

כמות הבלוגים המוקדשים לנושא היא עצומה והתוכן ברשת בנושא זה מתעדכן בתדירות מעוררת כבוד. הנה למשל, רשימה קצרה ממש על קצה המזלג:

Green blog – המתחזק גם חשבון טוויטר ובו 689 עוקבים ומפעיל על בסיס יומי קהילה מגוונת הכוללת: פורומים,עשרות פוסטים מרחבי העולם וסרטונים בנושאי איכות הסביבה והמעורבות החברתית.

Cleanergy- המתמקד בתחום האנרגיה החלופית והקלינטק. מפעיל זירות תוכן רבות מרחבי העולם ומקדם באמצעותן רעיונות ,יוזמות ופיתוחים של חברות העוסקות בהפקת אנרגיה ממקורות טבעיים. ניתן למצוא כאן עשרות מחקרים וסקירות של אנליסטים המתמחים בתחום האנרגיה הירוקה ואף קישורים לקרנות הון סיכון שמשקיעות בחברות ובמיזמים מהתחום.

Energy Balance- הבלוג של פרופסור כריס רודס (Chris Rhodes) מאוניברסיטת University Shambles בבריטניה, אשר קיים כבר משנת 2005. רודס,פרופסור לכימיה, אשר פרסם מעל 400 מחקרים בתחום איכות הסביבה, עשה הסטוריה כאשר הוכרז לפרופסור הצעיר ביותר בבריטניה בגיל 34 בלבד ! את המוניטין הרב שלו הוא רכש בעת שהותו ברוסיה מייד לאחר אסון צ'רנוביל ופרסום שורה של מחקרים וספרים שזכו לפרסים שונים. הנוכחות המרשימה שלו במדיה החברתית ובכלל בתקשורת הפכה אותו למוביל דיעה בתחום איכות הסביבה וההשפעה של זיהום הסביבה והאנרגיה הגרעינית על האנושות.

Greenedia - קהילה מקווונת עשירה בתוכן ובעלת ממשק ידידותי להפליא. מכילה עשרות פודקאסטים,פוסטים,סרטונים ואינדקס קישורים מקיף למדי בתחומי האקטיביזם ואיכות הסביבה וגם בתחומי העסקים והמדיה הרלבנטיים. הגולשים מוזמנים להגיב,לשתף ואף ליצור ולהעלות בלוגים ופוסטים משל עצמם. בהחלט חווית תוכן גולשים ראויה לציון לא רק עבור שוחרי איכות הסביבה.

וזו כפי צייינתי, רק טיפה בים. אין ספק שאנשי איכות הסביבה השכילו לנצל את כוחה של המדיה החברתית ולדעתי יש כאן הרבה מעבר לשימוש בפלטפורמה נגישה לצורך שיתוף והעברת אינפורמציה. יש כאן, מסר חשוב: מעורבות חברתית נמדדת לא רק ברעיון שמאחוריה ובאג'נדה שלה, אלא בדרך בה היא נעשית. ערוצי מדיה שמגיעים לקהל רחב ומגוון כמו בלוגים,חשבונות טוויטר,סרטונים ביו טיוב או פליקר וכמובן דפי FANS ו- GROUP בפייסבוק גם משפיעים יותר. זה לא מספיק לשבת במעבדה או במשרד ולגלות כיצד ניתן לתעל את מי האוקיאנוס לצורך הפקת אנרגיה ובכך להפחית את השימוש בגזים רעילים, צריך גם לשתף את העולם בתובנה הזאת, לאפשר לו להגיב ולהציע יוזמות משלו, להקשיב לו ולהמשיך. אננשי איכות הסביבה הבינו זאת והם בהחלט בדרך הנכונה.

ומה בישראל? המדיה בהחלט נצבעת בירוק.
גם בישראל עושה רושם שהתחום צובר תאוצה. הצצה חטופה לפייסבוק למשל מגלה יותר ויותר דפים המוקדשים לנושא איכות הסביבה. קיימים בלוגים רבים בתחום איכות הסביבה והאנרגיה הירוקה כמו למשל: בלוג "יום כדור הארץ". אחת היוזמות המוצלחות ביותר (הזכורה לי לפחות) היתה לפני שנתיים, כאשר מערכת ה"בלוגיה" של תפוז, קראה לבלוגרים מתחומים שונים (טכנולוגיה,אוכל,תרבות,אופנה וכ"ו) לשלב תכנים בנושאי איכות הסביבה בפוסטים שלהם. ולהוסיף את תווית ," Blog Action Day" לבלוג שלהם, לרגל זכייתו של אל גור בפרס נובל לשלום על תרומתו למאבק נגד החור באוזון.

אשמח כמובן לקבל דוגמאות נוספות. ואני מקווה לראות כי כמו נושא זה, גם נושאים ציבוריים נוספים יצברו תאוצה באמצעות הניו מדיה וישפיעו על סדר היום הציבורי בצורה אפקטיבית יותר. ועד אז שיהיה לכולנו יום ירוק !

Brand Monitoring -ההקשבה מנצחת !

המושגים Brand Monitoring או Social Media Monitoring כבר הפכו לחלק קבוע מהלקסיקון של כולנו. בעצם המושגים האלה מספקים הגדרה לפעילות שמסמלת את אחת התכונות האופייניות ביותר לאנשים (בעיקר פולנים) ולמותגים...לכולם חשוב לדעת תמיד מה אומרים עליהם!

הכלים שמציעות לנו חברות העוסקות ב-Brand Monitoring כגון "”Buzzilla" או Radian 6 מאפשרים לנו לחדד את הסוגיה גם לרזולוציות מדוייקות יותר ולברר למשל: מתי אומרים ? מי אומר? באיזו זירה הוא פועל? באיזו תדירות? ועוד ועוד.

אחת ההוכחות לתאוצה הרבה שצבר תחום ה- Brand Monitoring היא סדרת הכלים החדשים של Radian 6 .

הסדרה כוללת בין היתר את:

Google Sidewiki Monitoring Support – המאפשר מעקב וניתוח של תגובות המועלות ישירות לדף הבית של הבלוג או האתר.

Dashboard Sharing - המאפשר שיתוף של תוצאות המידע ותוכן הדוחות שהופק בין משתמשים רבים (כולל שליטה על היקף המידע)

Automatic Widget Repositioning - כלי הנועד לשמור גם בעת שינויים במבנה הבלוג על נוכחות של וויג'טים מהם ניתן להפיק מידע אודות היקף ואופי השיח הציבורי ברשת.





Brand Monitoring – אמנות ההקשבה
לא במקרה הפך תחום ה- Brand Monitoring לאחד היסודות הבסיסיים של כל פעילות ניו מדיה. שכן, האפקט של ה- Brand Monitoring הוא הרבה מעבר לסקרנות או ביקורת עצמית. כאשר מדובר על מותגים שהשקיעו הון עתק בפעילות שיווקית זו או אחרת, או בכלל על ארגון שהתדמית שלו בעיני הציבור חשובה לו, יש יתרון רב לאפשרות לדעת מה אופי השיח המתנהל סביב המותג ולהגיב בזמן.

בעידן בו ערוצי המידע נגישים וזמינים לכולם, ההשפעה עלולה להיות מיידית. מסתבר שכדי לפגוע בשם המותג שלך, לא צריך להכביר במילים, ולעיתים אף מספיק ציוץ קליל של פחות מ-140 תווים. יועצת הניו מדיה האוסטרלית לורה פאפוורט ( (Laurel Papworth) הדגימה זאת בפוסט מענין שפרסמה

בחברת Radian 6 הבינו מזמן שהדיאלוג עם הצרכן לא מתחיל על המדף, בנקודות המכירה או במוקד שירות הלקוחות אלא הרבה לפני. כל טוקבק ארסי של לקוח מתוסכל, כל פוסט עוקצני של בלוגר בעל לשון מושחזת ובכלל כל מילה של לקוח,צרכן או סתם בעל דיעה שהחליט לפזר קצת רעל ברחבי הרשת עלולים ליצור אפקט דומינו הרסני ביותר ולהשפיע לרעה על דעת הקהל. אולם האפקט הזה יכול להיות גם חיובי במידה ויודעים לנצל יתרונות ה- Brand Monitoring כראוי. כל מה שהמותג (או האנשים שמנהלים אותו) צריך לעשות הוא בעיקר פעולה אחת חשובה: ל-ה-ק-ש- י- ב.

צ'אק האמאן ((Chuck Hemann) שאחראי על תחום המחקר וניהול המוניטין ברשת בחברת הניו מדיה dix&eaton מסביר כי: "הצעד הראשון שארגון צריך לעשות כשהוא נכנס לפעילות במדיה החברתית הוא להכיר בעובדה שזו לא עוד פעילות שיווקית כמו קמפיין פרסומי או מסע יחסי ציבור. אלא שינוי תפיסה שנמדד לטווח הארוך. לכן, לפני שמתחילים להריץ קמפיין בפייסבוק,לגבות אותו בטוויטר ולהשיק בלוג מקצועי הכולל עשרות פוסטים,בלוגרול עשיר למדי ווויג'טים מתוחכמים - מומלץ קודם כל, להקים קבוצה או צוות משימה שירכז את הפונקציות הרלבנטיות מכל זרועות הארגון: שיווק,Iמכירות, משאבי אנוש, מחלקה משפטית ובארגונים מסויימים גם מחלקה או אגף הממונה על קשר עם מגזרים ספציפיים. כל אלה חייבים לנהל קשר שוטף ולהקפיד על ערוץ מידע דו סטרי. כלומר: בכל עת יהיו נציגי הצוות חשופים למידע שהופק מפעילות ה- Brand Monitoring ולתובנות העולות ממנו ומצד שני, האדם או האנשים האחראים על ניהול פעילות הניו מדיה יהיו נגישים למידע הדרוש כדי לספק תשובות ולהגיב בזמן המהיר ביותר לדיונים אודות המותג המתקיימים ברשת."

ומה חושבים האנשים שמאחורי המותגים?
ההגיון מאחורי ההשקעה ב- Brand Monitoring הוא פשוט למדי. מעבר לכך שמהקשבה אפשר לגלות המון תובנות אודות הדרך בה המותג נתפס בעיני הציבור ולאתר דרישות חדשות או הצעות ייעול, גם הדימוי של ארגון המקשיב לציבור,מגיב, משתף ולא מתחמק מביקורת הוא בהחלט דימוי חיובי יותר. בטווח הארוך, ההקשבה הופכת את הפעילות השיווקית של המותג ליעילה יותר. לכן, כיום כל מותג שמכבד את עצמו, מבסס את פעילות הניו מדיה שלו על תובנות שהסיק מניתוח שביצעו כלי ה- Brand Monitoring. קחו לדוגמא את PEPSI אשר ידועה בפעילות השיווקית המאסיבית שלה, שמגיעה בד"כ לשיא לקראת גמר ה"סופר בול" המיתולוגי . אנשי הניו מדיה של PEPSI החליטו לבצע פעילות Brand Monitoring באמצעות כלים של Radian 6 ולאתר דיונים ואזכורים לא רק אודות המותג שלהם, אלא גם אודות הציפיות מאירוע הגמר עצמו. הקמפיין המוצלח ששילב גם מדיה מסורתית (סרטוני טלוויזיה,מודעות ובאנרים) וגם ניו מדיה (שימוש בטוויטר) התבסס למעשה על תובנות שעלו מהשיח הציבורי ומאיך שהציבור תופס את המותג.

גם המותג,” Cirque du Soleil’ -מופע בידור ססגוני שרץ בהצלחה כ-25 שנה על בימות לאס וגאס וברחבי העולם מהווה דוגמא מוצלחת לשימוש נכון בכלים של Brand Monitoring. ג'סיקה ברלין (Jessica Berlin) אשר מנהלת את פעילות המדיה החברתית והאון ליין של ” Cirque du Soleil’ טוענת שהשימוש בכלים של Radian 6 "אפשר להם לעקוב באופן שוטף אודות אזכורים של המותג ברשת ולפתח קהילה מקוונת שבה ניתן לקבל מידע אודות המופע, מחירי כרטיסים, מועדי הופעות, שינויים בקאסט ועוד תכנים רבים שעלו מתוך בקשות שהגולשים עצמם העלו בשיח הציבורי במדיה החברתית. אם בדף הפייסבוק, אם בטוויטר ואם ברשתות חברתיות ואתרי שיתוף אחרים". למעשה, כל מסע השיווק: Summer of Cirque התבסס על תובנות שעלו כתוצאה מפעילות שוטפת של Brand Monitoring. מסע שיווק זה שנועד לקדם גרסא מיוחדת של המופע לרגל חגיגות 25 שנה לעלייתו, היה יכול לעלות סכומים גבוהים ביותר כשהוא מתבס על מדיה מסורתית, אולם התובנות שהושגו מהשיח הציבורי אפשרו למקד את המסרים ולרכז את המאמץ בניו מדיה. הצרכן הרוויח דיאלוג אישי מול המותג שלו במקום עוד קמפיין ראוותני ואילו Cirque du Soleil הרוויחו לדברי ברלין "חיסכון משמעותי בעלויות ויחס ROI (החזר עבור השקעה) גבוה למדי"

לסיכום, ניתן בהחלט לומר כי ה- Brand Monitoring הוא חלק מתהליך שהושרש גם אצל המשווקים וגם אצל הצרכנים. בניגוד למדיה המסורתית שבה בעיקר "צעקו" כאשר המשווקים מכריזים על מרכולתם והצרכנים נאלצים להקשיב (לעיתים בלית ברירה) כאן היחס הפוך. הצרכנים משוחחים, המותגים מקשיבים, מגיבים ופועלים בהתאם. מי מרוויח? כולם. הצרכנים מקבלים מענה לדרישתם, המותגים זוכים לדימוי טוב יותר ובטווח הארוך אף חוסכים בעלויות גבוהות של פרסום ושיווק אגרסיבי ולא ממוקד. רק שהתהליך כמובן דורש אחריות, סבלנות ובעיקר המון התמדה. מותג שלא מבצע Brand Monitoring לאורך זמן, ימצא עצמו מהר מאוד ברגרסיה מבחינת התדמית בעיני הצרכנים ובכלל הקהילה במדיה החברתית

אדוני ראש העיר - המיתוג האישי של מייק בלומברג

בלי ששמנו לב הסתיימה לאחרונה מערכת הבחירות לעיריית ניו יורק. כאשר ראש העיר המכהן מייק בלומברג ((Mike Bloomberg)נבחר לכהונה נוספת. זו היתה אחת המערכות המרתקות שידעה עיריית ניו יורק לא בהכרח בגלל האג'נדה הסוחפת של המתמודדים, אלא בגלל השימוש שנעשה במדיה החברתית ותהליך המיתוג האישי של המתמודדים. בפוסט חשוב שפרסמה לאחרונה קייט קי (Kate Kaye) ,ממגזין המדיה הדיגיטלית Click Z מופיעה סקירה מעניינת של פעילות הניומדיה והמיתוג האישי במהלך קמפיין הבחירות לעיריית ניו יורק. הן מצד בלומברג והן מצד יריבו המועמד הדמוקרטי ביל תומפסון (Bill Thompson). אולם, מי שבהחלט ראויה לצל"ש על שימוש יעיל ונבון במדיה החברתית היא דווקא ראש עיריית הובוקן (Hoboken) מניו ג'רזי - דון זימר (Dawn Zimmer),אשר באמצעות משאבים פיננסיים מוגבלים למדי (ביחס לבלומברג ותומסון) ניהלה פעילות ניו מדיה עניפה והצליחה להעביר לקהל היעד שלה מסרים קולעים וממוקדים הן ברמת האינפורמציה וההתארגנות והן ברמת האידאולוגיה. סקירה זו מראה לנו שבהחלט קיים מתאם בין מידת הפופולריות והיקף הפעילות במדיה החברתית ובין התוצאות בקלפי.

אז מה היה לנו?
מעל 14,000 עוקבים בטוויטר זכו לקבל ממייק בלמברג ציוץ מידי יום כבר מחודש אוגוסט. כאשר במרוצת הזמן התמקדו מנהלי הקמפיין של בלומברג ביצירת קשר עם מליצי יושר נוספים בעי כמות עוקבים רבה, אשר נתבקשו להצטרף לקמפיין ולשאת את הלפיד של בלומברג ברחבי הטוויטר. לדברי יונה סיגר (Jonah Seiger)– מנהל האסטרטגיה והמדיה הדיגיטלית של קמפיין :"זו היתה המטרה שלנו. שהציבור יחוש שהוא נוטל חלק אקטיבי בקמפיין ולא רק צופה בו מהצד". מאחר והוגנות ושקיפות היא עקרון בסיסי במדיה החברתית, מיהרו מנהלי הקמפיין של בלומברג להבהיר כי המסרים המופיעים בשמו לא יהיו מסרים של "עדכוני סטוטוס" אלא רק מסרים המותאמים לקמפיין בחירות. וכן דאגו להתנער ממסרים של תומכי בלומברג אשר תקפו באופן אישי את פעולתו של המועמד המתחרה ביל תומפסון.

גם דף ה-FANS של בלומברג היה מושקע למדי, כלל עשרות סרטוני וידאו ותפקד למעשה כזירת תוכן עשירה למדי, המצליחה למשוך אליה מעל 26,000 מעריצים. האסטרטגיה של בלומברג היתה בהחלט ראויה לציון: מצד אחד ניצול של יתרון לגודל ונוכחות מאסיבית במדיה המסורתית כולל מודעות פרינט ו google Ads וסרטונים בטלוויזיה, אולם מצד שני יצירת קשר ודיאלוג ברמה האינטימית ביותר עם המצביעים. כל אחד ואחת מאזרחי ניו יורק הוזמן למעשה לתקשר עם ראש העיר באמצעות הרשת החברתית. למחות, להחמיא,להציע יוזמות,לשאול ותתפלאו אך גם לקבל תשובות. והכל בשקיפות מלאה ובמהירות תגובה מעוררת כבוד.

לעומת זאת, יריבו העיקרו של בלומברג המועמד הדמוקרטי ביל תומפסון (Bill Thompson) "נרדם בשמירה". כמות מינורית של קצת יותר מ- 900 עוקבי טוויטר ומעט יותר מ-90 חברי בדף הפייסבוק זו היתה הסחורה הדלה של תומפסון בחזית המדיה החברתית.

לדעתי, גם הנסיון של תומפסון לעורר "באזז" כאשר הוא מעודד את תומכיו לטעון לפרופיל שלהם באמצעות אפליקציית פייסבוק את הבאנר הקורא לתמוך בו, היה מיותר. הציבור במדיה החברתית מחפש מהמותג (כולל מועמד לראשות עיר) ערך מוסף ומצפה לרמת השקעה הרבה יותר גבוהה מאשר גימיק שיווקי זול שנועד "לדחוף" עוד סיסמת בחירות זו או אחרת.

כפי שציינתי, מי שעשתה עבודת שטח מרשימה למדי היתה דווקא ראש עיריית הובוקן מניו ג'רזי דון זימר (Dawn Zimmer) אמנם 165 עוקבי הטוויטר שלה ו-218 מעריצים בדף הפייסבוק הם נדוניה צנועה למדי ביחס לבלומברג. אך מול כל ששת מתחריה שכמות העוקבים שלהם בטוויטר פחותה מ-50 זה בהחלט נתון מכובד. המסרים של זימר בטוויטר היו די "מכובסים" וללא תוכן מהפכני. אך דווקא התנהלות "סולידית" זו מנעה ממנה לעשות טעויות. זימר הקפידה על עדכונים וציוצים על בסיס יומי ודאגה לשדר למצביעים שיש שם בעירייה מישהי שעובדת עבורם, בכל יום ובכל שעה. זה לדעתי אחד היתרונות בערוצי הניומדיה, זה לא רק מה שאתה כנבחר ציבור אומר אלא גם התדירות ועצם הנוכחות. ראש עיר שדואג לתמצת עבורי מסר ב-140 תווים, לקרוא מה שאני או אחרים כותבים לו ולהגיב, הוא ראש עיר שמבין שהוא נמצא תחת זכוכית מגדלת ויודע שאסור לו לפשל. הכל שקוף, הכל מתועד והכל נתון לביקורת –כל זמן,כל הזמן.

ולסיום תודה לברק אובמה וגם ליעל גרמן שלנו...
האמת, לאט לאט התרגלנו שפעילות ניו מדיה דומיננטית המהווה חלק אינטגרלי מכל קמפיין פוליטי ולמעשה גם מהפעילות השוטפת של נבחרי הציבור. פורץ הדרך היה ברק אובמה כמובן, נשיא הפייסבוק והטוויטר הראשון בעולם... וגם כאן בישראל ראינו פעילות מוצלחת למדי של ניר ברקת בקמפיין לעיריית ירושלים ושל יו"ר קדימה ציפי ליבני. גם ראשי עיריות מכהנים משכילים לרתום היטב את ערוצי הניו מדיה לטובת הקשר עם הציבור הרחב. למשל: רון חולדאי שהשיק לאחרונה את הבלוג של עיריית ת"א יפו ויעל גרמן עם בלוג מושקע של "הרצליה שלנו". מקווה שההצלחות של בלומברג ודון זימר יגבירו את הנוכחות של נבחרי ציבור בניו מדיה ואף ישדרגו אותה.

על עסקים קטנים שחושבים ניו מדיה בגדול !

מה משותף למסעדה קוריאנית מלוס אנג'לס, בית קולנוע שכונתי בברייטון וחנות משפחתית מהרדשייר (צפון אנגליה) המספקת ציוד לדישון בזבל אורגני (composters)? כולם מהווים הוכחה לכך שמיתוג אישי ועסקי באמצעות הניו מדיה לא חייב להיות נחלתם של מותגים גדולים וחברות ענק בלבד. להיפך, המדיה החברתית היא הפלטפורמה המתאימה ביותר עבור עסק בסדר גודל קטן שמעוניין להגביר את החשיפה שלו ולהגיע לקהל יעד מגוון יותר. עם קצת יצירתיות ופיקנטריה (כמו שרק עסק קטן יכול לייצר) והרבה נחישות,השמיים הם הגבול כשמדובר בפעילות ניו מדיה.

לא כל העסקים הפנימו זאת, במחקר שפרסם לאחרונה סיטי בנק ( citibank) עולה כי רק 76% מהעסקים הקטנים מאמינים בשימוש בניו מדיה לצורך פעילות שיווקית ומיתוג. אולם, אפשר גם אחרת. הדוגמאות הבאות שמספקת לנו מומחית הניו מדיה וה- PR ОnLine לורה פישר ((Lauren Fisher) מסוכנות הניו מדיה Simply Zesty שבדבלין מוכיחות זאת:

המשאית המצייצת של Kogi BBQ
Kogi BBQ היא מסעדת מזון מהיר המתמחה בהכנת טאקו קוריאני עסיסי ומתובל המופץ באמצעות משאית המשמשת מאין מזנון נייד הנוסע לו ברחבי לוס אנג'לס. לבעלי Kogi BBQ היה ברור שמזנוני טאקו קוריאני ניידים אינם מהווים שום בשורה עבור תושבי לוס אנג'לס, אולם משאית המדווחת באמצעות הטוויטר אודות מיקומה והתחנות הבאות שלה כולל עדכונים מקוריים ביותר מהשטח הם בהחלט חידוש מרענן. מעל 44,000 עוקבי הטוויטר של Kogi BBQ מקבלים דיווחים על כל מה שמשאית הטאקו של Kogi BBQ נתקלת בו. החל מדיווחי תנועה ואטרקציות מעניינות בחוף Huntingtown ועד להודעות על כרטיסים למסיבת תחפושות בצ'ינה טאון או הפתעה בסגנון Trick or Treat עבור חוגגי חג כל הקדושים. ואם זה לא מספיק, המעריצים של Kogi BBQ (ויש לא מעט כאלה מסתבר) מוזמנים להיכנס לאתר החברה ולבחור חולצת טישרט עם עיצוב מקורי אותה ילבשו השליחים במשאית שלKogi BBQ . התוצאה: ממסעדה קוראנית אלמונית הפכה Kogi BBQ למותג שכל לוס אנגלס מכירה והיקף ההזמנות גדל באופן כה משמעותי שב- Kogi BBQ נאלצו אף להוסיף עוד משאית כדי לעמוד בעומס.

Marsh Café- מזמינים את משתמשי ה- Foursquare's לדרינק
בית הקפה Marsh Café בסאן פרנסיסקו לא היה משהו מיוחד להציע ללקוחותיו. אבל היו לו כמה עובדים שמכורים לרשתות חברתיות ולאפליקציות כמו ה- Foursquare's אשר מאפשרת למשתמשי רשתות חברתיות לתקשר בינהן,להחליף רשמים וביקורות (למשל אודות התפריט באותה מסעדה) ולשתף ב"טיפים" שונים באמצעות מכשירי דור שלישי מתוחכמים ובעיקר באמצעות ה- I Phone. מכאן עלה הרעיון להציע משקה חינם לכל משתמשי ה- Foursquare's. הצעה ידידותית זו שהוצגה באמצעות כרזה פשוטה (וכמובן דרך יישומי ה- (Foursquare's) עשתה בדיוק מה שמותג צריך לעשות בעידן הניו מדיה: יצרה שיח ציבורי ( conversations) רחב למדי שהביא לסיקור רחב אפילו בערוצי המדיה המסורתיים כמו למשל ה-CNN .

לדברי קרי טולרי (Cari Turley ) מנהלת Marsh Café שהיא עצמה אגב משתמשת - Foursquare' כבדה
הצעד זכה לתהודה רבה והתבטא לא רק בכמות המחמאות שהיא מקבלת ברשת אלא גם בגידול מאסיבי בהיקף המכירות מאז המהלך, גידול שהכריח אותה לתגבר את צוות המלצרים בקפה.

Duke of York’s – הקולנוע שיצא מהקופסא
בברייטון – עיירה סגרירית באנגליה אין הרבה אטרקציות. אולם בית הקולנוע Duke of York’s הפך לכזה, לאו דווקא בגלל סרטי הקאלט שמוצגים בו. מי שאחראי למיתוג המוצלח של בית הקולנוע הוא מנהל הקולנוע, בריטי חביב בשם ג'ון (לדעתי יש בעיית מיתוג אישי למי שמתעקש להזדהות רק בשמו הפרטי,אך זה כבר נושא לפוסט אחר..). ג'ון זיהה את הפוטנציאל הרב שיש בשילוב בין קהל יעד צעיר עם אורייטציה טכנולוגית גבוהה המבקר בקולנוע מצד אחד ועולמות תוכן שלמים שאנשי Duke of York’s יכולים לספק (ביקורות סרטים,המלצות,מידע על פסטיבלי סרטים, פרטי טריוויה אודות שחקנים,במאים ועל תעשיית הקולנוע ועוד). כך הפך בית הקולנוע הקטן לקהילה מקוונת שלמה שמונה נכון לעכשיו: 1,200 עוקבים בטוויטר ומעל 700 מעריצים בדף הפייסבוק. כל אלה מקבלים ומשתפים אחד את השני בעדכונים חמים על כל סרט שיוצא, טריילרים ,ביקורות ועוד ועוד. מה שמגביר את החשיפה של Duke of York’s הוא גם הבלוג המקצועי שמנהל ג'ון – splendor cinema הכולל חידונים פיקנטים לחובבי הקולנוע,פוסטים מרתקים אודות סגנונות קולנועיים ואפילו סקירה של בתי קולנוע מיוחדים ברחבי העולם. מיותר לציין שהבאזז שנוצר סביב ה-Duke of York’s מתאים יותר למותגים גדולים מאשר לבית קולנוע קטן ונידח אי שם בברייטון...

Wiggly Wigglers - עושים conversation מ- composters...
לרוב האנשים אין מושג מה זה Worm composters (זבל אורגני המשמש לדישון והדברה). אולם, אלה שיש להם מושג פשוט לא יכולים שלא להכיר את ה- Wiggly Wigglers. מחברה קטנה המספקת ציוד גננות ודישון הפכה Wiggly Wigglers למותג אמיתי ולמובילת דעת קהל. כל זאת אודות לפעילות ממוקדת ויעילה בערוצי הניו מדיה. חווית התוכן שמספקת Wiggly Wigglers לא מביישת את מותגי הצריכה הסקסיים ביותר. והיצירתיות של אנשי Wiggly Wigglers ובעיקר של הת'ר גורינג ( Heather Gorringe) המרכזת את פעילות הניו מדיה של החברה בהחלט מעוררת השראה.

איפה נמצאת Wiggly Wigglers.? בכל מקום.
החל מאתר The Wiggly Cinema המציג גלריה מושקעת ביותר של סרטונים וראיונות מוקלטים כמעט על כל נושא מתחומי הגינוון והנוי, הדישון,הפרזול ועוד. בנוסף מתחזקת Wiggly Wigglers סדרת פודקאסטים (לא מכבר עלה הפודקאסט ה-200!) ובו ניתן להתרווח בנחת על ה- ‘wiggly sofa’ להעלות שאלות, לשתף במידע ובעיקר לקבל ממומחי הבית "פיל החוואי"(Farmer Phil) והתר מידע שימושי ו"טיפים" כמעט בכל נושא החל מהאכלת תרנגולות והיערכות בחווה לקראת תקופת החורף ועד למדריך לחירת פטריות מאכל ומניעת ריחות רעים. לכל אלה מצטרף הבלוג הפופולארי של Wiggly Wigglers ועל כל המקהלה מנצח חשבון טוויטר המונה 1572 עוקבים !

Howies – חנות הבגדים שהפכה למותג עם אישיות
חנות הבגדים הבריטית Howies היא דוגמא מצויינת לעסק קטן שבנה לעצמו אישיות באמצעות הרשת החברתית ואף ממשיך לתחזק אותה ולנהל עם הגולשים דיאלוג על בסיס קבוע. ראשית, חשוב לציין שעבור הגולשים השם Howies מתקשר מייד עם השמות: טים רובין פט, בן וג'ון. אלה הם חברי צוות החנות אשר משתפים מידי יום את הגולשים כמעט בכל אפיזודה מחייהם הפרטיים ונמצאים כמעט בכל ערוץ מדיה חברתית אפשרי. כל החלטה החל מבחירת טי שרט החודש ועד להתלבטות של פט אודות מכירת אופני ה-BMX מתועדת ברשתות החברתיות ופוסטים המגוונים שמעלים חברי הצוות לאוויר בתדירות גבוהה בבלוג שהם מנהלים. התוכן הפיקנטי שלהם עשה את שלו וכיום יש ל- Howies מעל ל-2000 אוהדים בדף ה-FANS בפייסבוק. כנראה שהחשיפה המודעת של אנשי - Howies משתלמת שכן האינטימיות שהצליחו להשיג סייעה להם להביא גולשים רבים גם לרשתות חברתיות פחות המוניות ויותר ממוקדות כגון rumplo שם מוזמנים אמנים צעירים להציע ולבחור חולצות בעיצובים בעלי טאץ' אינדיבידאואלי (אישיות למותג כבר אמרנו?). אין ספק שעבור הצרכנים הבריטים Howies היא הרבה יותר מעוד חנות בגדים. היא בעצם, ערוץ המאפשר לבטא את עצמך ולא לחשוש מתגובות הציבור. בדיוק כמו שעושים טים,רובין,פט,בן וג'ון באמצעות המדיה החברתית.עבור עסק קטן שמגיע מתחום האופנה זה דימוי לא רע בכלל...

לסיכום, כפי שראיתם כל בעל עסק קטן ואפילו איזוטרי, יכול וצריך לייצר חוויה ואינטראקציה עם הצרכנים ובכלל עם קהל המבקרים במדיה החברתית. הוא רק צריך לחשוב מחוץ לקופסא, להאמין בעצמו וגם בצרכנים שלו, וכדאי גם שיכיר את המדיה החברתית על שלל האפליקציות שהיא מציעה. ניתן אפילו לומר, שהבאזז שעסק קטן עשוי לחולל אפילו גדול יותר. למה? כי כולנו אוהבים סיפורי סינדרלה ומה שיפה הוא שהאפליקציות שמספקת לנו הניו מדיה לא הופכות לדלעת בחצות...