יום שישי, 30 באוקטובר 2009

המדיה החברתית מחייכת לקודאק


מה עושה מותג בינלאומי בתחום הצילום שמזוהה עדיין עם סרטי הצילום הישנים,נתפס כארכאי בעידן המדיה הדיגיטלית ונכווה קשות מהמשבר הכלכלי? מתחיל לחייך !!! (והמדיה החברתית מחזירה לו חיוך)
כולנו מכירים את ענקית ציוד הצילום קודאק. הבעיה מסתבר, שרובנו עדיין מזהים את קודאק עם סרטי צילום,אלבומים מודפסים ובקיצור כל מה שמזכיר לנו את העידן שקדם למדיה הדיגיטלית (היה פעם עידן כזה תתפלאו). מסתבר שהבעייתיות בתדמית המותג יחד עם בעיות נוספות שהצמיח המשבר הכלכלי בשנת 2008, פגעו בקודאק קשות וברבעון השלישי של השנה היא אף דיווחה על הפסדים של 111 מליון דולר. אולם, דווקא המשבר הכלכלי, הוא זה שמביא עימו הזדמנות ובקודאק מיהרו לרכב עליה ולרתום למירוץ דווקא את המדיה החברתית שמשום מה עקפה אותה בסיבוב...

ממש בימים אלה (ולראשונה מאז 2005) יוצאת קודאק בקמפיין המשלב בין המדיה המסורתית (סרטוני טלוויזיה ופרינט) והמדיה החברתית תחת הסיסמא: "“It’s Time to Smile”. הקמפיין מתייחס לצורך בחיוך ותחושה חיובית דווקא בעת משבר כלכלי ורגע לפני ההתאוששות ממנו והוא כולל אסופה של רגעים שגורמים לנו,למשפחה,לחברים לחייך ולהנציח אותם. למעשה זהו המשך של קמפיין מדיה חברתית שרץ כבר מחודש יולי תחת הכותרת "Bright Side Tour". הערך המוסף וגם היופי של הקמפיין הזה הוא בשימוש החכם שהוא עושה במדיה החברתית, או יותר נכון ב"שגרירים" שנרתמו לצורך המשימה. מדובר בצמד סטודנטים מ - Purdue University הנקראים “The Compliment Guys" . הצמד מתייצב ברחבי ארה"ב עם מצלמה מנציח סיטואציות מחיי היומיום של משפחות או קבוצות חברים אשר מצדיקות חלוקת מחמאות ופידבק חיובי ודואג כמובן להעלותן לרשת.

וזו רק חלק מההסתערות של קודאק על העולם הדיגיטלי והמדיה החברתית. פעולות נוספות כללו:

  • פיתוח אלבום דיגיטלי מושקע בשם Konga Line
  • פיתוח אפליקציית פייסבוק בשם Smile Meter
  • פיתוח אפליקציית iPhone בשם Smile Maker

אך יותר מכל לדעתי, המהלך שמראה עד כמה המותג הפנים את החשיבות של לקיחת חלק אינטגרלי מעולם המדיה החברתית הוא פרסום מדריך המדיה החברתית של קודאק בו ניתן למצוא בין היתר: לקסיקון מפורט של מונחי מדיה חברתית ו-Web2.0, מגוון עשיר של "טיפים" לפעילות במדיה החברתית (כולל עצות שימושיות למדי מהבלוגר הראשי של קודאק), חשיפה של "מדיניות המדיה החברתית בקודאק" -מאין קוד אתי לעובדי קודאק המעודד אותם לשמור על ערכים כגון: פרטיות המשתמש, שקיפות ושיתוף מידע , הזדהות מלאה עם המותג אך המנעות מתוכן שמטרתו אך ורק לשווק מוצרים ועוד. וכמובן הצצה ליישומים והפעילויות שמובילה קודאק במדיה החברתית.

ולסיום, קצת ביקורת...
משיטוט קליל בדף ה-FANS הבחנתי בלא מעט תגובות שלא זכו מענה על ידי נציג קודאק. למעשה, רק התלונה הראשונה זכתה למענה (זה היה ב-15 לאוקטובר). אז במה שנוגע לחווית תוכן גולשים הציון של קודאק בהחלט מרשים אך בכל מה ששייך למיקור קהל (Crowd sourcing ) יש עוד מה לשפר...

יום שלישי, 27 באוקטובר 2009

מיתוג אישי מהסרטים... הסיפור של ג'י. סי האצ'ינס

A Moment In Social Media History: 7th Son

Posted using ShareThis



מומחה הניו מדיה והמיתוג האישי ג'ייסון פולס (Jason Falls) מביא את סיפורו המרתק של ג'י.סי. האצ'ינס ( J.C. Hutchin) מלואיזוויל. מה שחשוב בסיפור הזה מעבר ל"סוף ההוליוודי" שלו, הוא שזה יכל ויכול להיות הסיפור של כל אחד ואחת מאיתנו. האצ'ינס הוכיח שלא צריך ללכת רחוק כדי למצוא דוגמאות למיתוג אישי יעיל ברשת. זה יכול להיות סופר כגון האצ'ינס שמשיק יצירת מדע בדיוני שחיבר, בעל חנות משקאות משפחתית כמו מיודעינו גארי ווינצ'אוק (Gary Vaynerchuk) או כל בעל עסק אחר שפשוט מעוניין להגביר את החשיפה שלו. מה שצריך הוא בסך הכל התמדה, יצירתיות, תכנון לטווח ארוך ו...חיבור לרשת.

בשנת 2006 הסופר האמריקאי ג'י.סי. האצ'ינס ( J.C. Hutchins ) התקשה להעניק ליצירה החדשה שלו " 7th Son" חשיפה במדיה המסורתית. הליין אפים של ערוצי המדיה המסרותית באותה עת היו עמוסים בנושאים עסיסיים יותר כגון: משולש רומנטי שכלל: נשיא אמריקאי מכהן, אסיסטננטית בשם מוניקה לוינסקי וסיגר...האצ'ינס שהאמין ביצירה שלו ובעצמו (והנה לכם עוד כלל ברזל במיתוג אישי) לא ויתר. הנחישות שלו הפכה לאחת הדוגמאות הבולטות להצלחת המיתוג האישי ברשת.


תוכנית הפעולה שהכין האצ'ינס היתה מדוייקת ומתוזמנת היטב וכללה בין היתר:

  • בניית קהילת גולשים סביב היצירה שלו "7th Son" וגיוס "צבא נאמנים" באמצעות ערוצי הרשת החברתית והפוד קאסטים
  • אירוח מסיבת השקה לפודקאסט שהפך פופולארי ביותר
  • פעילות עניפה שכללה 50 ראיונות טלפוניים בפודקאסטים שונים
  • פניה לקהל המעריצים באמצעות הרשת החברתית להעלות גרסאות משלהם כולל:סיפורים קצרים,סרטונים ושלל רעיונות עבור הפרק הראשון באנתלוגיה שתצא בעקבות "7th Son"
  • פניה לגיבורי תרבות המזוהים עם ז'אנר האימה והמדע הבדיוני להשתתף בסדרת תוכניות בפוד קאסט של האצ'ינס


התוצאות? מרשימות למדי !

מידי חודש דווח על כ- 100,000 הורדות של "7th Son" מהפוד קאסט של האצ'ינס. וכיום 3 שנים לאחר מסע השיווק האגרסיבי או יותר נכון: מערכת הקשרים ההדדית והמוצלחת שניהלו האצ'ינס והמותג שלו עם קהל הצרכנים (כן,זו הדרך להצליח במדיה החברתית כמו שהבנתם...) יוצאת לאור גרסא מודפסת של היצירה. ועם זה לא מספיק אולפני "Warner Brothers" מנהלים מגעים מתקדמים עם האצ'ינס על הפקת סרט מדע בדיוני המבוסס על היצירה "7th Son".

המסקנות אם כן, די ברורות. המתכון של האצ'ינס כלל מצרכים פשוטים למדי שנמצאים אצל כל אחד מאיתנו: נחישות,אמונה בעצמך ובמותג שלך וחשיבה יצירתית. תוכנית הפעולה שגיבש האצ'ינס מלמדת כי התכנון חייב להיות לטווח ארוך. במבט לאחור האצ'ינס עשה בעצם את מה שעושה כל איש יחסי ציבור או קידום מכירות: דחף,קידם ושיווק את המותג שלו וכאשר נסגרה דלת אחת (ערוצי המדיה המסורתית) הוא לא היסס להיכנס דרך החלון (הרשת החברתית והפוד קאסטים) אך יש הבדל משמעותי: האצ'ינס דאג לכל אורך הדרך שהצרכנים שלו יקבלו ערך מוסף: יוכלו לשאול, לקבל מידע,להציע רעיונות,ליזום ולהיות בעצם חלק מהסיפור. כשמדברים על חוויה של תוכן גולשים חשוב לזכור את המסע שניהל האצ'ינס עם "7th Son" אני בטוח שבלי קשר להכרה הרבה שהשיג לבסוף, האצ'ינס נהנה לא פחות מהדרך. וזה לדעתי, סוד הקסם בתהליך מיתוג אישי.

יום חמישי, 22 באוקטובר 2009

הפקולטה למדיה חברתית...

השבוע נפתחה בשעה טובה ומוצלחת שנת הלימודים האקדמאית ברוב פאר והדר (ובלי שביתות ראוי לציין...). כמו בכל העולם, גם אצלנו הסטודנטים מהווים את דור העתיד של החברה. מבחינת המשווקים,הסטודנטים למעשה משולים לשתיל קטן שחשוב להשקות אותו ולטפח אותו מבעוד מועד, על מנת שלאחר מכן ניתן יהיה לקצור את הפירות. כעת השתיל הזה גדל ומתרבה בחממת המדיה החברתית. הבנקים יודעים זאת, חברות הסלולר יודעות זאת, סוכנויות הנסיעות יודעות זאת ובקיצור כל משווק שמכבד עצמו דואג להציע הטבות לסטודנטים של היום שכן הם הרי אנשי ההיי טק / עורכי הדין / יועצי ההשקעות/ מנהלי השיווק/ של המחר...

מסתבר שחלק מהמשווקים הפנימו עובדה חשובה לא פחות: הסטודנטים של היום לא רק מרבים לבקר במדיה החברתית הם די קרובים לגור שם (טוב, במציאות של שכר הדירה בימינו זה אפילו משתלם). המחקר המעניין של רחל ראובן (Rachel Reuben) מומחית לתקשורת שיווקית ברשת מאוניברסיטת ניו יורק שופך אור על פעילות סטודנטים במדיה החברתית מזווית קצת שונה – התנהלות הקולג'ים במדיה החברתית והשימוש שלהם בפלטפורמות שהיא מציעה. המחקר שנערך בשנת 2008 בחן פעילות של קולג'ים בארבע מדינות שונות (ארה"ב,קנדה,אוסטרליה וניו זילנד) וגילה בין היתר את הנתונים הבאים:

  • ערוץ התקשורת המועדף על סטודנטים הוא הבלוגים: 60% מהקולג'ים מנהלים בלוגים משלהם
  • Facebook היא עדיין הרשת החברתית הפופולרית: ל – 53.9% מהקולג'ים יש דף Facebook רשמי ( אולם רק 20 מתוכם טרחו לעשות שימוש באפליקציית Facebook משלהם)לדעתי, אולם אין ספק כי כמות זו רק עלתה במרוצת 2009)
  • רק 21.9% מהקולג'ים מנהלים חשבון ברשת My Space
  • 17% מהקולג'ים מחזיקים חשבון ברשת החברתית del.icio.us

נתון די מפתיע הוא לגבי השימוש בטוויטר: לפי המחקר 67% מהקולג'ים טרם פתחו עדיין חשבון ב- Twitter אתרי שיתוף: ל-50% מהקולג'ים יש חשבון ביו טיוב ל-64% יש חשבון Flicker

מה זה אומר עבור המשווק? הרבה.

קחו למשל את Banking Abbey בלונדון אשר השיק קמפיין ניו מדיה עבור המותג שלו באמצעות המדיה החברתית. 3400 סטודנטים שנרשמו לדף ה-Fаns של המותג ב- Facebook במהלך חודש ספטמבר (ממש לפני תחילת שנת הלימודים) מהווים הוכחה לאפקטיביות של המדיה בקרב סטודנטים.

מנהל התקשורת השיווקית של Abbey לואיס הינטון (Louise Hinton) מספק נימוק מעניין לבחירה בקמפיין ניו מדיה במקום המדיה המסורתית: "אמנם הסטודנטים מעדיפים לפתוח חשבון בסניף עצמו , אך את מחקר השווקים והבנצ'מרק הם מעדיפים לבצע ברשת החברתית ושם אנו ממתינים להם". כדי להגביר את אפקטיביות המהלך גיבתה Abbey את הקמפיים בפריסה רחבה של נקודות הרשמה בקמפוסים עצמם.

גם מותגים כגון: Apple Lloyds, TSB , TalkMobile מנהלים דיאלוג פורה עם הסטודנטים באמצעות מערכת בלוגים וסרטוני וידאו באתרי שיתוף.

ובארץ? הסטונטים של בנק הפועלים משחררים לחץ ב- Facebook !

מסתבר שגם כאן לא נותרו אדישים לגבי הפוטנציאל הרב של שימוש במדיה החברתית כדי לפנות אל קהל הסטודנטים. וגם כאן המשווק שהרים את הכפפה היה מותג מתחום הבנקאות. בנק הפועלים החל לאחרונה בקמפיין ניו מדיה לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמאית.

איך זה עובד?
במסגרת הקמפיין יזם הבנק תחרות שתתנהל בדף Facebook שנוצר לצורך הקמפיין. במסגרת התחרות הסטודנטים יתבקשו לכתוב ב- Facebook, במשפט אחד, "מה הם עושים כדי לשרוד את הלחץ". המשפט שיחברו יופיע על ה-wall האישי של הסטודנט, וישתקף לחבריו ב- Facebook ובעמוד התחרות של בנק הפועלים בפייסבוק, כאשר המטרה של הסטודנטים היא לקבל מהחברים הכי הרבה הצבעות "like" על המשפט. 40 הסטודנטים שיקבלו הכי הרבה הצבעות יזכו במלגה קבלת המלגה מותנית בהחזקת חשבון "פועלים סטודנטים" ביום סיום התחרות.

להערכתי, זו הסנונית הראשונה ובקרוב נראה מותגים נוספים פונים אל הסטודנטים באמצעות המדיה החברתית ומקיימים עימם דיאלוג כמו שרק המדיה החברתית יכולה להציע: זירות התוכן האופציונלית פשוט לא נגמרות ומשווק חכם ישכיל לקשור בינהן לבין ערכי המותג שלו. החל מ"טיפים" ללמידה מהירה והתמודדות עם לחץ זמן בתקופת מבחנים (ספקיות אינטרנט למשל) ועד לשמירה על תזונה נכונה ופעילות ספורטיבית בתקופת מבחנים (אולי רשת מזון מהיר או מותג מתחום הלייף סטייל?). אז לכל הסטודנטים נאחל שנת לימודים פוריה ומהנה ולהתראות ב- Facebook, ב- Twitter, ביו טיוב א ו בקיצור על ספסל הלימודים ....

יום חמישי, 8 באוקטובר 2009

יום חמישי, 1 באוקטובר 2009

הבלוג עדיין חי ובועט (ובסוף גם רווחי...)

במגזין הטלוויזיה הקנדי Buziness News Network נערך לאחרונה דיון מרתק אודות המגמה אליה נוטה תעשיית הבלוגינג. אין ספק כי העוצמה שצברו הרשתות החברתיות, אתרי המיקרובלוגינג ואתרי השיתוף הפכה את הבלוגרים מצד אחד לחלק חשוב מאוד בתעשייה הזו. הם למעשה מהווים ספק תוכן חשוב, משמשים כמנהיגי דיעה וכמאין "שוטרי תנועה" המכוונים ומנווטים את כמות התוכן העצומה המופיעה ברשת. אולם מצד שני כמות ה"מתחרים" שקמה לכל בלוגר למעשה, עלולה אולי לפגוע בו? האם כעת, כאשר ניתן להשיג את אותו המידע גם ברשתות חברתיות למינהן, הבלוג ייהפוך לכלי פחות רווחי או פחות אטרקטיבי בעיני מפרסמים למשל?

הבלוגרית לייפני לו (Lainey Lui) בעלת הבלוג הפופולארי Laineygossip.com טענה כי תעשיית הבלוגינג אינה "מזדקנת" אלא להיפך. לדבריה "עדיין יותר ויותר אנשים מגלים עניין במה שיש לי או לבלוגרים אחרים לומר. נשים למשל, תמיד יאהבו לרכל ולפטפט והבלוג שלי מאפשר להן לעשות זאת בתדירות רבה ולרכז במקום אחד את מה שהן מחפשות" . המפרסמים כך מסתבר, לא מתעלמים מכך וכמות המפסרמים בבלוג של לייפני לו בהחלט מעוררת הערכה.


סטיב רובל (Steve Rubel) מחברת המדיה , Edelman Digital לעומת זאת,טוען שתעשיית הבלוגינג אכן "מזדקנת. העובדה שלמעשה מאחורי פיסת תוכן ברשת יכולים לעמוד כל כך הרבה גורמים ולבלוגרים למעשה יש יותר ויותר מתחרים, יוצרת עבור כל בלוגר בעיה שכן הוא עלול למצוא עצמו פחות ייחודי ופחות אטרקטיבי"


דעתי? אי שם באמצע....

מצד אחד התחרות אכן קיימת. ולכל בלוגר קשה יותר מתמיד להמציא את עצמו מחדש. לעדכן ולספק לקוראים שלו ערך מוסף שהם לא ימצאו ברשת החברתית.
מצד שני, זו אולי קלישאה אך תחרות היא בהחלט מצב חיובי. היא מכריחה את הבלוגרים להתאמץ יותר, להשקיע בתוכן חדש, בקישורים רלבנטיים, בוויג'טים מעניינים שיעשירו את חווית המשתמש ובכלל להפוך את הבלוג למוצר שהם יהיו גאים בו. אני באמת ובתמים מאמין כי בלוג לא נועד להפוך את הבלוגר ל"לוח מודעות" והעובדה שהוא אטרקטיבי בעיני מפרסמים רק מצביעה על המקצועיות והחריצות של אותו בלוגר, אך היא בהחלט לא אמורה להיות המטרה העיקרית.
לסיכום: העובדה כי הבלוג הפך לפלפטפורמה שיווקית גם עבור גופים עסקיים ומקצועיים ומהווה כלי אינגרלי מכל תהליך מיתוג אישי או עסקי מוכיחה כי כוחו של הבלוג אודו במותניו. המדיה החברתית היתה ותישאר ערוץ הפצה משתלם ואפקטיבי עבור הבלוגרים והבלוג בשל יתרונותיו הרבים (תפעול נוח, דינמיות, ואטרקטיביות בעיני מנועי חיפוש) ימשיך ויהיה כלי שיווקי ממעלה ראשונה.
חשוב להפנים כי הרווח לא צריך להיות ממפרסמים המגיעים אל הבלוג אלא מיכולת לקיים דיאלוג עם קהל רחב של צרכנים וצרכנים אופציונליים ובעיקר לשמש כמנהיג דיעה.

יום שני, 14 בספטמבר 2009

הציידים והמלקטים של הניו מדיה !

הניו מדיה והפלטפורמות השיווקיות הרבות שהיא הביאה לנו, גרמה לתופעה מעניינת למדי: מספיק להעיף מבט קצר על רשימת התפקידים ואפשרויות הקריירה החדשות שמעלה הניו מדיה ובכלל על הכמות ההולכת וגוברת של אתרים ספציפיים המתמחים באיוש תפקידים לתחום הניו מדיה כדי להגיע למסקנה ברורה: חזרנו להיות חברה של "ציידים" ו"מלקטים". רק שאת החץ וקשת, והסלים החליפו אתרי המיקרובלוגינג וה - APS למיניהן....

יועץ הניו מדיה סיימון מקקיי (
Simon Mackie) מחברת המחקר השיווקי gigaom מציין מספר תפקידי מפתח בעידן הניו מדיה. התפקידים האלה בהחלט מהווים קשר (יותר מסימבולי לדעתי) לפעילות ה"צייד והלקט" המסורתית, רק שהפעם כמובן הכל נעשה בצורה מתוחכמת:

תכירו את הציידים המודרנים:

את תפקיד הציידים איישו בעבר אותם גברים חסונים (אלה שמהגנים שלהם מייצרים כיום בעיקר כוכבי אן בי איי, פוטבול ואצנים כמו אוסיין בולט) . תפקידם הסתכם במרדף אחר מקורות מזון מן החי תוך שימוש באסטרטגיות מקוריות למדי כגון: הסוואה,יצירת דיאלוג עם החיה,פעולת הסחה מהירה על ידי אלמנט כגון מוזיקה או רעש סביבתי אחר (קני סוף, עלי במבוק למשל) והוצאה לפועל של המשימה על ידי כלי ציד משוכלל (כידון,חנית,חכה או חץ וקשת). כיום המשרות הפופולריות ביותר הן:

Infrastructure gurus.
תפקידם לרתום את הידע הטעכנולוגי המצטבר שלהם לטובת פיתוח ויישום מכלול אפליקציות בפלטפורמות ה- Web2.0- או במילים פשוטות יותר: להכין את החץ וקשת/החכה/הכידון . בכל פעם שאתם מבצעים קמפיין ניו מדיה הכולל למשל: דף fans בפייסבוק עם אפליקצייה נחמדה המניעה את הגולשים לקיים עם המותג שלכם דיאלוג כלשהו. תחשבו על האנשים שייצרו לכם את החכה.


Community managers
תפקידם לשמש כגורם המתווך. הם אלה שמבצעים את פעולת ההסחה. הם מעלים דיון, נותנים עצות שימושיות, משתפים מומחים ומנהיגי דעה אחרים, עונים,מגיבים ובקיצור עושים הכל כדי ליצור מודעות למותג (conversion או Buzz כפי שהם יקראו לכך). הם חייבים לעשות זאת בצורה מדוייקית ובתזמון מושלם - רק כשהצרכן יהיה בידיים שלהם, הוא יהיה פנוי להפנים את המסר השיווקי שתרצו להעביר לו. זכרו: כל נסיון או רעש לפני כן, פשוט יבריח אותו וישאיר אתכם עם החכה ביד...

Social media marketers
אם ה- Community managers.הם המוצאים לפועל. הרי שה-Social media marketers הם המוח שמאחורי הפעולה. הם המושכים בחוטים. הם קובעים את המיקום, המינון והכי חשוב האסטרטגיה. כאשר מנהלי המדיה של P&G השיקו את המותג “Beinggirl “ הם ידעו היטב למה הם מעדיפים לפנות אל נערות מתבגרות באמצעות המדיה החברתית ולהציע להן "טיפים" ותשובות של מומחים לנושאים הקשורים בהגיינה אישית.. מחקרים הראו כי המדיה החברתית היא המקום בו קהל היעד שוהה רוב הזמן. התוצאות, לא איחרו לבוא:
2 מליון מבקרות בדף הפייסבוק. והאפקטיביות של הקמפייi היתה גבוהה פי 4 מאשר במדיה המסורתית !


וגם מקומן של ה"מלקטות" לא נפקד...
את תפקיד ה"מלקטות" איישו בדרך כלל בנות המין היפה אשר ניחנו בסדר מופתי, כושר ארגון ויכולת לבצע בו זמנית מספר פעולות (מדהים איך כלום לא השתנה, הא?) הפעולות כללו למשל: איסוף גרגירים מהשדות, סינון והפרדת הגרגרים הקשים לעיכול, ולבסוף גם הכנת התבשילים (המבוססים על שילוב בין תוצאות הלקט לבין השלל שהביאו עימם הציידים). כיצד זה מתבטא כיום? בצורה ברורה: "התוכן הוא המלך" ו"מידע זה כוח" אבל צריך גם לדעת לנהל אותם. לכן עוד שני תפקידים חשובים בעידן הניו מדיה הם:

Data analysts
מטרתם לרכז בצורה מאורגנת ונוחה למשתמש את הנתונים אודות ביקור הגולשים, המקורות המביאים אותם,אופן הפעילות שלהם, תדירות , משך זמן ממוצע, אחוזי נטישה ועוד ועוד. את הסלים והמסננת החליפו תוכנות ויישומים כגון: גוגל אנליטיקס או מערכות ניטור

(Brand Monitoring) כגון: Buzz gain או Buzzilla והעוקבות אחר תדירות ואופן האזכורים של המותג ברשת (conversion).


Sensor engineers
גם כאן, החשיבות לפן הטכנולוגי הינה מכרעת. מאחורי כל אפליקציה המשמשת לאיסוף מידע, כל טופס יצירת קשר שממנו ניתן לאתר "לידים" או כל שורת קוד עומדים האנשים שלמעשה מכינים את ציוד הלקט.


והכי חשוב. התפקידים האלה, לא שונים בהרבה מהתפקידים המדיה המסורתית. גם שם היו ועדיין ישנם "ציידים" מתוחכמים בדמותם של מנהלי שיווק, מתכננים אסטרטגיים (פלנרים) ומוציאים לפועל בדמותם של קופירייטרים וארטדיירקטורים. גם שם החנית והחץ וקשת הוחלפו בפעילות יחסי ציבור ובסלוגנים ססגוניים ואילו על פעילות הלקט אחראיות מחלקות המחקר והניתוח.
אולם מה שחשוב לכל משווק להפנים הוא שחוקי המשחק השתנו. הניו מדיה, היא הרבה יותר דו סטרית ולכן גם דורשת מיומנות והיכרות טובה יותר של השטח. בעלי התפקידים בניו מדיה חייבים להיות מולטידיספלינרים ולדעת לשלב בין עולם התוכן והמדיה החברתית מצד אחד ולהיות בעלי אוריינטציה שיווקית מצד שני. רק מי שחי, נושם, אוכל,שותה ומצייץ את כל העולמות האלה יוכל לבצע את התפקיד כהלכה.

יום רביעי, 9 בספטמבר 2009

קוד אתי בפעילות ניו מדיה? זה טוב לעסקים !

הניו מדיה ממשיכה לספק לנו עניין. אחרי שראינו את הפוטנציאל השיווקי האדיר הטמון בה את היכולת שלה ליצור דיאלוג בין מותג לצרכן, כמעט בכל קטגוריית צריכה כלשהי ובכלל את הכוח שלה בקידום אג'נדות חברתיות או מסחריות. הגיע הזמן לדיון המוכר והחשוב בנושא האתיקה. נכון, ביטויים כמו: "קוד אתי" או "אחריות מוסרית" מזוהים בד"כ עם מסעות פרסום, פעילות יחסי ציבור עניפה, תוכן שיווקי ובכלל עם תחומי השיווק והעיתונות. אולם, הדומיננטיות הרבה שהשיגה הניו מדיה בשנים האחרונות,והעובדה כי היא מהווה כיום פלטפורמה שיווקית אפקטיבית למדי, הפכה גם כאן את סוגיית השימוש בקוד אתי לרלבנטית ביותר. הדעות (איך לא?) חלוקות ביותר. אולם, מה שבאמת הופך את הדיון למעניין כל כך, הן הזוויות שבחרו לעסוק בהן במהלך השנים האחרונות.

ראשית, חשוב לציים כי לא מדובר על קוד אתי שמחייב או מאיים בסנקציות לחורגים ממנו. אולם, אי הקפדה על הקוד, עלולה להביא לתוצאות מביכות עד כדי הרסניות. כאשר מדובר במדיה בעלת פוטנציאל ויראלי כה גבוה. כל הפרה בוטה או התנהגות לא הולמת פשוט מאוד מתועדת ויכולה להגיע לאלפי גולשים במהירות הטוויט....

אז לפני שנבחן את הזוויות הנה הצצה לסוג של קוד אתי:

הקוד האתי של ארגון World Of Mouth Marketing Asosiation - WOMMA

למשל, כולל עקרונות כגון:

  • הקפדה על פרטיות
  • מתן חופש ביטוי לכל דעה, בכל דיון
  • הזדהות מוחלטת של מפיץ המסר
  • אחריות מלאה על התוכן
  • נאמנות ומחוייבות להמשך הדיאלוג כלפי המשתתפים בדיון

מה יש למומחי הניו מדיה לומר על שימוש בקוד מסוג זה? מסתבר שדי הרבה...


קוד אתי במדיה החברתית – זה משתלם כלכלית (המומחים מגלים אהדה)
קחו למשל את כריס ברוגן ( Chris Brogan) הבלוגורו (בלוגר שהפך לגורו, ואין הגדרה קולעת יותר עבורו לדעתי...) אשר בחר להתייחס דווקא להיבט העסקי של השימוש בקוד אתי. לדבריו: "המדיה החברתית בדיוק כמו ערוצי יחסי ציבור אחרים נועדה לקדם את מסריו של הארגון ולהשיג חשיפה חיובית בקרב ציבור הלקוחות. החשיפה תושג על ידי הפצת תוכן רלבנטי (פוסטים,עדכונים,מידע חדש) אם באמצעות מנהיגי דיעה מטעם הארגון ואם באמצעות מנהיגי דעה בקרב הציבור (בלוגרים, פעילים ברשתות חברתיות ובקבוצות דיון). אולם, שימוש לא נכון במדיה החברתית ופעילות לא ראויה מבחינה אתית, יכול להוביל לתוצאות הפוכות, לריבוי אזכורים שליליים במנועי החיפוש ואף לירידה בדירוג מנועי החיפוש". ברוגן טוען כי "גוגל זוכר הכל..." ומסביר כיצד נסיונות לפעול בצורה לא אתית כמו למשל שליחת כמות עצומה של פוסטים למקורות לא רלבנטיים,רק כדי להשיג תוצאות חיוביות יביאו לתוצאות הפוכות.

גם חוקר המדיה סטיב רובל ( Steve Rubel )מתייחס לקשר בין יחסי ציבור,מנועי חיפוש וקוד אתי. החוט המקשר הוא למעשה: טובת הציבור. לדברי רובל: "אתיקה היא מילת המפתח. התנהגות אתית יוצרת אמון ואמון (בדיוק כמו תוכן) הוא המלך". ניתן להבין כי הסיבה לחריגה מקוד אתי הוא תולדה של אי הבנת המדיה. בניגוד למדיה המסורתית (פרסום,יחסי ציבור,תוכן שיווקי) כאן סוד ההצלחה טמון בשיתופיות. הציבור שנמצא במדיה החברתית,נמצא שם מסיבה מסויימת. הוא מחפש משהו. הדרך היחידה ליצור עימו דיאלוג היא לספק לו בדיוק את מה שהוא מחפש (מידע חדש, תגובה לעמדה שהוא הביע,עצות מעשיות,הפניות לאנשי קשר או מקורות מידע נוספים). ברגע שאנו מנצלים את הסביבה בה הוא נמצא, בצורה פולשנית ופוגעת. הציבור יגיב בהתאם. וכיום בזכות פלטפורמות ה-WEB2.0 שבאו עלינו לטובה יש לציבור יותר אפשרויות להגיב. כל משווק שזיהה את הקלות הבלתי נסבלת של ההפצה, מבין כי די בפתיחת דף Fans פשוט ביותר בפייסבוק, השקת בלוג מקצועי, כתיבת מאמרים והפצתם ברשתות השונות והשתתפות בקבוצות דיון כדי להגיע עם אותו מסר לכמות עצומה של לקוחות פםוטנציאלים. אולם, חשוב להפנים היטב, כי במידה והמסר הזה לא מחדש/מעניין/תורם לאותם לקוחות או לחילופין לא מוגש להם בצורה בה הם אוהבים לקבל אותו, הם ישתמשו באותם ערוצים כדי להפוך את המסר הזה ל"חרב פיפיות". לכן, לא מספיק להזין את הציבור בתוכן, חשוב גם לשתף,לעדכן לא פחות חשוב להיות קשוב ולהגיב לתוכן שהציבור עצמו מספק. ביצוע פעולות כגון :"Brand Monitoring" למשל הכוללות מעקב אחר אזכורי המותג בפורומים וקבוצות דיון ומתן תגובה אונליין לאזכורים שליליים (למשל אודות תקלה או עומס במוקדי השירות) הפכה להיות מרכיב הכרחי בכל אסטרטגיית ניו מדיה היוצאת לפועל.
מי שהיטיב לנסח את המצב כיום הוא הבלוגר הוותיק ג'ייסון פולס (Jason Falls) הטוען כי: "פעילות ברשת החברתית היא כמו מערכת יחסים. יש חיזור,יש הצהרת כוונות ונכונות לשיתוף פעולה, אך ברגע שאין הדדיות,זו מתכונת לשברון לב..."

גם ב"קוקה קולה" למשל חושבים אתיקה...(העובדים מגלים הזדהות)
כאן הזמן לציין כי השימוש בקוד אתי, לא חל רק על הגוף המשווק, אלא גם על נציגיו. עובדי הארגון למשל מחוייבים להתנהגות נאותה במדיה החברתית. דוגמא לכך מספק לנו אסטרטג הניו מדיה והמיתוג האישי כריס אברהם (Chris Abraham ) אשר סוקר בין היתר את פעילותה של "קוקה קולה" במדיה החברתית. במזכר שנשלח לעובדי "קוקה קולה" הובהר להם כי הם מחוייבים ליישם את מדיניות הארגון ולהישאר נאמנים לאסטרטגיה של המותג "קוקה קולה", בכל פרסום תוכן או תגובה במדיה החברתית. כמו כן, גם כמות הנוכחות שלהם חייבת להיות בהתאמה לזו של הארגון, כלומר ...מאסיבית ביותר. הפעילות של "קוקה קולה, הגיעה לשיאה בעת שידור משחק ה"סופר בול" המסורתי כללה בין היתר: סרטוני פרסומת מקוריים ביו טיוב שהוכנו מבעוד מועד בדיוק ליום המשחק, דף FANS מיוחד בפייסבוק והשיא היה ראיון בלעדי עם כוכב הפוטבול טרוי פולמלו (Troy Polamalu) בבלוג של "קוקה קולה". לדברי מנהל התקשורת הדיגיטלית ב"קוקה קולה" אדם בראון (Adam Brown) : "כגוף המוזכר אלפי פעמים בבלוגים השונים וזוכה למאות עוקבים בטוויטר. אנו חייבים לספק ללקוחות את הנוכחות שהם דורשים מאיתנו. היכן שהם נמצאים אנו נהיה" זו למעשה, דוגמא ליישום קוד אתי תוך הקפדה על כללים כגון: נאמנות של מפיץ המסר ("קוקה קולה") להמשך דיאלוג מול הנמען (במקרה זה הצרכנים) הצרכן וכן הקפדה על הזדהות מוחלטת (עובדי "קוקה קולה" בשם הארגון/המותג)

"קוד אתי? זה לא בשבילי" (הבלוגרים מגלים התנגדות)
כמו בכל דיון מהותי, גם כאן. קיימים גם מתנגדים ותתפלאו ,יש להם סיבה שנשמעת הגיונית (במידה מסויימת). אחת המתנגדות הבולטות היא הבלוגרית מוניקה אוברייאן.( Monica O'Brien) שפרסמה פוסס חשוב בנושא. הטיעון של אוברייאן נשמע משכנע למדי ומתייחס לעובדה כי: "בלוגרים, בניגוד לעיתונאים או פרסומאים. אינם מקבלים תמורה עבור התוכן שהם מפרסמים. לכן, מדוע שיהיו מחוייבים לקוד אתי?" ניתן להסכים במידה מסויימת,עם עמדתה של אוברייאן. הרי לא מדובר בעיתונאי שמקבל משכורת או מוציא חשבונית על כל כתבה ומחוייב למוניטין של העיתון עבורו הוא כותב. בוודאי לא על פרסומאי או איש יחסי ציבור הגובה ריטיינר ולכן גם מחוייב לתדמית של המוצר. אולם, אני חייב לציין, כי מעבר לנושא מנועי החיפוש שציינתי קודם. גם לבלוגר או לכל פעיל אחר במדיה החברתית יש אחריות מסויימת. בין אם היא מאוגדת בתקנון פורמלי ובין אם לאו. הרי אותו בלוגר למעשה משתמש בחומרים הקיימים ברשת. הוא מספק קישורים, מפנה לבלוגים אחרים, משתף במידע , מגיב ומקבל פידבקים בעצמו. המיתוג האישי של כל פעיל במדיה החברתית נמדד לפי הפרמטרים הללו. אם, ידבק בהם רפש מסוג זה או אחר. הענף עליו הבלוגר יושב ייכרת מיידית. אם למשל, באותו אתר בו תפיץ אוברייאן את הפוסט שלה,על מנת לקדם את האג'נדה שלה (שהיא אולי לגיטימית לגמרי) יופיעו עשרות מגיבים אנונימיים,ייעשה שימוש בתוכן לא הולם (אולי אף במזיד לצורך דחיקת אזכורים חיוביים של מתחרים) או שימוש מאסיבי במסרים לצורך שיווק מוצר או מותג מבלי לספק לצרכן ערך מוסף כלשהו, הרי דמהר מאודד אותו אתר יהפוך פחות אטרקטיבי והמסר שאוברייאן תפיץ באתר יאבד מעוצמתו.

אז בואו נשמור על גישה חיובית בכל הקשור לקוד אתי במדיה החברתית. ובכלל, כפי שציינתי בתחילת הפוסט. העובדה שהניו מדיה מגבשת קוד אתי, היא זו שחשובה. פחות רלבנטי כרגע אם הקוד האתי נכון ועד כמה הוא ניתן ליישום ואכיפה. מה שחשוב הוא שציבור רחב מצפה מאנשי הניו מדיה להתנהג כיאות ו"להופיע למסיבה בלבוש הולם" וזה כבר סימן שאנחנו מוזמנים...

יום רביעי, 2 בספטמבר 2009

ביג בן עשה את זה - המיתוג האישי המוצלח של ברננקי !

כשאתה מתמודד מול צונאמי כלכלי והנעליים (או הסנפירים..) אליהן נכנסת ענקיות. לא כדאי לשחות נגד הזרם. בן ברננקי הבין את חוקי המשחק החדשים וביצע גם הוא קמפיין מיתוג אישי כדי לזכות בקדנציה נוספת.

טוב, עכשיו זה סופי. אחרי קדנציה שיש לא מעט חילוקי דיעות לגבי אופן ההגדרה שלה כמוצלחת או מדשדשת. בן ברננקי זוכה להמשיך לקדנציה נוספת כנגיד הבנק הפדרלי בארה"ב.
מה זה אומר על הכלכלה האמריקאית? מה זה אומר על שיקול הדעת של נשיא ארה"ב ברק אובמה? כיצד זה ישפיע עלינו? קשה לקבוע בשלב הזה. אך דבר אחד בטוח...זה אומר המון על חשיבות המיתוג בכלל והמיתוג האישי בפרט.

מה הקשר בין מיתוג אישי לבין המשבר בורסות העולם?
תתפלאו אך יש קשר. בעיקר כשמדובר על אישיות ציבורית שכל ראיון עימה כמו גם כל מאמר או פוסט ברשתות חברתיות אודותיה משפיע ישירות על החלטות של מליוני משקיעים ברחבי העולם. קל וחומר, כשמדובר על מישהו שהוא אמנם כלכלן מוערך אך גם נכנס לנעלים ענקיות של נגיד אשר הפך לאגדה בחייו, הלוא הוא אלן גרינספן המיתולוגי. ואם זו לא סיבה מספיק מעניינת לעקוב אחר מיתוג אישי של דמות כה חשובה כמו ברננקי, זה הזמן להזכיר כי גם כאן בארצנו החמימה מתגורר יהודי סימפטי למדי שהחלטתו האחרונה להעלות את הריבית בהחלט מציבה אותו בחזית השיח הציבורי לשם הוא מגיע חמוש בכמות מוניטין שלא מביישת את בכירי הכלכלנים בעולם.

האמת, לברננקי היה ממי ללמוד...
אולי זה אירוני, אך ברננקי שנבחר לתפקיד בתקופת כהונתו הקפיטליסטית של ג'ורג בוש, מצא עצמו מנהל קרב השרדות שחייב אותו לבצע קמפיין מיתוג אישי דווקא בתקופתו של אחד האישים המזוהים ביותר עם תחום המיתוג האישי, הלוא הוא ה"בוס" שלו ברק אובמה. ברננקי, יהודי חכם (שזה כשלעצמו משפיע על המיתוג האישי שלו...) הפנים כי חוקי המשחק השתנו. וכדי להמשיך לקדנציה נוספת, לא מספיק להבריא את הכלכלה האמריקאית. חייבים גם לרוץ ולספר לחבר'ה.

לדברי מומחה המיתוג האישי
רוב קוסטה (rob cuesta) המנוסה בפעילות מיתוג עבור גופים פיננסיים (כמו למשל פירמת רואי החשבון Deloit ) אחד העקרונות החשובים במיתוג אישי הוא: הקשבה לרחשי ליבו של הציבור. "חשוב, לא רק להציב מטרות אלא לדאוג שהן יעלו בקנה אח עם רחשי ליבו של הציבור. חשוב לפעול , להשקיע ,להצליח אך לא פחות חשוב למצב את ההצלחה שלך כייחודית. כלומר, להזכיר לציבור שאתה זה שנתת מענה בדיוק לבעיה שניצבה בפניו".

אין לדעת אם ברננקי התייעץ עם קוסטה (שהוא אגב בריטי ולא אזרח ארה"ב). אך עושה רושם שלפחות אחת או יותר מפעולותיו (מבחינה תקשורתית כמובן) בעת האחרונה, בעיקר לקראת מועד ההכרעה על המשך כהונתו, היתה מודל נכון ליישום עקרונות המיתוג האישי של רוב קוסטה.

במיתוג אישי (כמו בתוכנית חילוץ) כל ההתחלות קשות...
אולי זה נשמע מצחיק, אך האזכורים שלהם זכה ברננקי ברשת האינטרנט ובמדיה החברתית, אפילו לאחרונה, הוכיחו כי הדרך שלו לאהדת הציבור רחוקה היתה מלהיות קלה. הנה למשל
הבלוג באתר הסאטירי news groper שהפך לפופולארי ביותר ומציג את ברננקי באור מגוחך למדי כמי שממהר לקבל החלטות שגויות ולהצדיק אותן בצורה די מטופשת.

גם הסקר של מכון "גאלופ" שהופץ ברחבי המדיה החברתית לא בדיוק החמיא לברננקי כאשר דיווח על 30% תמיכה בלבד בתקופת המשבר ובנוסף דירג את ה-Federal Reserveבתחתית רשימת תשע הסוכנויות הממשלתיות הפופולריות, הרבה אחרי הסוכנות למניעת הפצת מגיפות, NASA וה-FBA למשל. לצורך השוואה קודמו של ברננקי בתפקיד, אלן גרינספאן זכה ל-53% תמיכה בשנת 2003 כאשר התמודד מול משבר זהה (עם כי קטן יותר מבחינת סדר הגודל) ואילו ה-federal reserveבתקופת הנהגתו של גרינספן בשנה זו מוקם במקום החמישי בדירוג הפופולריות.

אולם לצד האזכורים השליליים היו גם הצלחות מבחינה תדמיתית שלא אחרו לבוא. הופעותיו של ברננקי בתקשורת אמנם לא היו מרובות אך הן נבררו בקפידה. (כיאה למי שמנהל קמפיין מיתוג אישי).

דוגמא מצויינת לאפקטיביות ההתנהלות התקשורתית של ברננקי,סיפק לנו אותו ראיון מפורסם שערך ברננקי עם
Scott Pelley בתוכנית 60 דקות. לא הרבה לאחר מכן פורסם סקר של חברת בלומברג המדווח כי 75% מהמשקיעים בעולם מרוצים מהתנהלות ברננקי בעת המשבר וסבורים כי הוא ראוי לקדנציה נוספת.

אז האם המדיה החברתית מכתירה מלכים? לא, אך היא בהחלט שומרת להם על הכתר...


לסיכום, כמובן שלא יהיה זה הוגן לתלות את החלטת הממשל בארה"ב להאריך את כהונת ברננקי בהצלחה תדמיתית כזו או אחרת. אולם, החשיבות של ניהול מוניטין בעיקר בעת כה מורכבת קיבלה משנה תוקף בתקופה הנוכחית. מה שנכון לגבי חברות מסחריות או ארגונים ציבוריים נכון שבעתיים לגבי אישי ציבור, אשר הדיאלוג שהם מנהלים עם הציבור, משפיע ישירות על מבחן התוצאה.
המדיה החברתית על שלל ערוציה: בלוגים, רשתות חברתיות, אתרי מיקרובלוגינג, קבוצות דיון ואינספור יישומים בהחלט הופכת את הדיאלוג הזה לפשוט יותר אך גם מסוכן יותר. תלוי באופן ההתייחסות.

כיצד זה יעבוד אצלנו? יהיה זה מעניין לבחון את הנושא במיוחד לאור העובדה שמוסד בנק ישראל ובעיקר העומד בראשו, זוכים בעת האחרונה לעמוד שוב ושוב באור הזרקורים. פעם זו התערבות במינוי יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, פעם זו אמירה בוטה של המפקח על הבנקים,רוני חזיקיהו בנוגע ל"שיקול הדעת שלו שאינו עומד לדיון ציבורי" ופעם זו החלטה לגבי העלאת הריבית – בכל מקרה אין ספק כי שימוש נכון במדיה החברתית והשתלבות הולמת בשיח הציבורי מצד נציגי בנק ישראל ומצד סטנלי פישר עצמו, תסייע לו לצלוח את התקופה המשמעותית הזו בשלום ולנהל דיאלוג פורה עם הציבור הישראלי.

הייתי שמח להפנות את ההצעה הזו גם אל מר סטנלי פישר עצמו (ואם אפשר לעשות זאת באמצעות הטוויטר או לפחות איזו באיזו תגובה למאמר שלו בבלוג של בנק ישראל...), מה דעתכם?

יום חמישי, 27 באוגוסט 2009

מיתוג אישי - תקראו אותם, תחשבו עלינו...

מה משותף ל: לאנס האון (Lance Haun),מג רוברטס (Meg Roberts ) וסידני אוון (Sydney owen) ? שלושתם אנשים פשוטים למדי, שאלמלא העובדה שהם החליטו לפרסם בלוג סביר להניח שלא היינו שומעים עליהם כלל. מה כל כך מיוחד בסיפור שלהם? לא הרבה וזה מה שהופך אותו למעניין כל כך. כי בעידן בו המיתוג האישי זוכה לבאזז כה עוצמתי (וטוב מאוד שכך) קל מאוד לשכוח שמדובר על תהליך חשוב שרלבנטי לכו-לם. כן, כן, לא רק לאובמה,ברננקי, ציפי לבני או ניר ברקת. לא רק לבעלי משרדי רואי חשבון או למנהלי מותג של חברות תמרוקים. גם אני, אתה, את והבת של השכן ממול צריכים ומסוגלים לבצע מיתוג אישי (Yes We Can-שוב הגענו לאובמה,ראיתם מה זה?) זה לא פשוט, לעיתים זה אף מתסכל, אבל רפרוף קצר בפוסטים של החבר'ה הללו מזכיר לנו כמה זה משתלם לבסוף...

לאנס האון – המיתוג אישי עובד (וגם מי שהשקיע בו...)

לאנס האון (Lance Haun) מצא את עצמו מובטל לאחר שהחברה שבה עבד במשך שנים נסגרה (עוד קורבן "סאב פריים" טיפוסי...) בעודו רוכן מול המחשב בשעות הלילה המאוחרות ושומע את אשתו מפצירה בו לעזוב כבר את ה"בלוגינג שמוגינג" וללכת לישון, הוא שאל את עצמו בפעם המי יודע כמה "מדוע אני צריך את זה?..."

לדברי האון "אין בלוגר שלא שואל את עצמו את ההשאלה הזו לפחות פעם אחת ביום". ומי שיצא לו לעסוק בבלוגינג (זו ההגדרה המקצועית מסתבר) בוודאי יודע על מה הוא מדבר. למעשה, הסיפור של האון הוא כל כך מוכר, כל כך מציאותי וכל כך נוגע ללב עד שגם המשך הסיפור על הדרך בה הוא השיג באמצעות הבלוג עליו הוא עמל יומם וליל עבודה (לא רעה בכלל, יש לציין) נשמע מציאותי למדי. הואן מציג את תהליך ההתקשרות הבלתי קונבנציונאלי בעליל מול החברה ששכרה אותו בצורה פשוטה למדי, כאילו מדובר בעניין של מה בכך. "הם נתקלו בפוסט שפרסמתי, הגיבו לבלוג,אני חזרתי,הם שלחו אי מייל ו"ו,וכ"ו,וכ"ו..." טוב, חזון אחרית הימים לא הגיע. האון עצמו מודה כי מציאת עבודה באמצעות פרסום בלוג בלבד אינה בהכרח סיטואציה שגרתית. אבל, הערך המוסף שכתיבת בלוג מעניקה לתהליך מיתוג אישי בהחלט בא לידי ביטוי בסיפור שלו.

מג רוברט'ס – רוחות של תשוקה (או :"לקרוא הפוסט הזה ולהפוך מייד לבלוגר...)
לכאורה, הסיפור של מג רוברט'ס (
Meg Roberts) הוא לחלוטין אינו יוצא דופן. עוד "ילדה טובה פלורידה" שסיימה קולג', מצאה עבודה זמנית כמתמחה בסוכנות יחסי ציבור,לאחר מכן עזבה את העיר ונחתה בתפקיד בכיר יותר בחברה המתמחה בניו מדיה ובנוסף חולקת את הידע שלה עם סטודנטים רבים בקורס שבו היא מרצה לצד פרופסור בכיר. למה לכאורה? משום שממש קשה להעביר בכתב (בוודאי בתרגום חופשי...) את ההתלהבות והייתי אומר אפילו תשוקה שעולה מהדרך בה רוברט'ס מתארת את ההשפעה של המדיה החברתית ובעיקר הבלוגספירה על הקריירה שלה ואפילו על חייה האישיים. אך אם נניח לרגע בצד את ההתלהבות (רק לרגע, כי מדובר בטונות של התלהבות...) מספיק להביט אל הפרקטיקה. כל התהליך :הגיוס, יצירת הקשר וגם כיום העברת המידע לסטודנטים ולכלל המתעניינים הכל נעשה באמצעות פלטפורמות ה- Web2.0: טוויטר,לינקדאין וכמובן פייסבוק. לא מדובר כאן על קמפיין מיתוג אישי, על פעילות מוקדמת של BRAND MONITORING ,על דוחות אנליטיקס מתוחכמים שמציגים באלו מילות מפתח וביטויי חיפוש נעשה שימוש ומהיכן הגיעה הטארפיק לבלוג של רובר'טס. מדובר על בחורה פשוטה שהחליטה להתרכז במה שהיא אוהבת (לכתוב) , לשתף בזה אנשים אחרים (גם ובעיקר כאלה שהיא לא מכירה) , לעשות זאת בהתלהבות והנאה שכנראה הצליחה להדביק אחרים (טוב,אז עוד לא היתה שפעת חזירים והחבר'ה פחות חששו) וכפי שהיא מתארת בעצמה: "להמשיך לחיות את החלום ולעזור לאחרים להגשים אותו..." . אני יודע,זה נשמע קיטשי/קלישאתי /פלצני להחריד ובמילה אחת:"אמריקאי" . אבל הי... זה סוד הקסם במיתוג אישי. תהיה אתה ותסחוף את האחרים (וחוץ מזה גם להיות אמריקאי זה סוג של מיתוג...)

סידני אוון (sydney owen) – הפרגון המוזר הזה...
האמת, לא מחדש שום דבר הסידני אוון הזה. מספר לנו שהבלוג הופך את קורות החיים או הנסיון למשהו יותר מוחשי. מזכיר שפרסום שוטף של פוסטים מעניק לקורות החיים ערך מוסף, מדגיש שכדאי להצטרף לרשת של בלוגים גדולה ושחשוב להקפיד מי עוקב אחריכם ומי הבלוגרים הפופולריים, אה, כן הוא גם מציע להיעזר במנטור, כלומר מישהו שכבר שולט ברזי המיתוג האישי והמניו מדיה על כל מרכיביה ושלל אפליקציותיה (מתערבים שהעכביש של גוגל דופק לי את ה-Page Rank בגלל ההתחכמות הזאת?) וכאן בעצם, נפל לי האסימון. מנטור? כלומר, מישהו אחר שיבוא וילמד/ידריך/יעשיר? דווקא בעולם כל כך תחרותי. כשעל כל תפקיד הכי זוטר מתמודדים לעיתים עשרות מועמדים, כשעל כל לקוח נאבקים עשרות יצרנים או נותני שירות וכל פיסת מידע (חיובית או שלילית) עושה דרכה בקלות למסכים של מאות או אלפי גולשים אחרים, דווקא כאן אנו רואים כמות פרגון שלא מביישת פרק ב"משפחת בריידי"...
הבלוגרים הכי פופולריים בעולם מצטטים זה את זה, בכל בלוג שמכבד את עצמו יש ב"בלוגרול" גם קישורים לבלוגים מתחרים. בקבוצות דיון אנו רואים דיאלוג בין נציגי מותגים מתחרים שמבוסס על כבוד הדדי ומקצועיות נטו וכמעט בכל פוסט מקצועי ניתן לראות הפניות וקישורים לאתרים ובלוגים של הקולגות. חוק לא כתוב? יושר מקצועי? קוד אתי? האמת, הסיבה נעוצה בעיקר בעכביש של גוגל שמחפש הפניות ותוכן עשיר בקישורים. אבל מה זה חשוב...העיקר שיש קצת פרגון באוויר וחוץ מזה, עכשיו ברצינות. חלק חשוב מלהיות מותג זה לשדר עוצמה. ומתן כבוד לאחרים, כולל אלה שמתחרים איתך על אותה משבצת, מצביע על חוזק ובטחון עצמי. (לפחות כך זה נתפש בעיני הצרכן) .

אז הנה למשל, מה שיש למנטור של סידני אוון (ובעצם גם שני החברים הנוספים) לומר. רייאן פאו (Ryan Paugh ) הוא יועץ מיתוג וניו מדיה מוכר למדי ואחד השותפים בחברת Brazen careerisrt . פאו אחראי לכמה מתהליכי המיתוג האישי המוצלחים ביותר בשנים האחרונות. בראיון למומחה המיתוג האישי דן שאובל (Dan schawbel) מתאר רייאן פאו את 3 הלקחים החשובים ביותר שהפיק מאז כניסתו לתחום המיתוג האישי:
1. קשה לבצע תהליך "עבודה עצמית" וקשה עוד יותר למצוא משהו שיבעיר בך תשוקה פנימית, בעיקר כאשר אתה בשגרת החיים או הקריירה. אך מרגע שגילית את ה"משהו" הזה, אתה חייב להוציא אותו לאור בהקדם האפשרי ולחלוק אותו עם כמה שיותר אנשים.

2. בכל ארגון, בכל תפקיד ,בכל סיטואציה בה תהיה .תמיד יהיה מספיק מקום ליצירתיות ולחדשנות שתביא אתך. אל תהסס ואל תחשוש להשתמש בהן.

3. וזה למעשה הכי חשוב: תדע לתת. (זוכרים את הפרגון מההפסקה הקודמת?). פאו קורא לתת בכל יום עזרה למישהו אחד לפחות,באמצעות הרשת החברתית או הבלוג. (טיפ,קישור רלבנטי,הפניה לאיש מקצוע או למאמר ,לא חסרות דרכים). תהליך מיתוג אישי תמיד, לפי פאף תמיד מתחיל בצורה קשה ומסורבלת. כוחו של המותג (שזה אתה למעשה...) הוא ביכולת שלו לייצר שיחה, להעלות נושא לשיח הציבורי ולהניע את התהליך קדימה. פוסט טוב יביא תגובות, סרטון מעניין יישלח לעוד ועוד אנשים, בלוג שמחדש ומתעדכן יזכה לכמות מבקרים שתלך ותגדל ואותו אדם שיעמוד מאחורי כל התוכן הזה יראה בעצמו איך הוא הופך מדמות אנונימית לשם מוכר שכולם מזהים אותו,ממש כמו מותג.

זה היופי שבמדיה החברתית, כל מישהו הופך למשהו וזה תלוי רק בו , בכוח הרצון שלו ובנחישות שלו. אז למה אנחנו עושים את זה? כפי שלאנס האון נהג לשאול? לא בטוח שיש לנו תשובה ברורה. אך כנראה שאם נשתף בשאלה הזו,כמה שיותר אנשים, בסופו של דבר זה גם ישתלם לנו...

יום רביעי, 19 באוגוסט 2009

האמא של הניו מדיה ...

הקיץ טרם הסתיים, בוודאי שלא כאן בארצנו המתחממת. אבל אין ספק כי כבר ניתן להצביע על הלהיט החם של הקיץ, לפחות בתחום השיווק, והוא: הניו מדיה. קמפיינים של ניו מדיה המתבססים על שימוש מתוחכם ברשתות החברתיות,באפליקציות שהן מציעות ובאתרי מיקרו בלוגינג צצו לאחרונה כמו פטריות אחרי הגשם (או יותר נכון כמו טוויטים אחרי הסופשבוע...) והראו לנו כמה פוטנציאל ויצירתיות טמונים במדיה החברתית. אחד הקמפיינים הבולטים לדעתי הוא קמפיין הניו מדיה של Huggies והרשת החברתית circle of moms.

הניו מדיה ממריאה - אז מי כבר עלה על הטיסה?


איגוד העובדים של רשת סטארבtקס (Starbucks)– בקמפיין ניו מדיה מתוזמן להפליא שנועד להיאבק בפגיעה בזכויות העובדים. הפריסה הרחבה והטיימינג (המיתון,עליית משטר אובמה וחשיבות הנושא החברתי) הביאו בתוך שבועות ספורים לנתונים כגון: 1,750,000 אוהדים בדף ה- Fans בפייסבוק, 12,000 חתימות על עצומה ששוגרה לבעל הרשת הווארד שולץ ו-40,000 הורדות של של סרטוני מחאה ביו טיוב.

דאנקן דונאטס (Dunkin Donuts)
- בקמפיין ססגוני שכלל רשימות מתכונים, "טיפים" וסרטונים משעשעים והתפרס מעבר לפייסבוק גם לשימוש בטוויטר וב- I Phoneשהביא לנתונים מרשימים של 800,00 מבקרים בדף ה- Fans וכ-7,000 כניסות לאתר דרך גוגל.

בלנד טק (Blend Tech) –
עם סדרת סרטונים ביו טיוב ושימוש נרחב ב-I Phone שהגדילו ב-700% את מספר החשיפות למותג.

Sеа World עם שעשועון וירטואלי חכם בסגנון "מצא את ההבדלים" המזמין הורים וילדים להפיץ באפליקציית פייסבוק ייחודית 2 תמונות כמעט זהות שלהם עם צב ים, דולפין או כל אטרקציה אחרת. הפוטנציאל הויראלי של משחק כזה, הוכיח עצמו גם בכמות המבקרים בדף
ה- Fans והעוקבים בטוויטר וגם במספר הכרטיסים שנמכרו בעת הקמפיין.

ואלו כמובן רק דוגמאות ספורות. אולם, מאחר ובקיץ עסקינן, הייתי רוצה להרחיב על הקמפיין הממוקד (והחכם מאוד,לדעתי) של Huggies שפנה באופן ישיר לקהל יעד של אמהות.

Huggies – דגים את האמהות ברשת !

מה אמהות הכי אוהבות? (מלבד התינוקות שלהן כמובן...) מסתבר שאת הרשת החברתית. מחקר שערכה חברת המחקר השיווקי MARKETING CHARTS מגלה לנו מספר נתונים מעניינים אודות הרגלי השימוש של אמהות במדיה החברתית:

אחוז האמהות שעושות שימוש באופן קבוע ברשתות החברתיות (כגון: MySpace,Facebook,או קהילות חברתיות אחרות לקהל האמהות) עלה בשלוש השנים האחרונות מ-11% ל-63% !

  • 44% מהאמהות עושות כיום שימוש במדיה החברתית לצורך קבלה והעברת מידע כולל המלצות
  • 73% מהאמהות מדווחות כי הן מקבלות במדיה החברתית מידע מהימן ורלבנטי אודות מוצרים ושירותים להן הן זקוקות
  • 39% מגדירות את השהייה שלהן במדיה החברתית כ"זמן איכות" או "זמן של שלווה"
  • 55% מהאמהות אף החליפו את אלבום התמונות המסורתי המודפס באלבום דיגיטלי שמופיע ברשת החברתית

לפי נתוני המחקר האינטרנט והמדיה החברתית למעשה מהוווים ערוץ קשר ישיר עבור אמהות בכל נושא בו נדרשת המלצה על מומחה או "חוות דעת נוספת". הנושאים הפופולאריים ביותר בקהילות החברתיות הם: בריאות הילדים (91%) , התפתחות הילד (79%) וסקירות אודות מוצרים לתינוק (72%)

ואכן, מדובר על קרקע עשירה בתוכן. פורומים, קבוצות דיון,בלוגים,סרטוני הדרכה ושלל אפליקציות עמוסות בכל טוב ממתינים לאמהות (או לאמהות לעתיד) ברחבי הרשת. בקליק אחד ניתן לקבל כיום הכל. החל מסרטון הדרכה מושקע ביו טיוב המלמד בשלושה צעדים פשוטים כיצד לשאוב חלב אם ולהקפיאו לקראת חזרה לעבודה ועד לבלוג שלם שמוקדש כולו לנושא החשוב של "אטופיק דרמטיטיס" (פריחה שכיחה למדי בקרב תינוקות)

קחו בחשבון שמדובר על אוכלוסיה שמבלה זמן לא מבוטל בבית בעת חופשת הלידה ולעיתים אף לאחר מכן, תוסיפו את העובדה שמדובר על קהל בעל אוריינות טכנולוגית גבוהה למדי (לפי המחקר מסתבר שכיום האמהות נוטות לעשות שימוש באפליקציות הסלולר גם לצורך ניהול שוטף של משימות משק הבית וגם לצורך עדכון ושמירה על קשר עם הילדים בעת היעדרות מהבית). ותקבלו סיבה מוצדקת לרכז מאמץ במדיה החברתית.

דרך אגב, גם אצלנו נעשה לא מכבר, שימוש ממוקד וחכם במדיה החברתית על מנת לפנות אל קהל היעד המונה בעיקר אמהות באמצעות ה"מגרש הביתי" שלהן. מדובר
בקמפיין הניו מדיה של ארגון נעמת לטובת קידום חוק חינוך חינם לגיל הרך.

אז מה עשו ב- Huggies?

האסטרטגיה:
האסטרטגיה היתה: ליצור דיאלוג בין המותג לבין האמהות שעשויות לצרוך אותו. מעתה Huggies היא כבר לא רק יצרן של חיתולים,מגבונים לחים וכ"ו אלא יישות קיימת שניתן לשאול אותה, להתייעץ עימה, קבל ממנה מידע ואף לחלוק אותו עם אמהות נוספות. "מדובר כאן על הרבה מעבר לקמפיין" אומר כריס קאניגהאם (Chris Cunningham) מנכ"ל חברת הפרסום appssavvy שהובילה את המהלך. "הכוונה היא למודל שבו המותג מתפקד ממש כמו חבר או במקרה הזה אמא נוספת איתה ניתן לשוחח".

המדיה:
תכירו את
Circle Of Moms התנ"ך של האמהות. הרשת החברתית הזו שהוקמה במהלך 2008 נחשבת כבר לסיפור הצלחה ענק. כיום מונה הרשת לא פחות מ- 3,500,000 חברות אשר מבלות בה באופן קבוע ומבקרות בכ-4,000 קהילות שונות ! עולם התוכן המוצע לאמהות הוא עשיר למדי וכולל: המלצות בנושא הורות,ביקורות וסקירות של מוצרים לגיל הרך, פורומים,קבוצות דיון וסרטוני הדרכה. עוד ההוכחה כי מדובר על קהל יעד שמעורה במדיה החברתית מגיעה מהעובדה כי : 850,000 הנרשמות הראשונות לרשת זו הגיעו ישירות דרך אפליקציית פייסבוק. שבה גם נעשה שימוש לצורך הקמפיין עצמו. לא במקרה בחרו יועצי הניו מדיה של Huggies להתמקד בזירה זו.

התוכן:
כל אמא שנכנסה ל- Zоne- Huggies באתר Circle Of Moms נכנסה למעשה לעולם תוכן עשיר הכולל:

  • מידע ו"טיפים" שימושיים בנושא החתלה ותפרחת חיתולים
  • הדרכות בנושאי הורות וטיפול התפתחותי בתינוקות
  • המלצות וסרטוני הדרכה בנושאי הגיינה ורחצה
  • ותוכנית "תגמולים" הכוללת פרסים למבקרות אשר נרשמות דרך האתר כגון: אספקת מוצרים בחינם למשך שנה שלמה!!!

האפקטיביות:
כאן הזמן והמקום לציין שלא מדובר על קמפיין מכירתי אלא תדמיתי. האפקטיביות לא נמדדת במכירות אלא בחשיפה ובנאמנות למותג. כפי שציין
ג'ף דאוסון (Jeff Dawson) סגן נשיא לענייני מיתוג ב- Huggies "המטרה שהוצבה (והושגה) היא יצירת פלטפורמה לערוץ קשר שוטף עם אמהות בתחילת דרכן, וליווי שלהן במסע אליו הן יוצאות". בסופו של דבר, מדובר ב"קהל שבוי" אשר כל המסרים אליהם הוא נחשף,רלבנטים עבורו. בתחום בו אחוז הנאמנות למותג גבוה כל כך, הרחבת מועדון הלקוחות הוא בהחלט מהלך חשוב בדרך להגדלת המכירות והרחבת נתח השוק. אם בעבר הלא רחוק האופציה היחידה היתה פעילות קד"מ ותוכן שיווקי שנחשבות אפקטיביות אך גם יקרות. כאן זיהתה Huggies אלטרנטיבה שאויה למדי והסתערה עליה במלוא המרץ.

לסיכום, ניתן לראות כי הניו מדיה מספקת לנו הזדמנויות רבות הן כצרכנים והן כמשווקים. העובדה שמדובר על מדיה כה זמינה וניתנת לכימות, הופכת אותה לא רק לאפקטיבית אלא גם למעניינת ביותר. אני בטוח שממש כעת כבר עמלים על קמפיין הניו מדיה הבא. ולא, לא בהכרח מדובר על מותגים כגון : Huggies, או Dunkin Donuts, גם עמותות,מלכר"ים או אפילו עסק סדר גודל בינוני או קטן יכולים לספק לנו קמפיין ניו מדיה חכם ואפקטיבי שכיף לסקר אותו...

יום שישי, 14 באוגוסט 2009

מיתוג אישי = מוניטין. מוניטין = כסף...הרבה כסף !

אחרי שכולם כבר מודעים להשפעה הרבה של מיתוג אישי על המוניטין של העסק או הארגון ושל האדם או האנשים הניצבים מאחוריו. הגיע הזמן לכמת את ההשפעה הזו בנתונים מספריים. לכן, שמחתי לגלות שבין 30% ל-70% מערך השוק של מותג שייכים למוניטין שלו בעיני הצרכנים. האמת? לא הופתעתי...

כיום, לאחר שהמושג "מיתוג אישי" הפך כבר להרבה יותר מתופעה פופולארית, אלא לכלי שיווקי לכל דבר ועניין.
הגיע שלב ההוכחות. יש האומרים כי זו למעשה האינדיקציה של כל פלטפורמה שיווקית– העובדה שהיא עולה לסדר היום הציבורי וצרכנים מתחילים לשאול שאלות,לבקש דוגמאות ולבחון כיצד ניתן למדוד את ההצלחה לנתונים כמותיים.

אז לגבי ההוכחות. לשמחתי לא חסר.
רק בעת האחרונה היינו עדים לשורה ארוכה של דוגמאות בארץ ובעולם. החל מאישי ציבור שעשו שימוש במדיה החברתית על מנת למנף את המסרים שלהם, ולשדרג את המוניטין המקצועי שלהם בצורה משמעותית
דרך ארגונים חברתיים ועמותות שביצעו קמפיין ניו מדיה לצורך הגברת המודעות וקידום האג'נדה שלהם
ועד לגופים מהסקטור העסקי ומותגים מובילים שהבינו את הפוטנצאל הטמון במדיה החברתית ובפעילות מיתוג אישי עבור בכירי הארגון וניהול מוניטין ברשת.

הנה למשל מספר דוגמאות (ממש על קצה המזלג...)

ראש עיריית ירושליים ניר ברקת בקמפין מיתוג אישי באינטרנט לקראת הבחירות המוניציפאליות
ברק אובמה אשר מנהל הקמפין שלו דיוויד פלאף אף ביקר לאחרונה בישראל בוועידת גלובס לשייוק ועסקים
ארגון נעמת בקמפיין ניו מדיה לטובת קידום חוק חינוך חינם לגיל הרך
משרד רואי החשבון קסלמן&קסלמן שמנהל מערך בלוגים מקצועיים במגוון נושאים רלבנטיים
רשת הקפה "סטארבקס" בקמפיין ניו מדיה חכם ומדוייק להפליא

לגבי השאלות? התשובות בהחלט מספקות.
ה"באז" שיצר תחום המיתוג האישי, הביא לא מעט שאלות והציבור בהחלט מבקש יותר ויותר "טיפים" וכלים שימושיים לגיבוש ויישום נכון של תוכנית למיתוג אישי וניהול מוניטין ברשת החברתית ובכלל.
גם בבלוג זה, השתדלתי לתת במה לכמה שיותר עצות ומדריכים כאלה (מבטיח להמשיך ולהתאמץ..)

הטיפים יכולים להתייחס לרמה האסטרטגית או לרמה הפרקטית: לדוגמא:
אלו מטרות כדאי להציב לפני שניגשים לתהליך מיתוג אישי?

כיצד לקדם קריירה או לייעל תהליך חיפוש עבודה באמצעות מיתוג אישי?

והן לרמה הפרקטית, למשל:

כיצד ניתן לעשות שימוש בטוויטר לטובת המיתוג האישי?
כיצד להפוך בלוג לאטרקטיבי בעיני מנועי חיפוש ופופולארי בעיני הגולשים?

אך השאלה המעניינת ביותר מתייחסת לנושא המחקרי וליכולת לספק נתונים כמותיים.
לכן שמחתי לקרוא את מאמרה של ננסי רוזן (:
Nance Rosen) הסוקר מחקר שערך הירחון BusinessWeek’s המאמר מנתח את השפעת המוניטין על שווי השוק (ערך השוק) של מותגים שונים. בתוצאה בהחלט מעניינת: 30% - 70% מערך השוק של מותג מושפע מהמוניטין.


המחקר עצמו משווה בין מותגים כגון: פרוקטר&גמבל ויוניליבר מתחום הקמעונאות וג'ונסון&ג'ונסון מול פייזר בתחום הדטרגנטים והפרמצבטיקה. אך אל תתנו לדוגמאות "להרתיע" אתכם. נתונים אלה, בהחלט רלבנטיים גם לכל תחום אחר. ולכל עסק בכל סדר גודל. הרעיון לדעתי הוא ברור: הדרך בה מותג ממצב את עצמו משפיעה על האופן בה הוא נתפס בעיני הציבור ובהתאם גם על הנכונות לשלם עבורו מחיר גבוה יותר מזה שמציעים מתחריו.


כיצד הניו מדיה נכנכנסת כאן לתמונה? היא כבר נכנסה.

בלוג אינפורמטיבי עשיר במידע וקישורים רלבנטיים, דף עסק ברשת חברתית המספק עדכונים אודות פעילות קד"מ,מוצרים חדשים,כנסים או כל פעילות אחרת, עדכונים בטוויטר אודות כל פעילות או שינוי סטאטוס רלבנטי - אלו רק מספר דוגמאות לפעילות נבונה ושימוש מושכל בכלים נגישים (וכן, חינמיים, כמו שאנו אוהבים...) אשר בהחלט יסייעו לכל עסק לשדרג משמעותית את המוניטין שלו ובכך להעלות את ערך השוק שלו בהתאם.יש לי תחושה, שעד לכתיבת הפוסט הבא כבר יהיו מחקרים נוספים שיחזקו את הטענה הזו...

יום שבת, 8 באוגוסט 2009

המדיה החברתית גאה להציג...

הרצח ב"בר נוער" שאירע במוצאי שבת זיעזע את כולנו. אך התגובה המהירה וההתארגנות המופתית של חברי הקהילה, הראתה כי לפחות בכל מה שקשור לניצול נכון של יתרונות הניו מדיה, שימוש אפקטיבי ומדוייק בפלטפורמות ה- Web2.0 ונוכחות מאסיבית במדיה החברתית - יש להם סיבה לגאווה...


כמעט שבוע חלף מאז הרצח המתועב שאירע ב"בר נוער" ברחוב נחמני 28 בתל אביב.
אין ספק כי הרצח הזה הבעיר כמה מדורות, הוציא כמה שלדים מהארון, העלה על סדר היום נושאים כגון נושאים חשובים כגון: דעות קדומות,קבלת ה"אחר",שנאת חינם וכל זאת באופן סמבולי מתרחש מייד לאחר צום תשעה באב.

אבל יותר מהכל, דומה שארוע זה נתן לנו תצוגת תכלית לפוטנציאל העצום שקיים במדיה החברתית.
כמי שמסקר את המתרחש במדיה החברתית ועוסק בתחום המיתוג האישי ברשת (בהנאה רבה יש לציין) זה בהחלט היה מרתק להתבונן באירועי השבוע החולף, ולהגיע למספר תובנות שאשמח לחלוק עמכם:

אז ככה:
ראשית זה הזמן לגילוי נאות. לי אישית, אין קשר לקהילה ההומו/לסבית/ טראנס ג'נדרית (זה הביטי המדוייק נכון? ואם לא מתנצל מראש). אני גם לא אתחסד ואומר ש"כמה מחברי הטובים הם הומוסקסואלים.." כי הם לא. למה? פשוט יצא ככה.
אבל זו לא הנקודה.


הנקודה היא שארוע כמו זה שהתרחש ברחוב נחמני, הוא מזעזע כשלעצמו. אך במדינה רוויות פיגועי טרור ומלחמות של משפחות פשע. הוא יכל בקלות להידחק מהר מאוד לתחתית סדר היום הציבורי ולהיעלם לו מן התודעה.


אז מה היה לנו?

פייסבוק
2,095 מבקרים ! זהו
למשל מספר המבקרים רק בתוך
דף פייסבוק אחד (מתוך רבים) שנפתח לאות הזדהות עם קורבנות הרצח וציון של עצרת מחאה ספונטנית למדי שאורגנה עוד באותו היום באמצעות הפייסבוק! וכפי
שניתן היה לראות היו לא מעט כאלה.


דוגמא נוספת לשמוש במדיה החברתית היתה ההיענות הרבה של גולשים ברשתות חברתיות להחליף את תמונת הפרופיל שלהם בסמל של ארועי הגאווה לאות הזדהות.

טוויטר
ממש בדומה לאירועים בחודש הקודם באירן, גם כאן שימש הטוויטר כפלטפורמה יעילה ומדוייקת למעקב אחר הארועים בזמן אמת.

כבר בשעה 22:35 התקבל הטוויט הראשון בנושא וכמות העוקבים והמצייצים מאז רק הלכה וגדלה.

בלוגספירה
הדומיננטיות של הבלוגים כמובן עשתה את שלה. ולאורך כל הדרך זכינו לעדכונים,סיקורים ,תגובות ועמדות ביחס לרצח.
אחידות המסר באה לידי ביטוי כאשר ראינו שינוי מגמה ברור. מעמדות של דיווח והזדהות עם הקורבנות לעמדות יותר מילטנטיות כנגד מילטנטיות כנגד סיקור לא ראוי של התקשורת ועד להפניית אצבע מאשימה כלפי המגזר החרדי.

מבחינה מקצועית - מדובר כאן במהלך שיווקי מנצח !
שיהיה ברור, אני בעצמי חצוי בנושא הזה.
אישית - אני נגד תיוגים וחלוקה מגדרית באשר היא. זה נוגד ערכים כמו חופש הפרט, האינדבידואליזם וכ"ו
מקצועית – זה עושה עבורינו אנשי השיווק את המלאכה הרבה יותר קלה. בעיקר כשמדובר במדיה החברתית.

הסיבה היא פשוטה: כאשר רוצים להגביר את החשיפה או להעלות את המודעות לנושא כלשהו. המדיה החברתית תמיד תהיה שם עבורו. ונכון שהתחום בו אנו עוסקים נקרא: מיתוג אישי" או "מיתוג עסקי" ברשת. אבל אל תתנו להגדרה לבלבל אתכם. גם אידאולוגיה/אג'נדה/מחאה לחלוטין זקוקות למיתוג. והדרך הטובה ביותר להפוך למותג היא להיצרב בזכרון הקולקטיבי.

לכן, אני באמת מאמין שאנשי הקהילה ההומו לסבית בעצמם סבורים שלא כל ההומוסקסואלים /לסביות מתנהגים באופן זהה , בדיוק כפי שלא כל שחומי העור ו/או חובשי הכיפה הסרוגה ו/או אוהדי בית"ר י-ם ו/או בוגרי הטכניון ו/או תושבי צפון תל אביב ו/או עולי חבר העמים ו/או אנשי ההי - טק ...(נראה לי שהמסר ברור נכון...?) מתנהגים באופן זהה. אולם, כאשר הם רצו להשיג תמיכה רבה ככל האפשר, הם היו חייבים לפנות אל כל חברי הקהילה בעת ובעונה אחת.

אין ברירה, כאשר אדם או ארגון מסויים מחליטים למתג את עצמם או את השירות/מוצר שהם מציעים, הדרך הנכונה היא למצוא קבוצה של אנשים בעלי מכנה משותף כלשהו ולפנות אליהם בשפה שלהם, בערוצי המדיה שלהם ותוך שימוש בעולם המושגים שלהם. בטרמינולוגיה של אנשי השיווק, אנשים אלה נקראים "קהל יעד"

במילים אחרות: אנשי הקהילה ההומו לסבית שהובילו את פעולות המחאה השבוע, ניהלו מהלך שיווקי לכל דבר ועניין. וזה הזמן לציין, אני אומר זאת במלוא ההערכה וההוקרה. אין כאן טיפת ציניות. המדיה היא הדרך הטובה ביותר להעברת מסרים מכל סוג שהוא. וזעקה או מחאה היא בהחלט מסר. מבחינה מקצועית, אנשי הקהילה יישמו בצורה מעוררת כבוד, בדיוק את הכללים של כל קמפיין אפקטיבי:


  • התפרשות על מספר ערוצי מדיה בו זמנית
  • אחידות של המסר
  • שימוש בצורה לא קונבנציונלית במדיה
  • השגת בולטות

הם פשוט יצאו למתקפה וניצלו את הארוע ברחוב נחמני כדי ללרכב על כל גל אהדה אפשרי ולמנוע מהמקרה לגווע ולדשדש לו אט אט אל שיפולי הליין אפ (כמו שבדרך כלל קורה למקרים מסוגו). כפי שהיטיב לבטא זאת ח"כ ניצן הורביץ בנאומו בכנסת : "ככל שיענונו,כן נרבה וכן נפרוץ".



והמדיה החברתית, היא פלטפורמה מצויינת למי שבאמת מעוניין להתרבות ולפרוץ. אני יודע זאת, אתם יודעים זאת ואין ספק שאנשי הקהילה יודעים זאת. ...

המדיה החברתית והקהילה ההומו לסבית – סיפור של ידידות מופלאה ...

בארה"ב למשל, פורסם בשנה שעברה מחקר מעניין של חברת הייעוץ השיווקי harris interactive הבודק את הרגלי השימוש של חברי קהילת ההומואים והלסביות במדיה החברתית.

שימו לב לנתונים:
  • 51% מאוכלוסיית הגייז בארצות הברית קוראים בלוגים (לעומת 36% באוכלוסי הכללית)
  • 27% הגיבו לפוסט בחודש האחרון (לעומת 13%)
  • 21% כתבו פוסט בחודש האחרון (לעומת 7%).

ובכלל, ממחקרים רבים שנעשו בנושא, עולה כי אוכלוסיית ההומוסקסואלים/לסביות וטרנג'נדר'ס הם צרכני אינטרנט כבדים: פעילים יותר ברשתות חברתיות, נוטים יותר לרכוש מוצרים ברשת ובעלי גישה חיובית יותר לפרסומות ברשת.

איני יודע אם המצב בארץ זהה מבחינה אמפירית. אך לפי ההתגייסות המהירה, השימוש הכל כך אפקטיבי ומדוייק במדיה החברתית והנוכחות המאסיבית של חברי הקהילה במדיה זו, בהחלט נראה כי לקהילה ההומו לסבית בארץ יש בהחלט פוטנציאל להפוך לגורם דומיננטי עוד יותר בשיח הציבורי,באמצעות המדיה החברתית.
ניתן לומר כי לפחות בכל מה שקשור בניו מדיה, יש להם עוד סיבה לגאווה...

יום חמישי, 30 ביולי 2009

כך תבחרו את הבלוג הפיננסי שלכם !

שוב הבורסה חוגגת. ושוב זו שעתם היפה של האנליסטים, יועצי ההשקעות ושלל הבלוגים והאתרים הפיננסיים. הניתוחים הטכניים יופיעו ברחבי הבלוגספירה כמו פטריות אחרי אחרי הגשם, הסקירות והתחזיות ימלאו כל חלקת נדל"ן פנויה ברשת וכנראה וממש בזמן שאני כותב שורות אלו, מישהו מעלה לאוויר (או לפחות מעדכן) איזה גרף מדדים ססגוני שמראה לנו איך התל בונד 40 צוחק על כולנו...

אז ברוך השם, מידע יש והרבה. והוא גם זורם אלינו בקצב מטורף (הבטיחו לנו אוטוסטרדת מידע? קיימו !). אבל לא תמיד יש לנו זמן להכיל את כל המידע הזה. בעולם בו כמות המסרים שהמוח שלנו מסוגל לקלוט ברגע נתון מתומצתת ל-140 תווים בטוויטר, אנחנו חייבים להתמקד, לבחור לנו כלי אחד שימושי,להתרגל אליו ולדבוק בו. ובכלל, כמו הרבה מוצרים שימושיים (משחת שיניים, קרם גוף, דגני בוקר ולעיתים אפילו בן/בת זוג) אנו נוטים לנסות את כולם או רובם עד שהתבייתנו על אחד מנצח.

כשמדובר על בלוג בנושא פיננסי אנחנו לא מעוניינים להתפשר. נכון, לא בהכרח החלטת ההשקעה תתקבל על פי המידע בבלוג (חפשו את המשפט: "אין לראות במידע זה ייעוץ או המלצה לקבלת החלטה או פעולה פיננסית"). אך בכל זאת, אנו לא רוצים לבזבז זמן על מידע לא מהימן או לא ברור.

זה אולי נשמע קצת בנאלי, אך פופולאריות של הבלוג היא מדד לא רע בכלל. כמו כל מוצר או שירות, אם יש לו ביקוש, סביר להניח שהוא גם רלבנטי ויעיל (לא בהכרח אבל סיכוי סביר קיים).

כעת, נשאלת השאלה: איך מודדים פופולריות של בלוג פיננסי? לא במקרה תבע אבי הניהול המודרני פיטר דרוקר את המשפט המיתולוגי " If it’s not measurable it’s not manageable!". אולי תתפלאו, אבל גם בלוג פיננסי ניתן לכמת על ידי כמה אינדיקטורים שיכולים ללמד על הפופולריות שלו.
בארה"ב אף הגדילו אנשי הניו מדיה לעשות והבלוגר בן פאר (Ben Parr) אף פרסם מדריך הכולל דירוג פופולריות של לא פחות מ-240 בלוגים פיננסיים שונים, המתפרסם באתר .wisebread !

אז כדי לנסות ולהקל עליכם את הבחירה בבלוג פיננסי ו/או לספק לכם מספר "טיפים" למדידת הפופולריות של בלוג פיננסיברשותכם.

הנה כמה קווים לדמותו של הבלוג הפיננסי האולטימטיבי:

1. "מחוזר" –
לא, לא כזה שנדבק בשפעת חזירים חס וחלילה...אלא בלוג שהרבה מבקרים הגיעו אליו דווקא מבלוגים אחרים. כן,כן, אם התוכן של הבלוג מספיק ראוי בעיני בלוגרים אחרים (אפילו מתחרים פוטנציאלים) כנראה שהוא גם מתאים עבורכם. 717,883 קישורים הגיעו לבלוג הצרכנות הפיננסית שמנהל תאגיד המדיה Consumer Media LLC. ממקורות אחרים. מה זה אומר על הפופולריות שלו? המון !

2. "מפרגן" – מסתבר שדירוג הדף (PageRanke)
של גוגל מתייחס בקפדנות גם לכמות הקישורים המפנה לאתרים או בלוגים מובילים. המטרה של הבלוג היא להעשיר במידע וכדי להעשיר אסור להתקמצן. קישורים למחשבונים פיננסיים, הפניות לפורטלים של קרנות נאמנות או ETF, ,ציטוטים של אנליסטים - בקיצור,כל המרבה (כמובן בגבול ההגיון והקשר) הרי זה משובח. הבלוג the simple dollar המדורג במקום השלישי והמכובד לפי מדד ה- PageRank בהחלט מהווה דוגמא טובה לבלוג שלא מתבייש לשתף ולהפנות.

וזה הזמן לטיפ עבור הבלוגרים הפיננסיים שבינינו: תהיו ידידותיים, תפרגנו, שתפו פעולה אחד עם השני, זה בהחלט משתלם. ואל דאגה, יש מספיק מידע (וגם גולשים...) לכו-לם!

3. "מצטיין" – בארה"ב נערך סקר בקרב 2,000,000 משתמשים שמטרתו לבדוק את התנועה באתר. אין טעם להיכנס לרזולוציות מורכבות ולמדדים מדוייקים כמו למשל מדד אלקסה (
Alexa Rankings) אך בשורה התחתונה:כמות התנועה היא בהחלט אינדיקציה טובה לפוטנציאל של הבלוג להתאים עבורנו.

4. "מעודד נאמנות" – 68,281 גולשים נרשמו לקבלת RSS יומי עבור הבלוג getrichslowly.
נתון זה בהחלט מצביע על נאמנות ועל רצון להמשיך ולקבל את התוכן באופן קבוע.

5. "חובב ציפורים"
- (לא יכולתי למצוא הגדרה אחרת, אתם מוזמנים להציע חלופות...)– 9,160 איש עוקבים בטוויטר אחרי סקוט גוד
(Scott Good) והבלוג שלו goodwithscott. כנראה שאם הבחור יודע איך לספק את הסחורה בפחות מ-140 תווים, כמה וכמה פעמים ביום, הוא גם עשה שיעורי בית כדי לייצר בלוג אטרקטיבי.

וכאן מגיע טיפ נוסף לעוסקים במלאכה:
העבודה שלכם לא מסתכמת בהעלאת התוכן והפצתו. אתם חייבים להיות כל הזמן עם יד על הדופק. לעדכן את הסטאטוס, להודיע על כל מידע חדש שאתם מפרסמים וכמובן להיות קשובים לקהל שלכם. סקירה אודות
ההתפתחויות האחרונות בענף האשלג ההודי כתוצאה מעסקת BPC יכולה להיות רלבנטית וחשובה, אך לא עבור הקהל בבלוג שלכם. איך תדעו אם כן? תעקבו,תבדקו ואל תנוחו לרגע!

ואחרון אחרון חביב (וגם חשוב!!!): מעבר לאינדיקטורים האלה יש כמובן פרמטר נוסף שחשוב לדרוש מהבלוג שאתם בוחרים בו (או זה שאתם עמלים עליו). הטיפוס הנוסף שהייתי מוסיף לרשימה הוא: הידידותי!


תוכן בתחום הפיננסי יכול להיות מאוד חשוב ורלבנטי. אך אם הוא לא מוגש בצורה קוהרנטית,בשפה ברורה תוך הקפדה על איזון נכון בין טרמינולוגיה מקצועית ומשלב לשוני גבוה לבין דיבור בגובה העיניים המובן גם לקהל הרחב. הוא עלול להחמיץ את המטרה. זה נכון לא רק לגבי הטקסט הכתוב אלא גם לגבי העיצוב,הממשק, האלמנטים הגרפים (טבלאות,גרף מדדים וכ"ו) והיישומים (מחשבונים, תצוגות של שערי מסחר).

זכרו: כדי להיות מוביל דעת קהל (ובלוג כמו גם האישיות העומדת מאחוריו, הוא בדיוק כזה)צריך קודם כל להתחבר לקהל.

את הפרמטר הזה של תוכן "ידידותי למשתמש" אמנם קשה לכמת, אך אני בטוח כי כל האינדיקטורים הקודמים שציינתי מהווים בצורה זו אחר נגזרת שלו.

דוגמאות מארצנו הקטנטונת? לשמחתי הולכות ומתרבות, לצערי זו עדיין טיפה בים. כדי להמחיש את האפקט אציין את בית ההשקעות "אלטשולר שחם" אשר התמזג לאחרונה עם "פרפקט" ועוד נכון לעכשיו על כמות של 346 עוקבים בטוויטר.
אשמח כמובן לקבל (ולפרסם) דוגמאות נוספות.

ועד שתחליטו מי יהיה הבלוג הפיננסי המועדף עליכם או כיצד ייראה הבלוג הפיננסי שאתם מנהלים, אתם מוזמנים לבקר בכמה שיותר בלוגים ולראות בעצמכם מי מתאמץ להיות לא רק פיננסי אלא גם ובעיקר) חברתי!!!

יום חמישי, 23 ביולי 2009

עושים חשבון למוניטין...על מיתוג אישי של רואי חשבון






















לאחרונה התבשרנו כי רו"ח דורון כוכבי מנהל מחלקת המיסוי במשרד "קוסט פורר את גבאי" עומד לעזוב את תפקידו. עזיבתו של כוכבי, מצטרפת לגל עזיבות נוסף שכלל את עזיבתו של סגן יו"ר הפירמה רו"ח מוטי זינגר. מדובר על שני אישים בתפקידי מפתח באחד מחמשת המשרדים המובילים בישראל בתחום זה (קוסט פורר את גבאי" הינו נציגותה של פירמת רואי החשבון העולמית "ארנסט &יאנג,)

כיצד זה רלבנטי למיתוג אישי?
אם כן, טרם ברור מהן תוכניותיו של כוכבי (לגבי זינגר מדובר כנראה על מעבר למשרדו של רו"ח יצחק סוארי). אולם, מה שבטוח הוא שמהלך מאין זה, מהווה דוגמא מצויינת לחשיבות המיתוג האישי והעסקי בקרב קהילת רואי החשבון.
במקרה זה למשל מדובר הן על המיתוג האישי של אותו בכיר שיוצא לדרך חדשה (כוכבי,זינגר ובכירים נוספים) וגם על המיתוג של הפירמה ("קוסט פורר את גבאי") שעליה להתמודד עם חרושת שמועות והשערות שוודאי משפיעות או ישפיעו על התנהלות הלקוחות.
על פי נתוני לשכת רואי החשבון בישראל, רשומים כיום בלשכה מעל 11,000 חברים העוסקים במקצוע ו-130 חברים נלווים בינלאומיים. זה הזמן כמובן לציין כי על פי תקנון לשכת רואי החשבון בישראל (סעיף 17 א'-ז' מהדורה מעודכנת ספטמבר 2008) חל איסור על חברי הלשכה לעסוק בפעילות פרסומית באמצעי תקשורת כתובה ו/או אלקטרונית (למעט אתר האינטרנט של אותו חבר לשכה). לעומת זאת, רשאי החבר לפרסם מידע עובדתי הנוגע לעיסוקו. וכאן למעשה, נכנסת לתמונה המדיה החברתית המהווה פלטפורמה יעילה וזמינה לאין שיעור עבור כל פעילות מיתוג אישי או עסקי.
גם בבריטניה, השכילו לזהות את החשיבות הרבה שיש לתחום המיתוג האישי וישנם מומחים רבים המתייחסים למיתוג אישי של רואי חשבון בכובד ראש. מומחה המיתוג האישי רוב קוסטה (Rob Cuesta) למשל מציין מספר נקודות חשובות לצורך של משרדי רואי חשבון במיתוג אישי. בתרגום חופשי וכמובן התאמה למציאות הלוקאלית שלנו, אנסה לתמצת את דבריו:
לדברי קוסטה פירמות המספקות שירותי ראיית חשבון (ומן הסתם זה נכון גם לגבי רואי חשבון עצמאיים) אינן מספקות רק את השירות במובן הטכני (דו"חות, תיאומי מס, ביקורת וכ"ו). הלקוח מודד את רואה החשבון על בסיס המיומנות,הידע, המקצוענות. אולם, במציאות שנוצרה, קשה ליצור בידול. הלוא כל רואי החשבון הוכשרו פחות או יותר באותם המוסדות,הוסמכו באותם המשרדים,עברו את אותן הבחינות ולמעשה גם ההשתלמויות ופעילות ההעשרה הינה משותפת לכל חברי הלשכה. מה שמותיר לרואה חשבון המעוניין להשיג בידול שני פרמטרים בודדים בהם הוא יכול להתמקד: האחד הוא כמובן המחיר והשני הינו האישיות. כמובן שהתמקדות בפרמטר הראשון, אינה תורמת למיצוב (קל וחומר בתחום הדורש מיומנות והכשרה כה גבוהה) הפרמטר השני -האישיות של נותן השירות. נבחן למעשה ביכולת שלו לשמש גם כאוטוריטה בתחום וגם כמאין מדריך/מלווה.

אז איך הופכים מרואה חשבון למורה דרך?
קוסטה אשר מעניק שירותי מיתוג אישי לגופים רבים בתחום הפיננסיים (בין היתר לפירמת רואי החשבון הבינלאומית
Deloitte המיוצגת בישראל על ידי משרד רואי החשבון "ברייטמן אלמגור זהר") קורא למשרדי רואי החשבון לעשות שימוש נכון בפלטפורמות המדיה החברתית על מנת לשתף את הציבור בפוטנציאל הידע הרבה הטמון בהם: "לא תדמית ויחסי ציבור אלא ייעוץ והכוונה כשירות לציבור. לא עוד השתתפות מאסיבית בכנסים מקצועיים ופעולות אד הוק, אלא בניית תוכנית מגובשת המגדירה מראש אסטרטגיית פעולה לטווח ארוך ואמצעים להפצת המידע בצורה ברורה, מובנת ומעשירה"


אם ננסה להיות פרקטיים לרגע הרי שהאמצעים העומדים לרשות משרד רואה חשבון המעוניין לבצע תהליך מיתוג אישי הם רבים ומגוונים. בין היתר, ניתן למנות ניתן למנות למשל:

  • הקמת בלוג אשר עוסק בתחום ספציפי (למשל תיאום מס או מיזוגים)
  • מאמרים רלבנטיים בפורומים וקהילות הן ברשתות חברתיות והן באתרים כלכליים
  • העלאת דף עסקי ברשת חברתית כגון פייסבוק ועדכון הדף באופן שוטף במאמרים,כתבות רלבנטיות מהארץ והעולם,קישורים ועוד
  • העלאת סרטונים הכוללים: מדריכים,מצגות וראיונות באתרי שיטוף (יוטיוב,פליקר)
  • עדכונים בטוויטר אודות אירועים,פרסומים רלבנטיים או פעילות המצריכה היערכות בהתאם (למשל רפורמות בתחום המס)

והכי חשוב: להיות תמיד רלבנטי ועם יד על הדופק !
תקנות ה- IFRS- עודכנו? זה הזמן לפרסם מדריך הכולל שאלות ותשובות. יחס הלימות ההון בבנקים שונה? זו העת למאמר(פוסט) רלבנטי אודות ההשלכות על בעלי עסקים קטנים ובינוניים ולפרסמו בבלוג ובאתרים נוספים. סוף השנה קרב? נצלו את ההזדמנות להכין מצגת מושקעת אודות היערכות אולטימטיבית לתיאום מס.

שתפו,עדכנו,תהיו רלבנטיים והכי חשוב: תהיו ברורים ו"ידידותיים למשתמש".כאן בא לידי ביטוי הערך המוסף של קהילת רואי החשבון, אך גם הבעייתיות. מדובר על תחום עשיר מאין כמותו בתוכן ובמידע (חוקים,תקנות מיסוי,הפרשות,מאזנים) וגם דינמי למדי. אך הטרמינולוגיה שלו היא כה סבוכה שלעיתים רבות מרתיעה את הציבור הרחב ויוצרת דיסוננס. רואה חשבון שידע להעביר את המידע בצורה קוהרנטית , תוך מתן דוגמאות מחיי היומיום ויצליח לפשט את הנושאים, יזכה לאהדה רבה שתתבטא כמובן בחשיפה,שיתוף המידע ובטווח הארוך (לא כל כך ארוך אם הוא יעשה שיעורי בית...) אף להרחבת מאגר הלקוחות.


ועוד לא נגענו באטרקטיביות עבור מנועי החיפוש...
כפי שציינו, מדובר על עולם תוכן עשיר ומגוון. התכנים הרבים (מאמרים,מצגות,סרטונים) הקישורים הנלווים (לאתרי בנקים בעולם, לאתרים כלכליים,לגופי רגולציה בארץ ובעולם) פשוט יהפכו את מפרסם התוכן לחביבו של גוגל (או מנועי חיפוש אחרים) וכך גם האתר של אותו רואה חשבון / משרד רואי חשבון יקודם בדירוג.


ובישראל? גם עורכי הדין מגלים את המיתוג האישי!
בישראל, מתחיל תחום המיתוג האישי לצבור תאוצה, וניתן להבחין דוגמאות לרואי חשבון שהפנימו את חשיבות המיתוג האישי והשכילו לעשות שימוש נכון ברשת לדוגמא קבוצת הבלוגים של משרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן או הבלוג של
רואה החשבון אייל רז. המודעות הרבה לנושא ויתרונות השימוש בערוצי ניו מדיה התרחבו גם אל קהילת עורכי הדין המונה לא פחות מ- 40,469 אנשי מקצוע, לפי פרסומים של לשכת עורכי הדין. גם כאן מדובר בקהילה בעלת קווי מיתאר זהים לקהילת רואי החשבון, אשר גם הם מנועים מלעסוק בפעילות פרסום עצמי אך רשאים לפרסם מידע עובדתי ומאמרים אודות תחום עיסוקם. דוגמא לעורכת דין שמיישמת בצורה מרשימה את עקרונות המיתוג האישי ברשתות החברתיות היא עורכת הדין נגה ויזל אותה ניתן לראות כיום כמעט בכל פלטפורמת ניו מדיה רלבנטית.

אין ספק כי המודעות הרבה שהולכת וגוברת תביא לנוכחות רבה יותר של רואי חשבון ועורכי דין במדיה החברתית ובפלטפורמות ה-Web2.0 השונות. אלה שיקדימו לעשות ולהיות שם, יזכו ליתרון יחסי שיתבטא כמובן, גם בהיקף הפעילות העסקית שלהם

יום שלישי, 14 ביולי 2009

מידע זה כוח? בלוג זה המון כוח !



לקראת "וועידת תקשורת ונתח שוק" של מגזין גלובס. התפרסם ראיון מקיף ומרתק עם "שלושת הטנורים" של הבלוגספירה ושל עולם השיווק בכלל, הלוא הם האדונים הנכבדים:
סת' גודין ("אני לא משתמש בטוויטר, כי אני חייב להיות הכי טוב במה שאני עושה")

מרטין לינדסטרום ("מותגים הפכו לדת ,ממש כמו כדורגל ולכן אני בעצם מיסיונר...")
וכריס ברוגן ("המדיה מזכירה בית שימוש ציבורי,לא נכנסים אם אין שם מאפיינים חברתיים")

ממליץ לקרוא את הראיון שערך עימם אור קוראל לרגל הוועידה וכמובן לבקר שוב בכל אחד מהבלוגים של החברים הללו. יש המון מה ללמוד מהם, לא רק על מדיה חברתית, אינטרנט, מיתוג ושיווק - אלא בכלל על הדרך בה המושג "מידע זה כוח" בא לידי ביטוי כיום בעידן הדיגיטלי.



יודעים מה, עזבו רגע את ענייני המיתוג האישי, השיווק הויראלי והשימוש ברשתות חברתיות. בואו נחזור כמה מאות שנים לאחור, לתקופת מהפכת הדפוס במאה ה-15. כמה כוח היה לפני כן בידי הכנסיה שהחזיקה בבלעדיות על ספרי הקודש? דמיינו שפתאום בא איזה בלוגר אנונימי בשם יוהאן גוטנברג וגוזל לחבר'ה עם הצווארון המוזר שמתלחשים בלטינית את כל הפרנסה... או שנלך יותר אחורה לתקופת החרטומים (לדעתי זה קרה בשנת 4240 לפני הספירה) גם אז היה מוקד הידע בידי הפרעונים והידעונים שלהם ואת הטוויטר והפייסבוק החליפו הפפירוסים וההירוגליפים למיניהם.


בקיצור: "מידע זה כוח", כמו אז גם היום, ושלושת החברים המלומדים שהזכרתי כבר יודעים לעשות בו שימוש נכון ומתוגמלים על כך. במהלך הנסיון לפענח את סוד הצלחתם נזכרתי בעוד כמה "ידעונים" לא רעים בכלל שגם שמחים לתת "טיפים" ולחלוק איתנו את הנסיון העשיר שלהם. אחד מהם הוא דן שאובל מומחה בעל שם עולמי למיתוג אישי ומחבר רב המכר המוצלח : Me2.0.

אז הנה, (בתרגום חופשי כמובן) 4 כללי אצבע בסיסיים שאולי לא יהפכו אתכם לגודין, לינדסטרום או כריס ברוגן הבא, אך בהחלט מסייעים להפיק מהמדיה החברתית יותר ולהתחיל תהליך מיתוג אישי נכון:


1. תחקור את עצמך
"דע מאין באת, ולאן אתה הולך" הוא לא רק פסוק שמקריאים בבית קברות או פזמון בשיר של עלמה זוהר...לפני שאתה מחליט לכתוב בלוג כדאי שתהיה סגור היטב על התוכן שאתה הולך לספק. במה אתה יכול לתרום? מה היית רוצה לשתף? מה באמת מעניין אותך? האם יש לך מספיק זמן? והכי חשוב מספיק אנרגיה להמשיך ולהעשיר את העולם בידע שלך? כיצד תוכל לספק ערך מוסף? זה לוקח זמן ומצריך הרבה עבודת בנצ'מרק אצל בלוגרים נוספים, ביקור ברשתות חברתיות רבות ושיטוט במגוון של אתרים וניוז לטרים כדי לראות מה באמת רלבנטי עבורך ובמה אתה יכול להיות רלבנטי עבור האחרים. אבל זה הבסיס לכל תהליך מיתוג אישי.

2. תסלול לעצמך את הדרך
אחרי שבחרת נושא מתאים. הגיע הזמן להחליט איך להפיץ אותו. בלוג? דף אישי ברשת חברתית? אולי בכל זאת אתר דינאמי? או שאולי גם וגם וגם? זו כבר החלטה שלך ואתה חייב להיות שלם איתה. מה שחשוב הוא שתבחר בפלטפורמה שאתה או מי שאחראי על המיתוג האישי או העסקי שלך יוכל לתחזק באופן שוטף ולהזין אותה כראוי. אשתמש במטאפורה שחוקה: אם תהליך מיתוג אישי הוא הפרח שלך, התוכן הוא המים שמשקים ומזינים אותו ובלי תוכן ...לא רק ישראל מתייבשת אלא גם המיתוג האישי שלך...

3. שמור על קשר.
תהיה בקשר. היום, מחר, עכשיו, בסוף שבוע. לא, אתה לא חייב להתחבר עם אינפוזיה לפייסבוק או לשלוח "טוויט" כל שעה. אבל חשוב שתזכור: התוכן שלך, לא שווה הרבה אם אתה לא מפיץ אותו ועובד עבורו. מאחר וחכמינו כבר אמרו "מה ששנוא עליך, על תעשה לחברך", תזכור תמיד שאנשים אוהבים ששומרים איתם על קשר ולכן הם נמצאים במדיה חברתית. תגיב, תשתתף בדיון, תשתף בתוכן מעניין שנחשפת אליו. להיות בקשר זה אומר לא רק לשתף אחרים בתוכן שיצרת, אלא גם לקרוא ולהגיב לתוכן של אחרים. מידע שחולקים אותו הוא מידע שיוצר השפעה וזה פועל בצורה דו סיטרית.
4. תחשוב לטווח ארוך !
כפי שציינו, בלוג /דף אישי ברשת חברתית ואפילו אתר תוכן הוא בעצם כמו זוגיות. אם לא משמרים ומתחזקים אותו, כל הלהט מאבד עניין. כדאי תמיד לשמור תוכן ליום סגרירי והכי נכון יהיה להכין תוכנית עבודה מוסדרת שבה אתה מתכנן איזה תכנים יוזנו כעת (כמובן עם מתן עדיפות לנושאים שוטפים) ואיזה תשמור לימים בהם אין לך הרבה זמן פנוי כדי "להמציא את הגלגל".

5. על כלל האצבע החמישי אני אוותר בשלב זה. לא בגלל שהוא לא חשוב, אלא כדי לפנות לכל אחד ואחת מכם את האצבע להקלדה. אחרי הכל, יש לכם המון עבודה כעת, אז קדימה ...שיהיה מיתוג אישי מוצלח!