יומנו של מנכ"ל (שעדיין אין לו בלוג אבל יהיה לו...)

יומני היקר,
אני יודע שזה קשה, אך תאמין לי, שעבורי זה אפילו קשה עוד יותר. אין דרך קלה לומר זאת, אך אני נאלץ לפטר אותך. יותר נכון, אני הולך להחליף אותך. הכל החל כשסמנכ"ל השיווק נכנס אלי בסערה לחדר (הוא תמיד נכנס בסערה ומלמל כל מיני חצאי מילים לא ברורות כמו ebranding, ו- CPM ולא נרגע עד שאני חותם לו ומגלה אח"כ שהגדלתי את תקציב השיווק בעוד 30% ...). הפעם הוא ניגש ישר למחשב שלי ופתח את דף הבית של גלובס. "רואה?" הוא הצביע על הידיעה. "אמרתי לך שחייבים להיות שם? אתה לא מבין שזה מה שהם רוצים? תסתכל איך אנחנו נראים? איזה פרצוף יש לנו?" הבטתי בזווית העין על הקיר, שם ניצבה תמונה משותפת שלי מכנס "דה מרקר" עם נוחי דנקנר, עמוס שפירא מ"סלקום" ואסי ברטפלד מ"דלק נדל"ן" וראיתי שאני דווקא נראה לא רע לגילי (אולי איזה צמיג קטן בצד שמאל אבל בזה אשמות הפשטידות דלעת של חמותי).

"תגיד, עוד לא הבנת אותי?!" המשיך סמנכ"ל השיווק לצרוח," אם הבלוג שלך לא עולה בשבועיים הקרובים, אתה פשוט מחוק. קולט אותי? מ-ח-ו-ק ! אני מוכן לשים עכשיו את המשכורת והבונוס השנתי שלי על זה שהמתחרים שלנו בטח יפציצו עכשיו בפייסבוק דפים אישיים של כל אחד מחברי ההנהלה, יפמפמו את עצמם ב-Linkedin ותוך שעה על השעון אנחנו מקבלים את הטוויט הראשון מיו"ר הדירקטוריון של קרן "יורק","ואיפה אנחנו נהיה? בעמוד הלפני אחרון של "כלכליסט" עם 2 סטריפים מסכנים שהצלחתי לגרד מהריטיינר, וואלה יופי, ממש אימפריה"

"תגיד לי, מה אתה רוצה ממני?" הבטתי בו במבט של ילד קטן שניתקו לו את הפלייסטיישן.
"רצית שאשתתף בפאנל על הזדמנויות בשוק האג"ח הקונצרני? השתתפתי. ביקשת לאשר גיוסים נוספים למוקד שירות לקוחות בזמן המשבר? אישרתי. התחננת לבצע כינוס מותגים ולגבות את המהלך בקמפיין של פרסום ויח"צ בעלות של 7 מליון ₪ ? הסכמתי. אז מה נפלת עלי עכשיו עם הבלוג הזה, הא? וחוץ מזה, מאיפה יהיה לי זמן לכתוב בבלוג? " צרחתי עליו ובינתיים ביד ימין הסתרתי את הכרטיסים שהצלחתי לארגן לרבע גמר גביע דייויס בהיכל נוקיה עוד שבועיים. סמנכ"ל השיווק רכן שוב לכיוון המחשב שלי, תופף לו על המקלדת במיומנות של פסנתרן מהפילהרמונית ועל צג המחשב מייד הופיעה מצגת צבעונית ומרשימה, בדיוק כשהנייד שלו צלצל וחשבתי שזה הצלצול הגואל שיציל אותי, הוא סימן לי לעבר המצגת וצעק תוך כדי שהוא יוצא מהחדר: "תעבור על זה עכשיו. אני חוזר עוד 10 דקות, נדבר על זה..."

נשענתי לאחור, הבטתי בשעון שעל המחשב, השעה היתה רק 9:43 אך לי נראה כאילו זה כבר סוף היום. על המחשב הופיעו שורות קצרות עם מספרים מודגשים בצבע, התחלתי לקרוא. מהר מאוד, הבנתי, שאני לא לבד.
מחקר שבדק את המעורבות במדיה החברתית של 100 מנכלי"ם מה -Fortune 100 חשף בפני את הנתונים הבאים:

רק 13 הם בעלי פרופיל ב- LinkedIn (ורק 3 מהם מחזיקים יותר מ-10 קשרים ברשת)

ל-81% מהם אין דף אישי בפייסבוק

75% מהמנכל"ים אמנם מופיעים ב"ויקיפדיה" אך ב-28% מהמקרים הפרטים אודותם או אודות הארגון שבראשו הם עומדים שגויים או לא מעודכנים

רק 2% מהמנכלי"ם הם בעלי חשבון ב"טוויטר"

ו...(את השורה הזו קראתי פעם אחר פעם) לאף אחד מהם אין בלוג !

לחצתי מייד על הספיקר וצרחתי אל דפנה המזכירה האישית שלי שתשיג לי דחוף את סמנכ"ל השיווק ושייכנס אלי מייד. בינתיים השקופית על המסך התחלפה ומייד ריצד שקף צבעוני ובו הנתונים הבאים: לפי המחקר, הגורמים העיקריים שמונעים מהמנכל"ים להיות מעורבים במדיה החברתית הם:

פחד
היעדר אוריינטציה טכנולוגית
מחסור בזמן

פחד? זעקתי! פחד ממי? אני שכבר העזתי להיות הראשון להשיק גירסא חדשה, ועוד להעלות את המחיר שלה כעבור שבועיים, דווקא כשהביקוש היה בשיא הגמישות,וכולם שיקשקו וחששו לאבד נתח שוק, אני? אני פוחד ממישהו? רק אתמול היתה לי שיחה בארבע עיניים (לא כולל שישה יועצים משפטיים ושני רואי חשבון) עם נציג של הממונה על ההגבלים העסקיים ובה אמרתי לו בדיוק, מה אני חושב על ההחלטה שלהם לבחון מחדש את הקונסולידציה שלנו עם שתי חברות בנות של המתחרים. אז אני פוחד? אני?

הבטתי על המסך ונתקלתי בשורה הבאה: "היעדר אוריינטציה טכנולוגית". נו באמת, גיחכתי. אז נכון, שלפעמים אני לא מצליח לפתוח את הקבצים האלה שמגיעים דחוסים באי מייל, אבל זו אשמתם של העצלנים ששולחים אותם. אנשים לא יכולים לשלוח פשוט כמה מיילים אחד אחרי השני? ונכון שרק אתמול ניסיתי לעשות אחזור הודעה ובטעות מחקתי את כל הדואר הנכנס אבל בסדר, הייתי ממש מותש וחוץ מזה, מי צריך את כל הספאמים האלה, (אה, ספאמים אמרתי, מי שולט בטכנולוגיה, מי?)

בקיצור, הנתון הזה, ממש לא רלבנטי עבורי. אני מספיק טכנולוגי כדי לפתוח עוד היום דף אישי בפייסבוק וגם בדה מרקר קפה, לנהל פרופיל ב - LinkedIn, לתקשר שם כל יום עם 30 חברים לפחות, לתחזק במקביל גם 4 בלוגים ו..אה להודיע על זה לכולם בטוויטר ...שיקנאו ! אז מי כאן לא טכנולוגי? הא? מי?. לחצתי שוב על הספיקר וצרחתי על דפנה המזכירה בטלפון, "מה עם סמנכ"ל השיווק, הוא יעבור אצלי היום?", בינתיים ריצדה על המסך השורה האחרונה בשקף: "מחסור בזמן"

הנייד שלי צלצל לפתע, "נו, אתה קופץ לכאן? כמה זמן אני מחכה?" שאגתי לתוך הפומית. "אני מתחיל כבר לכתוב בבלוג פוסט על מועדון הלקוחות שלנו, אתה מגיע? " מהר מאוד, הבנתי שזה לא היה סמנכ"ל השיווק המתעכב, אלא בכלל גיסי שהתקשר לברר אם אני סגור לגבי הרבע גמר של דייויס בעוד שבועיים.

הבטתי על המסך, וליטפתי בערגה את הכרטיסים לדייויס . "תשמע ,מצטער אני איאלץ לוותר, אבל יש לי מקומות מעולים בשבילך. תעודד את אנדיוני גם בשבילי כן? ושמעתי שדודי סלע שיפר את משחק הרשת"

רכנתי על המחשב וסגרתי את המצגת. משחק רשת הא? לעזאזל הרשת...

בתי השקעות - זה הזמן למיתוג אישי ועסקי ברשת !

"ספקולנטים וירטואלים" והרצת מניות באצעות טוקבקים היא תופעה מרתקת וחמורה, שהלכה והתפתחה כתוצאה מהמשבר הפיננסי בשוקי ההון בעולם. לדעתי, נוכחות בתי השקעות במדיה החברתית ופעילות מסודרת של מיתוג עסקי ומיתוג אישי ברשת, תסייע בבלימת התופעה.

גזר הדין שניתן לחבורת הטוקבקיסטים שהודו בהרצת באמצעות האינטרנט. הסב את תשומת ליבנו לתופעה מדאיגה ביותר של ניצול הרשת לטובת מניעים אישיים ובלתי כשרים בענף שוק ההון. נכון,שתמיד יהיה מי שיזכיר לנו כי: "מי שקונה מניות על סמך טוקבקים מגיע לו להפסיד", אך בדינמיקה המטורפת שנוצרה כיום, ובכאוס האדיר שאירועי "וול סטריט" סיפקו (ואולי עוד יספקו), אין להקל ראש באף כלי נשק המצוי בארסנל השיווק הויראלי, לרבות הטוקבקים.

זהירות, ספקולנטים בדרך !

מי שנוסע כיום באוטוסטרדת המידע, יודע כבר כי הוא עלול להיתקל גם ב"משיחי שקר" (אולי ספקולנטים זו הגדרה ידידותית מדי...) העושים שימוש בטוקבקים בצורה נבונה ומתוזמנת היטב. אך, מעבר לטוקבקים, קיים עולם שלם ומרתק של מדיה חברתית המבוססת על פלטפורמות Web2.0 . השילוב בין פלטפורמות אלו, לבין עולם התוכן שמציע לנו שוק ההון יכול להיות שילוב מנצח מבחינה שיווקית, אך גם שילוב קטלני. שכן, מדובר על שוק שבו לפסיכולוגיה יש תפקיד מכריע. את האנליזות,הגרפים והמספרים שמרצדים על מסכי הברוקראז' מקדימות התחושות ורחשי השוק.

בארץ, לצערי נושא השימוש במדיה חברתית בקרב קהילת שוק ההון, עוד בחיתולים. למיטב ידיעתי, גופים בודדים כגון "מגדל שוקי הון" מנצלים את יתרונות המדיה החברתית ומתחזקים בלוג באופן שוטף והיתר מסתפקים באתר אינטרנט סטאטי או דינאמי (אתם מוזמנים כמובן לתקן אותי ולחדש לי בנושא). אולם, שיטוט ברשתות החברתיות מפגיש אותנו עם לא מעט שחקנים עצמאיים (חלק לא מבוטל ללא רשיון ייעוץ השקעות), המספקים מידע מקצועי הכולל: אנליזות, ניתוח טכני, מעקב אחר מדדים גיאוגרפים,סקירות אודות ETF ומכשירים פיננסיים נוספים ועוד.

מבדיקה שערכתי עולה כי רק בלוגים מעטים אף טורחים להציב בדף הבית הבהרה משפטית (כמתחייב בחוק) המציינת כי המידע המוצג אינו מהווה תחליף להתייעצות עם מנהל השקעות מורשה וכין אין לראות בו ייעוץ או המלצה (בבלוג של מנהל ההשקעות נדב אלון למשל, כן זכיתי לראות הבהרה זו לשמחתי)

לא ברור לי כיצד ניתן לאכוף את הנושא, אך לדעתי כדאי לרשות לניירות ערך, לבחון היטב את התופעה, על מנת למנוע מקרים של הפצת מידע באמצעות האינטרנט לטובת אינטרסים אישיים. בארה"ב למשל, הנושא כבר בבדיקה של הרשויות. למעשה, בדינמיקה שנוצרה כיום, כל "בלוגר" שצבר לעצמו מספיק כוח ברשת, (ותאמינו לי יש כאלה, בדקתי), יכול להתגלות כ"שורטיסט" בפוטנציה, שביד אחת על המקלדת משכנע את קהל מאמיניו ההדוק כי המניות של כי"ל בדרך למטה ואג"ח קונצרני של חברות קלינטק זה הדבר הבא, וביד השניה בטלפון הוא כבר נותן הוראות קניה ומכירה. בעגה המקצועית זה נקרא: "מדבר מתוך פוזיציה" וכאשר מדובר בדמות הפעילה במדיום הויראלי שצובר תאוצה, ההשפעה שלה בהחלט משמעותית ומסוכנת.

אולי שכחתם, אך זה לא היה כל כך מזמן, כאשר חבורת "שורטיסיטים" מסקוטלנד גרמה לכל העולם ללכת לישון עם הידיעה שבית ההשקעות "מורגן סטנלי" קרס ולהתעורר בידיעה שזו היתה דיסאינפורמציה. את הרווח, מיותר לומר גרפו ידידינו המתוחכמים בתוך שעות ספורות.

התוכן הוא המלך (גם של שוק ההון) - תשאלו את החברים בוול סטריט

לדעתי, ואיני מאשים חלילה אף אחד, המשבר הכלכלי והכאוס שנוצר בעקבותיו, גרם לכך שהאמינות של האנליסטים מבתי ההשקעות קצת נפגעה, שכן אף אחד, כולל אף אחד לא באמת יכול לחזות מה יהיה מחר, ולכן נוצר מצב של "כל ממזר מלך".

נוכחות מאסיבית יותר של בתי ההשקעות במדיה החברתית, לצד פעילות מיתוג עסקי ברשת הכוללת בין השאר: תחזוקת בלוג, נוכחות שוטפת ברשתות חברתיות, השתתפות בדיונים ויצירת פרופיל קישורים נכון, תאפשר להם להתחרות על תשומת ליבו של הציבור ולצמצם נזקים.

מיותר לציין, שבחו"ל הנושא כבר הרבה יותר מוסדר. לכל בית השקעות המכבד את עצמו יש בלוג מכובד למדי הכולל מידע מפורט ושימושי, מאמרים ועדכונים שוטפים ובמקביל ניתן לפגוש ברשתות חברתיות את בכירי האנליסטים ומנהלי ההשקעות. חשוב לציין: העכבישים של מנועי החיפוש פשוט מאוהבים בתוכן עשיר, רלבנטי שיכול לספק לציבור ערך מוסף ומוגש בצורה ברורה בהתאם לעקרונות ה-SEO (קידום אתרים במנועי חיפוש).
לבתי ההשקעות יש פוטנציאל רב לספק תוכן עשיר (סקירות, ניתוחים טכנים, גרף מדדים מתעדכן ועוד) ולכן ניצול המדיה החברתית לצד מיתוג אישי ועסקי בצורה נבונה, תסייע להם רבות מבחינה שיווקית ותצמצם תופעות של הפצת מידע כוזב או שגוי מתוך מניעים ספקולטיביים.

ברז התרומות נסגר? הים של של המדיה החברתית פתוח !

המשבר הכלכלי, טרם נרגע. (על אף הפרסומים האחרונים אודות התאוששות).אחד הסקטורים שנפגעים מכך בצורה דרסטית הוא העמותות והמלכר"ים השונים. מה עושים? מרכזים מאמץ בשיווק הויראלי ומנצלים את שפע היתרונות שהמדיה החברתית מציעה (ויש הרבה כאלה...)

לא מכבר, התבשרנו כי גם ארגון ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) נקלע לקשיים כלכליים ועומד בפני סגירה.

למען האמת, אין זה מפתיע. יותר ויותר גופים גדולים נוטים כעת, לוותר על תרומות ואילו במקביל, העומס על המוקדים בתקופה זו הולך וגובר מאידך (לחץ נפשי, בעיות כלכליות שמגבירות את שיעור האלימות במשפחה ועוד).

מאחר וברשימת לקוחותי יש כמה עמותות ומלכ"ר, אני מכיר את הנושא מקרוב.
גופים עסקיים ותאגידים רבים דאגו בתקופת הצמיחה לתרום ביד רחבה למען הקהילה ואף לתעל זאת לטובת יחסי הציבור שלהם. בעגה המקצועית זה נקרא "אחריות חברתית" ויש אף גוף מכובד אשר נקרא "מעלה" ודואג לדרג גופים עסקיים על פי מדד האחריות החברתית.

אולם, כעת כאשר כולם להדק חגורות, הראשונים להיפגע הם מן הסתם אותם עמותות ומלכרי"ם. למטבע שנקרא לו, "חוסר מודעות לחשיבות הנושא" ישנם שני צדדים. מצד אחד, ניצבים אותם גופים עסקיים שכנראה שכחו כי מותג נמדד בעיקר בעת משבר. וגילוי מעורבות חברתית בימים אלה, בהחלט מסמלת לא רק איתנות פיננסית אלא גם תדמיתית. בנק גדול לדוגמא אשר ייקח על עצמו את מלאכת החינוך ומתן השכלה כלכלית בסיסית לאוכלוסיות בשכבות מצוקה או יישלח את נציגיו להעביר סדנאות בתחום החיסכון הפנסיוני בקרב בני מיעוטים ועולים ירוויח הרבה יותר מעוד סיקור מחמיא בעיתון. (ובימים בהם הדוחות הרבעוניים של הבנקים היו כה גרועים ורובם עדיין מלקקים את פצעי אירועי וול סטריט, זה לא עניין של מה בכך).

סופה של אחריות חברתית נכונה להתבטא גם ברמה הנומינלית. לא אין זו אשליה, מחקרים הוכיחו כי ניירות ערך של גופים בעלי דירוג אחריות חברתית גבוה היו אטרקטיביים יותר בעיני המשקיעים, לאורך זמן. דוגמא טובה למי שהפנים את המסר היא ההירתמות של "בנק יהב" לטובת פרוייקט "מגשימים חלום" של עמותת על"ם (נוען בסיכון) בו יזכו נערים בסיכון בעלי כישרון בענפי ספורט למלגות לטובת טיפוח כשרונם ועתידם כספורטאים מצטיינים.

אולם, כפי שציינתי, למטבע יש שני צדדים - שכן, גם העמותות והמלכר"ים מגלים חוסר מודעות. במקום לשבת ולבכות על מר גורלם, אני מצפה מאנשי השיווק בעמותות ליטול אחריות ולגלות ויותר יוזמה ויצירתיות. קיימות כל כך הרבה הזדמנויות להשיג מודעות בקרב הציבור: בלוגים, רשתות חברתיות,טוויטר וכל מה שאנו מכנים: מדיה ויראלית פשוט מתאימים לעמותות כמו כפפה ליד (או כמו פד לעכבר...).
מדובר על מדיה נגישה, זולה (אף חינמית ברובה) ומשוועת לתוכן רלבנטי (וכזה יש לעמותות בשפע).

אז לסיכום, ידידי נוחי,תשובה,פישמן וכל החבר'ה הטובים – המשיכו לגלות אחריות חברתית
(אתם יודעים שזה משתלם) ואילו חבריי היקרים בעמותות והמלכר"ים תתחילו לגלות אחריות "להתערבב חברתית" הרשת מחכה לכם !

אירננטוורקינג - אפילו מהפכות אפשר למתג ברשת !

טוב, אז אולי לא זכינו לראות איזה אחמדיניג'ד גירל כמו החמודונת של אובמה, או ה"ליבני בוי" המיתולוגי אבל המספרים האחרונים מלמדים אותנו שלפחות בכל הקשור לנוכחות ברשת, האירנים כבר מזמן מעצמה. תשאלו את מוסאווי, מהדי כרובי ואפילו ידידינו אחמידיניג'אד, והם יגידו לכם שכל הפגנה בעצם מתחילה בפייסבוק.

על הכוח הרב של האינטרנט ככלי תעמולה כבר נשפכו קיטונות של מילים (לא כולל טוקבקים והודעות בטוויטר...). אך לאחרונה זכינו להוכחה ניצחת, שכיום אפילו המהפכות החברתיות הן דיגיטליות. זה התחיל בשנה האחרונה אצל סנאטור אפרו אמריקני שופע כריזמה, שהשכיל לעשות שימוש חכם למדי בבלוגים, ברשתות חברתיות ואף בטוויטר ולהפוך לא רק לנשיא האמריקני השחור הראשון, אלא בעצם לנשיא 2.0, כלומר: לנשיא הראשון שהוכתר על ידי ממלכת האינטרנט.

מהפכת הנט וורקינג והמיתוג האישי ברשת, המשיכה לצבור תאוצה. וכיום במקום עוד א.א.א.א.א. אינסטלטור בדפי זהב, אנחנו שומעים על תעשייה שלמה של מילות מפתח, ביטויי חיפוש, נוסחאות סודיות בגוגל, קידום אורגני, קידום אפור. בכלל, עושה רושם שלא משנה באיזה סטאטוס אתה נמצא בחיים, מה שחשוב כיום, זה היכן אתה נמצא בגוגל... ומסתבר שהתעשייה הזו לא פסחה על אחינו בממלכת הגרעין.

שימו לב למספרים הבאים:

• איראן היא אחת המדינות הפעילות ביותר במדיה חברתית בעולם הערבי, עם שיעור חדירה של 34%
• יותר מ-23 מיליון איראנים (מתוך אוכלוסיה של כ-70 מיליון) נגישים לאינטרנט
  ברשת הפייסבוק יש יותר מ-150 אלף משתמשים מאיראן
• לדף אחד של המתמודד לנשיאות מוסאווי הצטרפו תוך ימים ספורים כ-5,200 חברים !
  

גם כעת, הדומיננטיות של האינטרנט בקרב הציבור רק הולכת וגוברת. זה החל בתקיפת אתרי ממשל על ידי תומכי "המהפכה הירוקה" ותומכיו של מוסאווי באמצעות טכניקה פשוטה, אך יעילה בה גולשי טוויטר נקראו לסייע על ידי לחיצה על קישורים המפעילים התקפותוזאת לצד התקפות DDoS (מניעת שירות מבוזרת) שגרמו לאתרי ממשל כמו Leader.ir ו-iribnews.ir להפסיק את הפעילות לצד פעילות עניפה של ארגון הפגנות ומחאות דרך Twitter ופייסבוק.

אלה נתונים מרשימים למדי, עבור מדינה הנתונה למשטר פונדמנטליסטי, אשר רומס בשם הדת והאיסלם כל זכות יסוד אלמנטרית.לרבות, חופש הביטוי וחירות הפרט. אך זה מוכיח כי האינטרנט על כל יישומיו ושלל הפלטפורמות שהוא מציע, מהווה מוקד כוח עצום.

למעשה, כיום כמעט אין מצב שאתה חבר בפייסבוק או בעל חשבון בטוויטר ואין איזה בלוגר אירני חמוד שקופץ עליך ומציע לך ליטול חלק במהפכה...אז לפני שמתקשרים לפיקוד העורף ושואלים מה לעשות במקרה כזה, ואיפה המרחב המוגן?תדעו שאתם בעצם חלק מההסטוריה. זו המהפכה החברתית הראשונה בעולם שמונעת על ידי אלגוריתמים. את הקילשונים ומגרפות של של איכרי הבסטיליה מחליפים ה-HUGS וה-Flower's של הגולשים האירנים ואת קריאות ה"ויוה לרבולוסייה" מחליפות הודעות בנות 40 תווים ששלחו אקטיביסטים אירנים אשר האייטולה היחיד שהם מכירים בקיומו נקרא גוג אל...

לסיום, אתם בוודאי שואלים כיצד כל זה מתקשר אלינו? אז לי הקישור הוא די ברור. אם כלים כגון: בלוגים, רשתות חברתיות או טוויטר, הוציאו מיליוני אירנים לרחובות כדי להתעמת מול הגורילות של אחמדינג'אד,כל פעילות שיווקית אחרת פשוט קטנה עליהם.

אז רוצו למתג את עצמכם ברשת, לא חשוב איזו ולא משנה איך, בטוח שתמצאו שם מישהו שמעוניין בשירות או המוצר שלכם וגם אם לא, לפחות תתקלו בכמה מיליוני אירנים שיודעים לעשות שמח !