Brand Monitoring -ההקשבה מנצחת !

המושגים Brand Monitoring או Social Media Monitoring כבר הפכו לחלק קבוע מהלקסיקון של כולנו. בעצם המושגים האלה מספקים הגדרה לפעילות שמסמלת את אחת התכונות האופייניות ביותר לאנשים (בעיקר פולנים) ולמותגים...לכולם חשוב לדעת תמיד מה אומרים עליהם!

הכלים שמציעות לנו חברות העוסקות ב-Brand Monitoring כגון "”Buzzilla" או Radian 6 מאפשרים לנו לחדד את הסוגיה גם לרזולוציות מדוייקות יותר ולברר למשל: מתי אומרים ? מי אומר? באיזו זירה הוא פועל? באיזו תדירות? ועוד ועוד.

אחת ההוכחות לתאוצה הרבה שצבר תחום ה- Brand Monitoring היא סדרת הכלים החדשים של Radian 6 .

הסדרה כוללת בין היתר את:

Google Sidewiki Monitoring Support – המאפשר מעקב וניתוח של תגובות המועלות ישירות לדף הבית של הבלוג או האתר.

Dashboard Sharing - המאפשר שיתוף של תוצאות המידע ותוכן הדוחות שהופק בין משתמשים רבים (כולל שליטה על היקף המידע)

Automatic Widget Repositioning - כלי הנועד לשמור גם בעת שינויים במבנה הבלוג על נוכחות של וויג'טים מהם ניתן להפיק מידע אודות היקף ואופי השיח הציבורי ברשת.





Brand Monitoring – אמנות ההקשבה
לא במקרה הפך תחום ה- Brand Monitoring לאחד היסודות הבסיסיים של כל פעילות ניו מדיה. שכן, האפקט של ה- Brand Monitoring הוא הרבה מעבר לסקרנות או ביקורת עצמית. כאשר מדובר על מותגים שהשקיעו הון עתק בפעילות שיווקית זו או אחרת, או בכלל על ארגון שהתדמית שלו בעיני הציבור חשובה לו, יש יתרון רב לאפשרות לדעת מה אופי השיח המתנהל סביב המותג ולהגיב בזמן.

בעידן בו ערוצי המידע נגישים וזמינים לכולם, ההשפעה עלולה להיות מיידית. מסתבר שכדי לפגוע בשם המותג שלך, לא צריך להכביר במילים, ולעיתים אף מספיק ציוץ קליל של פחות מ-140 תווים. יועצת הניו מדיה האוסטרלית לורה פאפוורט ( (Laurel Papworth) הדגימה זאת בפוסט מענין שפרסמה

בחברת Radian 6 הבינו מזמן שהדיאלוג עם הצרכן לא מתחיל על המדף, בנקודות המכירה או במוקד שירות הלקוחות אלא הרבה לפני. כל טוקבק ארסי של לקוח מתוסכל, כל פוסט עוקצני של בלוגר בעל לשון מושחזת ובכלל כל מילה של לקוח,צרכן או סתם בעל דיעה שהחליט לפזר קצת רעל ברחבי הרשת עלולים ליצור אפקט דומינו הרסני ביותר ולהשפיע לרעה על דעת הקהל. אולם האפקט הזה יכול להיות גם חיובי במידה ויודעים לנצל יתרונות ה- Brand Monitoring כראוי. כל מה שהמותג (או האנשים שמנהלים אותו) צריך לעשות הוא בעיקר פעולה אחת חשובה: ל-ה-ק-ש- י- ב.

צ'אק האמאן ((Chuck Hemann) שאחראי על תחום המחקר וניהול המוניטין ברשת בחברת הניו מדיה dix&eaton מסביר כי: "הצעד הראשון שארגון צריך לעשות כשהוא נכנס לפעילות במדיה החברתית הוא להכיר בעובדה שזו לא עוד פעילות שיווקית כמו קמפיין פרסומי או מסע יחסי ציבור. אלא שינוי תפיסה שנמדד לטווח הארוך. לכן, לפני שמתחילים להריץ קמפיין בפייסבוק,לגבות אותו בטוויטר ולהשיק בלוג מקצועי הכולל עשרות פוסטים,בלוגרול עשיר למדי ווויג'טים מתוחכמים - מומלץ קודם כל, להקים קבוצה או צוות משימה שירכז את הפונקציות הרלבנטיות מכל זרועות הארגון: שיווק,Iמכירות, משאבי אנוש, מחלקה משפטית ובארגונים מסויימים גם מחלקה או אגף הממונה על קשר עם מגזרים ספציפיים. כל אלה חייבים לנהל קשר שוטף ולהקפיד על ערוץ מידע דו סטרי. כלומר: בכל עת יהיו נציגי הצוות חשופים למידע שהופק מפעילות ה- Brand Monitoring ולתובנות העולות ממנו ומצד שני, האדם או האנשים האחראים על ניהול פעילות הניו מדיה יהיו נגישים למידע הדרוש כדי לספק תשובות ולהגיב בזמן המהיר ביותר לדיונים אודות המותג המתקיימים ברשת."

ומה חושבים האנשים שמאחורי המותגים?
ההגיון מאחורי ההשקעה ב- Brand Monitoring הוא פשוט למדי. מעבר לכך שמהקשבה אפשר לגלות המון תובנות אודות הדרך בה המותג נתפס בעיני הציבור ולאתר דרישות חדשות או הצעות ייעול, גם הדימוי של ארגון המקשיב לציבור,מגיב, משתף ולא מתחמק מביקורת הוא בהחלט דימוי חיובי יותר. בטווח הארוך, ההקשבה הופכת את הפעילות השיווקית של המותג ליעילה יותר. לכן, כיום כל מותג שמכבד את עצמו, מבסס את פעילות הניו מדיה שלו על תובנות שהסיק מניתוח שביצעו כלי ה- Brand Monitoring. קחו לדוגמא את PEPSI אשר ידועה בפעילות השיווקית המאסיבית שלה, שמגיעה בד"כ לשיא לקראת גמר ה"סופר בול" המיתולוגי . אנשי הניו מדיה של PEPSI החליטו לבצע פעילות Brand Monitoring באמצעות כלים של Radian 6 ולאתר דיונים ואזכורים לא רק אודות המותג שלהם, אלא גם אודות הציפיות מאירוע הגמר עצמו. הקמפיין המוצלח ששילב גם מדיה מסורתית (סרטוני טלוויזיה,מודעות ובאנרים) וגם ניו מדיה (שימוש בטוויטר) התבסס למעשה על תובנות שעלו מהשיח הציבורי ומאיך שהציבור תופס את המותג.

גם המותג,” Cirque du Soleil’ -מופע בידור ססגוני שרץ בהצלחה כ-25 שנה על בימות לאס וגאס וברחבי העולם מהווה דוגמא מוצלחת לשימוש נכון בכלים של Brand Monitoring. ג'סיקה ברלין (Jessica Berlin) אשר מנהלת את פעילות המדיה החברתית והאון ליין של ” Cirque du Soleil’ טוענת שהשימוש בכלים של Radian 6 "אפשר להם לעקוב באופן שוטף אודות אזכורים של המותג ברשת ולפתח קהילה מקוונת שבה ניתן לקבל מידע אודות המופע, מחירי כרטיסים, מועדי הופעות, שינויים בקאסט ועוד תכנים רבים שעלו מתוך בקשות שהגולשים עצמם העלו בשיח הציבורי במדיה החברתית. אם בדף הפייסבוק, אם בטוויטר ואם ברשתות חברתיות ואתרי שיתוף אחרים". למעשה, כל מסע השיווק: Summer of Cirque התבסס על תובנות שעלו כתוצאה מפעילות שוטפת של Brand Monitoring. מסע שיווק זה שנועד לקדם גרסא מיוחדת של המופע לרגל חגיגות 25 שנה לעלייתו, היה יכול לעלות סכומים גבוהים ביותר כשהוא מתבס על מדיה מסורתית, אולם התובנות שהושגו מהשיח הציבורי אפשרו למקד את המסרים ולרכז את המאמץ בניו מדיה. הצרכן הרוויח דיאלוג אישי מול המותג שלו במקום עוד קמפיין ראוותני ואילו Cirque du Soleil הרוויחו לדברי ברלין "חיסכון משמעותי בעלויות ויחס ROI (החזר עבור השקעה) גבוה למדי"

לסיכום, ניתן בהחלט לומר כי ה- Brand Monitoring הוא חלק מתהליך שהושרש גם אצל המשווקים וגם אצל הצרכנים. בניגוד למדיה המסורתית שבה בעיקר "צעקו" כאשר המשווקים מכריזים על מרכולתם והצרכנים נאלצים להקשיב (לעיתים בלית ברירה) כאן היחס הפוך. הצרכנים משוחחים, המותגים מקשיבים, מגיבים ופועלים בהתאם. מי מרוויח? כולם. הצרכנים מקבלים מענה לדרישתם, המותגים זוכים לדימוי טוב יותר ובטווח הארוך אף חוסכים בעלויות גבוהות של פרסום ושיווק אגרסיבי ולא ממוקד. רק שהתהליך כמובן דורש אחריות, סבלנות ובעיקר המון התמדה. מותג שלא מבצע Brand Monitoring לאורך זמן, ימצא עצמו מהר מאוד ברגרסיה מבחינת התדמית בעיני הצרכנים ובכלל הקהילה במדיה החברתית

האמא של הניו מדיה ...

הקיץ טרם הסתיים, בוודאי שלא כאן בארצנו המתחממת. אבל אין ספק כי כבר ניתן להצביע על הלהיט החם של הקיץ, לפחות בתחום השיווק, והוא: הניו מדיה. קמפיינים של ניו מדיה המתבססים על שימוש מתוחכם ברשתות החברתיות,באפליקציות שהן מציעות ובאתרי מיקרו בלוגינג צצו לאחרונה כמו פטריות אחרי הגשם (או יותר נכון כמו טוויטים אחרי הסופשבוע...) והראו לנו כמה פוטנציאל ויצירתיות טמונים במדיה החברתית. אחד הקמפיינים הבולטים לדעתי הוא קמפיין הניו מדיה של Huggies והרשת החברתית circle of moms.

הניו מדיה ממריאה - אז מי כבר עלה על הטיסה?

איגוד העובדים של רשת סטארבtקס (Starbucks)– בקמפיין ניו מדיה מתוזמן להפליא שנועד להיאבק בפגיעה בזכויות העובדים. הפריסה הרחבה והטיימינג (המיתון,עליית משטר אובמה וחשיבות הנושא החברתי) הביאו בתוך שבועות ספורים לנתונים כגון: 1,750,000 אוהדים בדף ה- Fans בפייסבוק, 12,000 חתימות על עצומה ששוגרה לבעל הרשת הווארד שולץ ו-40,000 הורדות של של סרטוני מחאה ביו טיוב.

דאנקן דונאטס (Dunkin Donuts) - בקמפיין ססגוני שכלל רשימות מתכונים, "טיפים" וסרטונים משעשעים והתפרס מעבר לפייסבוק גם לשימוש בטוויטר וב- I Phoneשהביא לנתונים מרשימים של 800,00 מבקרים בדף ה- Fans וכ-7,000 כניסות לאתר דרך גוגל.

בלנד טק (Blend Tech) – עם סדרת סרטונים ביו טיוב ושימוש נרחב ב-I Phone שהגדילו ב-700% את מספר החשיפות למותג.

Sеа World – עם שעשועון וירטואלי חכם בסגנון "מצא את ההבדלים" המזמין הורים וילדים להפיץ באפליקציית פייסבוק ייחודית 2 תמונות כמעט זהות שלהם עם צב ים, דולפין או כל אטרקציה אחרת. הפוטנציאל הויראלי של משחק כזה, הוכיח עצמו גם בכמות המבקרים בדף ה- Fans והעוקבים בטוויטר וגם במספר הכרטיסים שנמכרו בעת הקמפיין.

ואלו כמובן רק דוגמאות ספורות. אולם, מאחר ובקיץ עסקינן, הייתי רוצה להרחיב על הקמפיין הממוקד (והחכם מאוד,לדעתי) של Huggies שפנה באופן ישיר לקהל יעד של אמהות.

Huggies – דגים את האמהות ברשת !

מה אמהות הכי אוהבות? (מלבד התינוקות שלהן כמובן...) מסתבר שאת הרשת החברתית. מחקר שערכה חברת המחקר השיווקי MARKETING CHARTS מגלה לנו מספר נתונים מעניינים אודות הרגלי השימוש של אמהות במדיה החברתית:

אחוז האמהות שעושות שימוש באופן קבוע ברשתות החברתיות (כגון: MySpace,Facebook,או קהילות חברתיות אחרות לקהל האמהות) עלה בשלוש השנים האחרונות מ-11% ל-63% !

• 44% מהאמהות עושות כיום שימוש במדיה החברתית לצורך קבלה והעברת מידע כולל המלצות
• 73% מהאמהות מדווחות כי הן מקבלות במדיה החברתית מידע מהימן ורלבנטי אודות מוצרים ושירותים להן הן זקוקות
• 39% מגדירות את השהייה שלהן במדיה החברתית כ"זמן איכות" או "זמן של שלווה"
• 55% מהאמהות אף החליפו את אלבום התמונות המסורתי המודפס באלבום דיגיטלי שמופיע ברשת החברתית
  

לפי נתוני המחקר האינטרנט והמדיה החברתית למעשה מהוווים ערוץ קשר ישיר עבור אמהות בכל נושא בו נדרשת המלצה על מומחה או "חוות דעת נוספת". הנושאים הפופולאריים ביותר בקהילות החברתיות הם: בריאות הילדים (91%) , התפתחות הילד (79%) וסקירות אודות מוצרים לתינוק (72%)

ואכן, מדובר על קרקע עשירה בתוכן. פורומים, קבוצות דיון,בלוגים,סרטוני הדרכה ושלל אפליקציות עמוסות בכל טוב ממתינים לאמהות (או לאמהות לעתיד) ברחבי הרשת. בקליק אחד ניתן לקבל כיום הכל. החל מסרטון הדרכה מושקע ביו טיוב המלמד בשלושה צעדים פשוטים כיצד לשאוב חלב אם ולהקפיאו לקראת חזרה לעבודה ועד לבלוג שלם שמוקדש כולו לנושא החשוב של "אטופיק דרמטיטיס" (פריחה שכיחה למדי בקרב תינוקות)

קחו בחשבון שמדובר על אוכלוסיה שמבלה זמן לא מבוטל בבית בעת חופשת הלידה ולעיתים אף לאחר מכן, תוסיפו את העובדה שמדובר על קהל בעל אוריינות טכנולוגית גבוהה למדי (לפי המחקר מסתבר שכיום האמהות נוטות לעשות שימוש באפליקציות הסלולר גם לצורך ניהול שוטף של משימות משק הבית וגם לצורך עדכון ושמירה על קשר עם הילדים בעת היעדרות מהבית). ותקבלו סיבה מוצדקת לרכז מאמץ במדיה החברתית.

דרך אגב, גם אצלנו נעשה לא מכבר, שימוש ממוקד וחכם במדיה החברתית על מנת לפנות אל קהל היעד המונה בעיקר אמהות באמצעות ה"מגרש הביתי" שלהן. מדובר בקמפיין הניו מדיה של ארגון נעמת לטובת קידום חוק חינוך חינם לגיל הרך.

אז מה עשו ב- Huggies?

האסטרטגיה:
האסטרטגיה היתה: ליצור דיאלוג בין המותג לבין האמהות שעשויות לצרוך אותו. מעתה Huggies היא כבר לא רק יצרן של חיתולים,מגבונים לחים וכ"ו אלא יישות קיימת שניתן לשאול אותה, להתייעץ עימה, קבל ממנה מידע ואף לחלוק אותו עם אמהות נוספות. "מדובר כאן על הרבה מעבר לקמפיין" אומר כריס קאניגהאם (Chris Cunningham) מנכ"ל חברת הפרסום appssavvy שהובילה את המהלך. "הכוונה היא למודל שבו המותג מתפקד ממש כמו חבר או במקרה הזה אמא נוספת איתה ניתן לשוחח".

המדיה:
תכירו את Circle Of Moms התנ"ך של האמהות. הרשת החברתית הזו שהוקמה במהלך 2008 נחשבת כבר לסיפור הצלחה ענק. כיום מונה הרשת לא פחות מ- 3,500,000 חברות אשר מבלות בה באופן קבוע ומבקרות בכ-4,000 קהילות שונות ! עולם התוכן המוצע לאמהות הוא עשיר למדי וכולל: המלצות בנושא הורות,ביקורות וסקירות של מוצרים לגיל הרך, פורומים,קבוצות דיון וסרטוני הדרכה. עוד ההוכחה כי מדובר על קהל יעד שמעורה במדיה החברתית מגיעה מהעובדה כי : 850,000 הנרשמות הראשונות לרשת זו הגיעו ישירות דרך אפליקציית פייסבוק. שבה גם נעשה שימוש לצורך הקמפיין עצמו. לא במקרה בחרו יועצי הניו מדיה של Huggies להתמקד בזירה זו.

התוכן:
כל אמא שנכנסה ל- Zоne- Huggies באתר Circle Of Moms נכנסה למעשה לעולם תוכן עשיר הכולל:

• מידע ו"טיפים" שימושיים בנושא החתלה ותפרחת חיתולים
• הדרכות בנושאי הורות וטיפול התפתחותי בתינוקות
• המלצות וסרטוני הדרכה בנושאי הגיינה ורחצה
• ותוכנית "תגמולים" הכוללת פרסים למבקרות אשר נרשמות דרך האתר כגון: אספקת מוצרים בחינם למשך שנה שלמה!!!

האפקטיביות:
כאן הזמן והמקום לציין שלא מדובר על קמפיין מכירתי אלא תדמיתי. האפקטיביות לא נמדדת במכירות אלא בחשיפה ובנאמנות למותג. כפי שציין ג'ף דאוסון (Jeff Dawson) סגן נשיא לענייני מיתוג ב- Huggies "המטרה שהוצבה (והושגה) היא יצירת פלטפורמה לערוץ קשר שוטף עם אמהות בתחילת דרכן, וליווי שלהן במסע אליו הן יוצאות". בסופו של דבר, מדובר ב"קהל שבוי" אשר כל המסרים אליהם הוא נחשף,רלבנטים עבורו. בתחום בו אחוז הנאמנות למותג גבוה כל כך, הרחבת מועדון הלקוחות הוא בהחלט מהלך חשוב בדרך להגדלת המכירות והרחבת נתח השוק. אם בעבר הלא רחוק האופציה היחידה היתה פעילות קד"מ ותוכן שיווקי שנחשבות אפקטיביות אך גם יקרות. כאן זיהתה Huggies אלטרנטיבה שאויה למדי והסתערה עליה במלוא המרץ.

לסיכום, ניתן לראות כי הניו מדיה מספקת לנו הזדמנויות רבות הן כצרכנים והן כמשווקים. העובדה שמדובר על מדיה כה זמינה וניתנת לכימות, הופכת אותה לא רק לאפקטיבית אלא גם למעניינת ביותר. אני בטוח שממש כעת כבר עמלים על קמפיין הניו מדיה הבא. ולא, לא בהכרח מדובר על מותגים כגון : Huggies, או Dunkin Donuts, גם עמותות,מלכר"ים או אפילו עסק סדר גודל בינוני או קטן יכולים לספק לנו קמפיין ניו מדיה חכם ואפקטיבי שכיף לסקר אותו...

המדיה החברתית גאה להציג...

הרצח ב"בר נוער" שאירע במוצאי שבת זיעזע את כולנו. אך התגובה המהירה וההתארגנות המופתית של חברי הקהילה, הראתה כי לפחות בכל מה שקשור לניצול נכון של יתרונות הניו מדיה, שימוש אפקטיבי ומדוייק בפלטפורמות ה- Web2.0 ונוכחות מאסיבית במדיה החברתית - יש להם סיבה לגאווה...


כמעט שבוע חלף מאז הרצח המתועב שאירע ב"בר נוער" ברחוב נחמני 28 בתל אביב.
אין ספק כי הרצח הזה הבעיר כמה מדורות, הוציא כמה שלדים מהארון, העלה על סדר היום נושאים כגון נושאים חשובים כגון: דעות קדומות,קבלת ה"אחר",שנאת חינם וכל זאת באופן סמבולי מתרחש מייד לאחר צום תשעה באב.

אבל יותר מהכל, דומה שארוע זה נתן לנו תצוגת תכלית לפוטנציאל העצום שקיים במדיה החברתית.
כמי שמסקר את המתרחש במדיה החברתית ועוסק בתחום המיתוג האישי ברשת (בהנאה רבה יש לציין) זה בהחלט היה מרתק להתבונן באירועי השבוע החולף, ולהגיע למספר תובנות שאשמח לחלוק עמכם:

אז ככה:
ראשית זה הזמן לגילוי נאות. לי אישית, אין קשר לקהילה ההומו/לסבית/ טראנס ג'נדרית (זה הביטי המדוייק נכון? ואם לא מתנצל מראש). אני גם לא אתחסד ואומר ש"כמה מחברי הטובים הם הומוסקסואלים.." כי הם לא. למה? פשוט יצא ככה. אבל זו לא הנקודה.

הנקודה היא שארוע כמו זה שהתרחש ברחוב נחמני, הוא מזעזע כשלעצמו. אך במדינה רוויות פיגועי טרור ומלחמות של משפחות פשע. הוא יכל בקלות להידחק מהר מאוד לתחתית סדר היום הציבורי ולהיעלם לו מן התודעה.

המדיה החברתית, או יותר נכון, השימוש החכם של קברניטי הקהילה במדיה זו, לא אפשרו לזה לקרות

אז מה היה לנו?

פייסבוק
2,095 מבקרים ! זהו למשל מספר המבקרים רק בתוך דף פייסבוק אחד (מתוך רבים) שנפתח לאות הזדהות עם קורבנות הרצח וציון של עצרת מחאה ספונטנית למדי שאורגנה עוד באותו היום באמצעות הפייסבוק! וכפי שניתן היה לראות היו לא מעט כאלה.

דוגמא נוספת לשמוש במדיה החברתית היתה ההיענות הרבה של גולשים ברשתות חברתיות להחליף את תמונת הפרופיל שלהם בסמל של ארועי הגאווה לאות הזדהות.

טוויטר
ממש בדומה לאירועים בחודש הקודם באירן, גם כאן שימש הטוויטר כפלטפורמה יעילה ומדוייקת למעקב אחר הארועים בזמן אמת.

כבר בשעה 22:35 התקבל הטוויט הראשון בנושא וכמות העוקבים והמצייצים מאז רק הלכה וגדלה.

בלוגספירה
הדומיננטיות של הבלוגים כמובן עשתה את שלה. ולאורך כל הדרך זכינו לעדכונים,סיקורים ,תגובות ועמדות ביחס לרצח.
אחידות המסר באה לידי ביטוי כאשר ראינו שינוי מגמה ברור. מעמדות של דיווח והזדהות עם הקורבנות לעמדות יותר מילטנטיות כנגד מילטנטיות כנגד סיקור לא ראוי של התקשורת ועד להפניית אצבע מאשימה כלפי המגזר החרדי.

מבחינה מקצועית - מדובר כאן במהלך שיווקי מנצח !

שיהיה ברור, אני בעצמי חצוי בנושא הזה.
אישית - אני נגד תיוגים וחלוקה מגדרית באשר היא. זה נוגד ערכים כמו חופש הפרט, האינדבידואליזם וכ"ו
מקצועית – זה עושה עבורינו אנשי השיווק את המלאכה הרבה יותר קלה. בעיקר כשמדובר במדיה החברתית.

הסיבה היא פשוטה: כאשר רוצים להגביר את החשיפה או להעלות את המודעות לנושא כלשהו. המדיה החברתית תמיד תהיה שם עבורו. ונכון שהתחום בו אנו עוסקים נקרא: מיתוג אישי" או "מיתוג עסקי" ברשת. אבל אל תתנו להגדרה לבלבל אתכם. גם אידאולוגיה/אג'נדה/מחאה לחלוטין זקוקות למיתוג. והדרך הטובה ביותר להפוך למותג היא להיצרב בזכרון הקולקטיבי.

לכן, אני באמת מאמין שאנשי הקהילה ההומו לסבית בעצמם סבורים שלא כל ההומוסקסואלים /לסביות מתנהגים באופן זהה , בדיוק כפי שלא כל שחומי העור ו/או חובשי הכיפה הסרוגה ו/או אוהדי בית"ר י-ם ו/או בוגרי הטכניון ו/או תושבי צפון תל אביב ו/או עולי חבר העמים ו/או אנשי ההי - טק ...(נראה לי שהמסר ברור נכון...?) מתנהגים באופן זהה. אולם, כאשר הם רצו להשיג תמיכה רבה ככל האפשר, הם היו חייבים לפנות אל כל חברי הקהילה בעת ובעונה אחת.

אין ברירה, כאשר אדם או ארגון מסויים מחליטים למתג את עצמם או את השירות/מוצר שהם מציעים, הדרך הנכונה היא למצוא קבוצה של אנשים בעלי מכנה משותף כלשהו ולפנות אליהם בשפה שלהם, בערוצי המדיה שלהם ותוך שימוש בעולם המושגים שלהם. בטרמינולוגיה של אנשי השיווק, אנשים אלה נקראים "קהל יעד"

במילים אחרות: אנשי הקהילה ההומו לסבית שהובילו את פעולות המחאה השבוע, ניהלו מהלך שיווקי לכל דבר ועניין. וזה הזמן לציין, אני אומר זאת במלוא ההערכה וההוקרה. אין כאן טיפת ציניות. המדיה היא הדרך הטובה ביותר להעברת מסרים מכל סוג שהוא. וזעקה או מחאה היא בהחלט מסר. מבחינה מקצועית, אנשי הקהילה יישמו בצורה מעוררת כבוד, בדיוק את הכללים של כל קמפיין אפקטיבי:

• התפרשות על מספר ערוצי מדיה בו זמנית
• אחידות של המסר
• שימוש בצורה לא קונבנציונלית במדיה
• השגת בולטות

הם פשוט יצאו למתקפה וניצלו את הארוע ברחוב נחמני כדי ללרכב על כל גל אהדה אפשרי ולמנוע מהמקרה לגווע ולדשדש לו אט אט אל שיפולי הליין אפ (כמו שבדרך כלל קורה למקרים מסוגו). כפי שהיטיב לבטא זאת ח"כ ניצן הורביץ בנאומו בכנסת : "ככל שיענונו,כן נרבה וכן נפרוץ".

והמדיה החברתית, היא פלטפורמה מצויינת למי שבאמת מעוניין להתרבות ולפרוץ. אני יודע זאת, אתם יודעים זאת ואין ספק שאנשי הקהילה יודעים זאת. ...

המדיה החברתית והקהילה ההומו לסבית – סיפור של ידידות מופלאה ...

בארה"ב למשל, פורסם בשנה שעברה מחקר מעניין של חברת הייעוץ השיווקי harris interactive הבודק את הרגלי השימוש של חברי קהילת ההומואים והלסביות במדיה החברתית.

שימו לב לנתונים:

• 51% מאוכלוסיית הגייז בארצות הברית קוראים בלוגים (לעומת 36% באוכלוסי הכללית)
• 27% הגיבו לפוסט בחודש האחרון (לעומת 13%)
• 21% כתבו פוסט בחודש האחרון (לעומת 7%).

ובכלל, ממחקרים רבים שנעשו בנושא, עולה כי אוכלוסיית ההומוסקסואלים/לסביות וטרנג'נדר'ס הם צרכני אינטרנט כבדים: פעילים יותר ברשתות חברתיות, נוטים יותר לרכוש מוצרים ברשת ובעלי גישה חיובית יותר לפרסומות ברשת.

איני יודע אם המצב בארץ זהה מבחינה אמפירית. אך לפי ההתגייסות המהירה, השימוש הכל כך אפקטיבי ומדוייק במדיה החברתית והנוכחות המאסיבית של חברי הקהילה במדיה זו, בהחלט נראה כי לקהילה ההומו לסבית בארץ יש בהחלט פוטנציאל להפוך לגורם דומיננטי עוד יותר בשיח הציבורי,באמצעות המדיה החברתית.
ניתן לומר כי לפחות בכל מה שקשור בניו מדיה, יש להם עוד סיבה לגאווה...

עושים חשבון למוניטין...על מיתוג אישי של רואי חשבון

לאחרונה התבשרנו כי רו"ח דורון כוכבי מנהל מחלקת המיסוי במשרד "קוסט פורר את גבאי" עומד לעזוב את תפקידו. עזיבתו של כוכבי, מצטרפת לגל עזיבות נוסף שכלל את עזיבתו של סגן יו"ר הפירמה רו"ח מוטי זינגר. מדובר על שני אישים בתפקידי מפתח באחד מחמשת המשרדים המובילים בישראל בתחום זה (קוסט פורר את גבאי" הינו נציגותה של פירמת רואי החשבון העולמית "ארנסט &יאנג,)

כיצד זה רלבנטי למיתוג אישי?
אם כן, טרם ברור מהן תוכניותיו של כוכבי (לגבי זינגר מדובר כנראה על מעבר למשרדו של רו"ח יצחק סוארי). אולם, מה שבטוח הוא שמהלך מאין זה, מהווה דוגמא מצויינת לחשיבות המיתוג האישי והעסקי בקרב קהילת רואי החשבון. במקרה זה למשל מדובר הן על המיתוג האישי של אותו בכיר שיוצא לדרך חדשה (כוכבי,זינגר ובכירים נוספים) וגם על המיתוג של הפירמה ("קוסט פורר את גבאי") שעליה להתמודד עם חרושת שמועות והשערות שוודאי משפיעות או ישפיעו על התנהלות הלקוחות.

על פי נתוני לשכת רואי החשבון בישראל, רשומים כיום בלשכה מעל 11,000 חברים העוסקים במקצוע ו-130 חברים נלווים בינלאומיים. זה הזמן כמובן לציין כי על פי תקנון לשכת רואי החשבון בישראל (סעיף 17 א'-ז' מהדורה מעודכנת ספטמבר 2008) חל איסור על חברי הלשכה לעסוק בפעילות פרסומית באמצעי תקשורת כתובה ו/או אלקטרונית (למעט אתר האינטרנט של אותו חבר לשכה). לעומת זאת, רשאי החבר לפרסם מידע עובדתי הנוגע לעיסוקו. וכאן למעשה, נכנסת לתמונה המדיה החברתית המהווה פלטפורמה יעילה וזמינה לאין שיעור עבור כל פעילות מיתוג אישי או עסקי.

גם בבריטניה, השכילו לזהות את החשיבות הרבה שיש לתחום המיתוג האישי וישנם מומחים רבים המתייחסים למיתוג אישי של רואי חשבון בכובד ראש. מומחה המיתוג האישי רוב קוסטה (Rob Cuesta) למשל מציין מספר נקודות חשובות לצורך של משרדי רואי חשבון במיתוג אישי. בתרגום חופשי וכמובן התאמה למציאות הלוקאלית שלנו, אנסה לתמצת את דבריו:
לדברי קוסטה פירמות המספקות שירותי ראיית חשבון (ומן הסתם זה נכון גם לגבי רואי חשבון עצמאיים) אינן מספקות רק את השירות במובן הטכני (דו"חות, תיאומי מס, ביקורת וכ"ו). הלקוח מודד את רואה החשבון על בסיס המיומנות,הידע, המקצוענות. אולם, במציאות שנוצרה, קשה ליצור בידול. הלוא כל רואי החשבון הוכשרו פחות או יותר באותם המוסדות,הוסמכו באותם המשרדים,עברו את אותן הבחינות ולמעשה גם ההשתלמויות ופעילות ההעשרה הינה משותפת לכל חברי הלשכה. מה שמותיר לרואה חשבון המעוניין להשיג בידול שני פרמטרים בודדים בהם הוא יכול להתמקד: האחד הוא כמובן המחיר והשני הינו האישיות. כמובן שהתמקדות בפרמטר הראשון, אינה תורמת למיצוב (קל וחומר בתחום הדורש מיומנות והכשרה כה גבוהה) הפרמטר השני -האישיות של נותן השירות. נבחן למעשה ביכולת שלו לשמש גם כאוטוריטה בתחום וגם כמאין מדריך/מלווה.

אז איך הופכים מרואה חשבון למורה דרך?
קוסטה אשר מעניק שירותי מיתוג אישי לגופים רבים בתחום הפיננסיים (בין היתר לפירמת רואי החשבון הבינלאומית Deloitte המיוצגת בישראל על ידי משרד רואי החשבון "ברייטמן אלמגור זהר") קורא למשרדי רואי החשבון לעשות שימוש נכון בפלטפורמות המדיה החברתית על מנת לשתף את הציבור בפוטנציאל הידע הרבה הטמון בהם: "לא תדמית ויחסי ציבור אלא ייעוץ והכוונה כשירות לציבור. לא עוד השתתפות מאסיבית בכנסים מקצועיים ופעולות אד הוק, אלא בניית תוכנית מגובשת המגדירה מראש אסטרטגיית פעולה לטווח ארוך ואמצעים להפצת המידע בצורה ברורה, מובנת ומעשירה"

אם ננסה להיות פרקטיים לרגע הרי שהאמצעים העומדים לרשות משרד רואה חשבון המעוניין לבצע תהליך מיתוג אישי הם רבים ומגוונים. בין היתר, ניתן למנות ניתן למנות למשל:

• הקמת בלוג אשר עוסק בתחום ספציפי (למשל תיאום מס או מיזוגים)
• מאמרים רלבנטיים בפורומים וקהילות הן ברשתות חברתיות והן באתרים כלכליים
• העלאת דף עסקי ברשת חברתית כגון פייסבוק ועדכון הדף באופן שוטף במאמרים,כתבות רלבנטיות מהארץ והעולם,קישורים ועוד
• העלאת סרטונים הכוללים: מדריכים,מצגות וראיונות באתרי שיטוף (יוטיוב,פליקר)
• עדכונים בטוויטר אודות אירועים,פרסומים רלבנטיים או פעילות המצריכה היערכות בהתאם (למשל רפורמות בתחום המס)

והכי חשוב: להיות תמיד רלבנטי ועם יד על הדופק !
תקנות ה- IFRS- עודכנו? זה הזמן לפרסם מדריך הכולל שאלות ותשובות. יחס הלימות ההון בבנקים שונה? זו העת למאמר(פוסט) רלבנטי אודות ההשלכות על בעלי עסקים קטנים ובינוניים ולפרסמו בבלוג ובאתרים נוספים. סוף השנה קרב? נצלו את ההזדמנות להכין מצגת מושקעת אודות היערכות אולטימטיבית לתיאום מס.

שתפו,עדכנו,תהיו רלבנטיים והכי חשוב: תהיו ברורים ו"ידידותיים למשתמש".כאן בא לידי ביטוי הערך המוסף של קהילת רואי החשבון, אך גם הבעייתיות. מדובר על תחום עשיר מאין כמותו בתוכן ובמידע (חוקים,תקנות מיסוי,הפרשות,מאזנים) וגם דינמי למדי. אך הטרמינולוגיה שלו היא כה סבוכה שלעיתים רבות מרתיעה את הציבור הרחב ויוצרת דיסוננס. רואה חשבון שידע להעביר את המידע בצורה קוהרנטית , תוך מתן דוגמאות מחיי היומיום ויצליח לפשט את הנושאים, יזכה לאהדה רבה שתתבטא כמובן בחשיפה,שיתוף המידע ובטווח הארוך (לא כל כך ארוך אם הוא יעשה שיעורי בית...) אף להרחבת מאגר הלקוחות.

ועוד לא נגענו באטרקטיביות עבור מנועי החיפוש...
כפי שציינו, מדובר על עולם תוכן עשיר ומגוון. התכנים הרבים (מאמרים,מצגות,סרטונים) הקישורים הנלווים (לאתרי בנקים בעולם, לאתרים כלכליים,לגופי רגולציה בארץ ובעולם) פשוט יהפכו את מפרסם התוכן לחביבו של גוגל (או מנועי חיפוש אחרים) וכך גם האתר של אותו רואה חשבון / משרד רואי חשבון יקודם בדירוג.

ובישראל? גם עורכי הדין מגלים את המיתוג האישי!
בישראל, מתחיל תחום המיתוג האישי לצבור תאוצה, וניתן להבחין דוגמאות לרואי חשבון שהפנימו את חשיבות המיתוג האישי והשכילו לעשות שימוש נכון ברשת לדוגמא קבוצת הבלוגים של משרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן או הבלוג של רואה החשבון אייל רז. המודעות הרבה לנושא ויתרונות השימוש בערוצי ניו מדיה התרחבו גם אל קהילת עורכי הדין המונה לא פחות מ- 40,469 אנשי מקצוע, לפי פרסומים של לשכת עורכי הדין. גם כאן מדובר בקהילה בעלת קווי מיתאר זהים לקהילת רואי החשבון, אשר גם הם מנועים מלעסוק בפעילות פרסום עצמי אך רשאים לפרסם מידע עובדתי ומאמרים אודות תחום עיסוקם. דוגמא לעורכת דין שמיישמת בצורה מרשימה את עקרונות המיתוג האישי ברשתות החברתיות היא עורכת הדין נגה ויזל אותה ניתן לראות כיום כמעט בכל פלטפורמת ניו מדיה רלבנטית.

אין ספק כי המודעות הרבה שהולכת וגוברת תביא לנוכחות רבה יותר של רואי חשבון ועורכי דין במדיה החברתית ובפלטפורמות ה-Web2.0 השונות. אלה שיקדימו לעשות ולהיות שם, יזכו ליתרון יחסי שיתבטא כמובן, גם בהיקף הפעילות העסקית שלהם

מידע זה כוח? בלוג זה המון כוח !

לקראת "וועידת תקשורת ונתח שוק" של מגזין גלובס. התפרסם ראיון מקיף ומרתק עם "שלושת הטנורים" של הבלוגספירה ושל עולם השיווק בכלל, הלוא הם האדונים הנכבדים:
סת' גודין ("אני לא משתמש בטוויטר, כי אני חייב להיות הכי טוב במה שאני עושה")
מרטין לינדסטרום ("מותגים הפכו לדת ,ממש כמו כדורגל ולכן אני בעצם מיסיונר...")
וכריס ברוגן ("המדיה מזכירה בית שימוש ציבורי,לא נכנסים אם אין שם מאפיינים חברתיים")

ממליץ לקרוא את הראיון שערך עימם אור קוראל לרגל הוועידה וכמובן לבקר שוב בכל אחד מהבלוגים של החברים הללו. יש המון מה ללמוד מהם, לא רק על מדיה חברתית, אינטרנט, מיתוג ושיווק - אלא בכלל על הדרך בה המושג "מידע זה כוח" בא לידי ביטוי כיום בעידן הדיגיטלי.

יודעים מה, עזבו רגע את ענייני המיתוג האישי, השיווק הויראלי והשימוש ברשתות חברתיות. בואו נחזור כמה מאות שנים לאחור, לתקופת מהפכת הדפוס במאה ה-15. כמה כוח היה לפני כן בידי הכנסיה שהחזיקה בבלעדיות על ספרי הקודש? דמיינו שפתאום בא איזה בלוגר אנונימי בשם יוהאן גוטנברג וגוזל לחבר'ה עם הצווארון המוזר שמתלחשים בלטינית את כל הפרנסה... או שנלך יותר אחורה לתקופת החרטומים (לדעתי זה קרה בשנת 4240 לפני הספירה) גם אז היה מוקד הידע בידי הפרעונים והידעונים שלהם ואת הטוויטר והפייסבוק החליפו הפפירוסים וההירוגליפים למיניהם.

בקיצור: "מידע זה כוח", כמו אז גם היום, ושלושת החברים המלומדים שהזכרתי כבר יודעים לעשות בו שימוש נכון ומתוגמלים על כך. במהלך הנסיון לפענח את סוד הצלחתם נזכרתי בעוד כמה "ידעונים" לא רעים בכלל שגם שמחים לתת "טיפים" ולחלוק איתנו את הנסיון העשיר שלהם. אחד מהם הוא דן שאובל מומחה בעל שם עולמי למיתוג אישי ומחבר רב המכר המוצלח : Me2.0.

אז הנה, (בתרגום חופשי כמובן) 4 כללי אצבע בסיסיים שאולי לא יהפכו אתכם לגודין, לינדסטרום או כריס ברוגן הבא, אך בהחלט מסייעים להפיק מהמדיה החברתית יותר ולהתחיל תהליך מיתוג אישי נכון:

1. תחקור את עצמך
"דע מאין באת, ולאן אתה הולך" הוא לא רק פסוק שמקריאים בבית קברות או פזמון בשיר של עלמה זוהר...לפני שאתה מחליט לכתוב בלוג כדאי שתהיה סגור היטב על התוכן שאתה הולך לספק. במה אתה יכול לתרום? מה היית רוצה לשתף? מה באמת מעניין אותך? האם יש לך מספיק זמן? והכי חשוב מספיק אנרגיה להמשיך ולהעשיר את העולם בידע שלך? כיצד תוכל לספק ערך מוסף? זה לוקח זמן ומצריך הרבה עבודת בנצ'מרק אצל בלוגרים נוספים, ביקור ברשתות חברתיות רבות ושיטוט במגוון של אתרים וניוז לטרים כדי לראות מה באמת רלבנטי עבורך ובמה אתה יכול להיות רלבנטי עבור האחרים. אבל זה הבסיס לכל תהליך מיתוג אישי.

2. תסלול לעצמך את הדרך
אחרי שבחרת נושא מתאים. הגיע הזמן להחליט איך להפיץ אותו. בלוג? דף אישי ברשת חברתית? אולי בכל זאת אתר דינאמי? או שאולי גם וגם וגם? זו כבר החלטה שלך ואתה חייב להיות שלם איתה. מה שחשוב הוא שתבחר בפלטפורמה שאתה או מי שאחראי על המיתוג האישי או העסקי שלך יוכל לתחזק באופן שוטף ולהזין אותה כראוי. אשתמש במטאפורה שחוקה: אם תהליך מיתוג אישי הוא הפרח שלך, התוכן הוא המים שמשקים ומזינים אותו ובלי תוכן ...לא רק ישראל מתייבשת אלא גם המיתוג האישי שלך...

3. שמור על קשר.
תהיה בקשר. היום, מחר, עכשיו, בסוף שבוע. לא, אתה לא חייב להתחבר עם אינפוזיה לפייסבוק או לשלוח "טוויט" כל שעה. אבל חשוב שתזכור: התוכן שלך, לא שווה הרבה אם אתה לא מפיץ אותו ועובד עבורו. מאחר וחכמינו כבר אמרו "מה ששנוא עליך, על תעשה לחברך", תזכור תמיד שאנשים אוהבים ששומרים איתם על קשר ולכן הם נמצאים במדיה חברתית. תגיב, תשתתף בדיון, תשתף בתוכן מעניין שנחשפת אליו. להיות בקשר זה אומר לא רק לשתף אחרים בתוכן שיצרת, אלא גם לקרוא ולהגיב לתוכן של אחרים. מידע שחולקים אותו הוא מידע שיוצר השפעה וזה פועל בצורה דו סיטרית.

4. תחשוב לטווח ארוך !
כפי שציינו, בלוג /דף אישי ברשת חברתית ואפילו אתר תוכן הוא בעצם כמו זוגיות. אם לא משמרים ומתחזקים אותו, כל הלהט מאבד עניין. כדאי תמיד לשמור תוכן ליום סגרירי והכי נכון יהיה להכין תוכנית עבודה מוסדרת שבה אתה מתכנן איזה תכנים יוזנו כעת (כמובן עם מתן עדיפות לנושאים שוטפים) ואיזה תשמור לימים בהם אין לך הרבה זמן פנוי כדי "להמציא את הגלגל".

5. על כלל האצבע החמישי אני אוותר בשלב זה. לא בגלל שהוא לא חשוב, אלא כדי לפנות לכל אחד ואחת מכם את האצבע להקלדה. אחרי הכל, יש לכם המון עבודה כעת, אז קדימה ...שיהיה מיתוג אישי מוצלח!

בתי השקעות - זה הזמן למיתוג אישי ועסקי ברשת !

"ספקולנטים וירטואלים" והרצת מניות באצעות טוקבקים היא תופעה מרתקת וחמורה, שהלכה והתפתחה כתוצאה מהמשבר הפיננסי בשוקי ההון בעולם. לדעתי, נוכחות בתי השקעות במדיה החברתית ופעילות מסודרת של מיתוג עסקי ומיתוג אישי ברשת, תסייע בבלימת התופעה.

גזר הדין שניתן לחבורת הטוקבקיסטים שהודו בהרצת באמצעות האינטרנט. הסב את תשומת ליבנו לתופעה מדאיגה ביותר של ניצול הרשת לטובת מניעים אישיים ובלתי כשרים בענף שוק ההון. נכון,שתמיד יהיה מי שיזכיר לנו כי: "מי שקונה מניות על סמך טוקבקים מגיע לו להפסיד", אך בדינמיקה המטורפת שנוצרה כיום, ובכאוס האדיר שאירועי "וול סטריט" סיפקו (ואולי עוד יספקו), אין להקל ראש באף כלי נשק המצוי בארסנל השיווק הויראלי, לרבות הטוקבקים.

זהירות, ספקולנטים בדרך !

מי שנוסע כיום באוטוסטרדת המידע, יודע כבר כי הוא עלול להיתקל גם ב"משיחי שקר" (אולי ספקולנטים זו הגדרה ידידותית מדי...) העושים שימוש בטוקבקים בצורה נבונה ומתוזמנת היטב. אך, מעבר לטוקבקים, קיים עולם שלם ומרתק של מדיה חברתית המבוססת על פלטפורמות Web2.0 . השילוב בין פלטפורמות אלו, לבין עולם התוכן שמציע לנו שוק ההון יכול להיות שילוב מנצח מבחינה שיווקית, אך גם שילוב קטלני. שכן, מדובר על שוק שבו לפסיכולוגיה יש תפקיד מכריע. את האנליזות,הגרפים והמספרים שמרצדים על מסכי הברוקראז' מקדימות התחושות ורחשי השוק.

בארץ, לצערי נושא השימוש במדיה חברתית בקרב קהילת שוק ההון, עוד בחיתולים. למיטב ידיעתי, גופים בודדים כגון "מגדל שוקי הון" מנצלים את יתרונות המדיה החברתית ומתחזקים בלוג באופן שוטף והיתר מסתפקים באתר אינטרנט סטאטי או דינאמי (אתם מוזמנים כמובן לתקן אותי ולחדש לי בנושא). אולם, שיטוט ברשתות החברתיות מפגיש אותנו עם לא מעט שחקנים עצמאיים (חלק לא מבוטל ללא רשיון ייעוץ השקעות), המספקים מידע מקצועי הכולל: אנליזות, ניתוח טכני, מעקב אחר מדדים גיאוגרפים,סקירות אודות ETF ומכשירים פיננסיים נוספים ועוד.

מבדיקה שערכתי עולה כי רק בלוגים מעטים אף טורחים להציב בדף הבית הבהרה משפטית (כמתחייב בחוק) המציינת כי המידע המוצג אינו מהווה תחליף להתייעצות עם מנהל השקעות מורשה וכין אין לראות בו ייעוץ או המלצה (בבלוג של מנהל ההשקעות נדב אלון למשל, כן זכיתי לראות הבהרה זו לשמחתי)

לא ברור לי כיצד ניתן לאכוף את הנושא, אך לדעתי כדאי לרשות לניירות ערך, לבחון היטב את התופעה, על מנת למנוע מקרים של הפצת מידע באמצעות האינטרנט לטובת אינטרסים אישיים. בארה"ב למשל, הנושא כבר בבדיקה של הרשויות. למעשה, בדינמיקה שנוצרה כיום, כל "בלוגר" שצבר לעצמו מספיק כוח ברשת, (ותאמינו לי יש כאלה, בדקתי), יכול להתגלות כ"שורטיסט" בפוטנציה, שביד אחת על המקלדת משכנע את קהל מאמיניו ההדוק כי המניות של כי"ל בדרך למטה ואג"ח קונצרני של חברות קלינטק זה הדבר הבא, וביד השניה בטלפון הוא כבר נותן הוראות קניה ומכירה. בעגה המקצועית זה נקרא: "מדבר מתוך פוזיציה" וכאשר מדובר בדמות הפעילה במדיום הויראלי שצובר תאוצה, ההשפעה שלה בהחלט משמעותית ומסוכנת.

אולי שכחתם, אך זה לא היה כל כך מזמן, כאשר חבורת "שורטיסיטים" מסקוטלנד גרמה לכל העולם ללכת לישון עם הידיעה שבית ההשקעות "מורגן סטנלי" קרס ולהתעורר בידיעה שזו היתה דיסאינפורמציה. את הרווח, מיותר לומר גרפו ידידינו המתוחכמים בתוך שעות ספורות.

התוכן הוא המלך (גם של שוק ההון) - תשאלו את החברים בוול סטריט

לדעתי, ואיני מאשים חלילה אף אחד, המשבר הכלכלי והכאוס שנוצר בעקבותיו, גרם לכך שהאמינות של האנליסטים מבתי ההשקעות קצת נפגעה, שכן אף אחד, כולל אף אחד לא באמת יכול לחזות מה יהיה מחר, ולכן נוצר מצב של "כל ממזר מלך".

נוכחות מאסיבית יותר של בתי ההשקעות במדיה החברתית, לצד פעילות מיתוג עסקי ברשת הכוללת בין השאר: תחזוקת בלוג, נוכחות שוטפת ברשתות חברתיות, השתתפות בדיונים ויצירת פרופיל קישורים נכון, תאפשר להם להתחרות על תשומת ליבו של הציבור ולצמצם נזקים.

מיותר לציין, שבחו"ל הנושא כבר הרבה יותר מוסדר. לכל בית השקעות המכבד את עצמו יש בלוג מכובד למדי הכולל מידע מפורט ושימושי, מאמרים ועדכונים שוטפים ובמקביל ניתן לפגוש ברשתות חברתיות את בכירי האנליסטים ומנהלי ההשקעות. חשוב לציין: העכבישים של מנועי החיפוש פשוט מאוהבים בתוכן עשיר, רלבנטי שיכול לספק לציבור ערך מוסף ומוגש בצורה ברורה בהתאם לעקרונות ה-SEO (קידום אתרים במנועי חיפוש).
לבתי ההשקעות יש פוטנציאל רב לספק תוכן עשיר (סקירות, ניתוחים טכנים, גרף מדדים מתעדכן ועוד) ולכן ניצול המדיה החברתית לצד מיתוג אישי ועסקי בצורה נבונה, תסייע להם רבות מבחינה שיווקית ותצמצם תופעות של הפצת מידע כוזב או שגוי מתוך מניעים ספקולטיביים.

ברז התרומות נסגר? הים של של המדיה החברתית פתוח !

המשבר הכלכלי, טרם נרגע. (על אף הפרסומים האחרונים אודות התאוששות).אחד הסקטורים שנפגעים מכך בצורה דרסטית הוא העמותות והמלכר"ים השונים. מה עושים? מרכזים מאמץ בשיווק הויראלי ומנצלים את שפע היתרונות שהמדיה החברתית מציעה (ויש הרבה כאלה...)

לא מכבר, התבשרנו כי גם ארגון ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) נקלע לקשיים כלכליים ועומד בפני סגירה.

למען האמת, אין זה מפתיע. יותר ויותר גופים גדולים נוטים כעת, לוותר על תרומות ואילו במקביל, העומס על המוקדים בתקופה זו הולך וגובר מאידך (לחץ נפשי, בעיות כלכליות שמגבירות את שיעור האלימות במשפחה ועוד).

מאחר וברשימת לקוחותי יש כמה עמותות ומלכ"ר, אני מכיר את הנושא מקרוב.
גופים עסקיים ותאגידים רבים דאגו בתקופת הצמיחה לתרום ביד רחבה למען הקהילה ואף לתעל זאת לטובת יחסי הציבור שלהם. בעגה המקצועית זה נקרא "אחריות חברתית" ויש אף גוף מכובד אשר נקרא "מעלה" ודואג לדרג גופים עסקיים על פי מדד האחריות החברתית.

אולם, כעת כאשר כולם להדק חגורות, הראשונים להיפגע הם מן הסתם אותם עמותות ומלכרי"ם. למטבע שנקרא לו, "חוסר מודעות לחשיבות הנושא" ישנם שני צדדים. מצד אחד, ניצבים אותם גופים עסקיים שכנראה שכחו כי מותג נמדד בעיקר בעת משבר. וגילוי מעורבות חברתית בימים אלה, בהחלט מסמלת לא רק איתנות פיננסית אלא גם תדמיתית. בנק גדול לדוגמא אשר ייקח על עצמו את מלאכת החינוך ומתן השכלה כלכלית בסיסית לאוכלוסיות בשכבות מצוקה או יישלח את נציגיו להעביר סדנאות בתחום החיסכון הפנסיוני בקרב בני מיעוטים ועולים ירוויח הרבה יותר מעוד סיקור מחמיא בעיתון. (ובימים בהם הדוחות הרבעוניים של הבנקים היו כה גרועים ורובם עדיין מלקקים את פצעי אירועי וול סטריט, זה לא עניין של מה בכך).

סופה של אחריות חברתית נכונה להתבטא גם ברמה הנומינלית. לא אין זו אשליה, מחקרים הוכיחו כי ניירות ערך של גופים בעלי דירוג אחריות חברתית גבוה היו אטרקטיביים יותר בעיני המשקיעים, לאורך זמן. דוגמא טובה למי שהפנים את המסר היא ההירתמות של "בנק יהב" לטובת פרוייקט "מגשימים חלום" של עמותת על"ם (נוען בסיכון) בו יזכו נערים בסיכון בעלי כישרון בענפי ספורט למלגות לטובת טיפוח כשרונם ועתידם כספורטאים מצטיינים.

אולם, כפי שציינתי, למטבע יש שני צדדים - שכן, גם העמותות והמלכר"ים מגלים חוסר מודעות. במקום לשבת ולבכות על מר גורלם, אני מצפה מאנשי השיווק בעמותות ליטול אחריות ולגלות ויותר יוזמה ויצירתיות. קיימות כל כך הרבה הזדמנויות להשיג מודעות בקרב הציבור: בלוגים, רשתות חברתיות,טוויטר וכל מה שאנו מכנים: מדיה ויראלית פשוט מתאימים לעמותות כמו כפפה ליד (או כמו פד לעכבר...).
מדובר על מדיה נגישה, זולה (אף חינמית ברובה) ומשוועת לתוכן רלבנטי (וכזה יש לעמותות בשפע).

אז לסיכום, ידידי נוחי,תשובה,פישמן וכל החבר'ה הטובים – המשיכו לגלות אחריות חברתית
(אתם יודעים שזה משתלם) ואילו חבריי היקרים בעמותות והמלכר"ים תתחילו לגלות אחריות "להתערבב חברתית" הרשת מחכה לכם !

אירננטוורקינג - אפילו מהפכות אפשר למתג ברשת !

טוב, אז אולי לא זכינו לראות איזה אחמדיניג'ד גירל כמו החמודונת של אובמה, או ה"ליבני בוי" המיתולוגי אבל המספרים האחרונים מלמדים אותנו שלפחות בכל הקשור לנוכחות ברשת, האירנים כבר מזמן מעצמה. תשאלו את מוסאווי, מהדי כרובי ואפילו ידידינו אחמידיניג'אד, והם יגידו לכם שכל הפגנה בעצם מתחילה בפייסבוק.

על הכוח הרב של האינטרנט ככלי תעמולה כבר נשפכו קיטונות של מילים (לא כולל טוקבקים והודעות בטוויטר...). אך לאחרונה זכינו להוכחה ניצחת, שכיום אפילו המהפכות החברתיות הן דיגיטליות. זה התחיל בשנה האחרונה אצל סנאטור אפרו אמריקני שופע כריזמה, שהשכיל לעשות שימוש חכם למדי בבלוגים, ברשתות חברתיות ואף בטוויטר ולהפוך לא רק לנשיא האמריקני השחור הראשון, אלא בעצם לנשיא 2.0, כלומר: לנשיא הראשון שהוכתר על ידי ממלכת האינטרנט.

מהפכת הנט וורקינג והמיתוג האישי ברשת, המשיכה לצבור תאוצה. וכיום במקום עוד א.א.א.א.א. אינסטלטור בדפי זהב, אנחנו שומעים על תעשייה שלמה של מילות מפתח, ביטויי חיפוש, נוסחאות סודיות בגוגל, קידום אורגני, קידום אפור. בכלל, עושה רושם שלא משנה באיזה סטאטוס אתה נמצא בחיים, מה שחשוב כיום, זה היכן אתה נמצא בגוגל... ומסתבר שהתעשייה הזו לא פסחה על אחינו בממלכת הגרעין.

שימו לב למספרים הבאים:

• איראן היא אחת המדינות הפעילות ביותר במדיה חברתית בעולם הערבי, עם שיעור חדירה של 34%
• יותר מ-23 מיליון איראנים (מתוך אוכלוסיה של כ-70 מיליון) נגישים לאינטרנט
  ברשת הפייסבוק יש יותר מ-150 אלף משתמשים מאיראן
• לדף אחד של המתמודד לנשיאות מוסאווי הצטרפו תוך ימים ספורים כ-5,200 חברים !
  

גם כעת, הדומיננטיות של האינטרנט בקרב הציבור רק הולכת וגוברת. זה החל בתקיפת אתרי ממשל על ידי תומכי "המהפכה הירוקה" ותומכיו של מוסאווי באמצעות טכניקה פשוטה, אך יעילה בה גולשי טוויטר נקראו לסייע על ידי לחיצה על קישורים המפעילים התקפותוזאת לצד התקפות DDoS (מניעת שירות מבוזרת) שגרמו לאתרי ממשל כמו Leader.ir ו-iribnews.ir להפסיק את הפעילות לצד פעילות עניפה של ארגון הפגנות ומחאות דרך Twitter ופייסבוק.

אלה נתונים מרשימים למדי, עבור מדינה הנתונה למשטר פונדמנטליסטי, אשר רומס בשם הדת והאיסלם כל זכות יסוד אלמנטרית.לרבות, חופש הביטוי וחירות הפרט. אך זה מוכיח כי האינטרנט על כל יישומיו ושלל הפלטפורמות שהוא מציע, מהווה מוקד כוח עצום.

למעשה, כיום כמעט אין מצב שאתה חבר בפייסבוק או בעל חשבון בטוויטר ואין איזה בלוגר אירני חמוד שקופץ עליך ומציע לך ליטול חלק במהפכה...אז לפני שמתקשרים לפיקוד העורף ושואלים מה לעשות במקרה כזה, ואיפה המרחב המוגן?תדעו שאתם בעצם חלק מההסטוריה. זו המהפכה החברתית הראשונה בעולם שמונעת על ידי אלגוריתמים. את הקילשונים ומגרפות של של איכרי הבסטיליה מחליפים ה-HUGS וה-Flower's של הגולשים האירנים ואת קריאות ה"ויוה לרבולוסייה" מחליפות הודעות בנות 40 תווים ששלחו אקטיביסטים אירנים אשר האייטולה היחיד שהם מכירים בקיומו נקרא גוג אל...

לסיום, אתם בוודאי שואלים כיצד כל זה מתקשר אלינו? אז לי הקישור הוא די ברור. אם כלים כגון: בלוגים, רשתות חברתיות או טוויטר, הוציאו מיליוני אירנים לרחובות כדי להתעמת מול הגורילות של אחמדינג'אד,כל פעילות שיווקית אחרת פשוט קטנה עליהם.

אז רוצו למתג את עצמכם ברשת, לא חשוב איזו ולא משנה איך, בטוח שתמצאו שם מישהו שמעוניין בשירות או המוצר שלכם וגם אם לא, לפחות תתקלו בכמה מיליוני אירנים שיודעים לעשות שמח !