מיתוג אישי - תקראו אותם, תחשבו עלינו...

מה משותף ל: לאנס האון (Lance Haun),מג רוברטס (Meg Roberts ) וסידני אוון (Sydney owen) ? שלושתם אנשים פשוטים למדי, שאלמלא העובדה שהם החליטו לפרסם בלוג סביר להניח שלא היינו שומעים עליהם כלל. מה כל כך מיוחד בסיפור שלהם? לא הרבה וזה מה שהופך אותו למעניין כל כך. כי בעידן בו המיתוג האישי זוכה לבאזז כה עוצמתי (וטוב מאוד שכך) קל מאוד לשכוח שמדובר על תהליך חשוב שרלבנטי לכו-לם. כן, כן, לא רק לאובמה,ברננקי, ציפי לבני או ניר ברקת. לא רק לבעלי משרדי רואי חשבון או למנהלי מותג של חברות תמרוקים. גם אני, אתה, את והבת של השכן ממול צריכים ומסוגלים לבצע מיתוג אישי (Yes We Can-שוב הגענו לאובמה,ראיתם מה זה?) זה לא פשוט, לעיתים זה אף מתסכל, אבל רפרוף קצר בפוסטים של החבר'ה הללו מזכיר לנו כמה זה משתלם לבסוף...

לאנס האון – המיתוג אישי עובד (וגם מי שהשקיע בו...)
לאנס האון (Lance Haun) מצא את עצמו מובטל לאחר שהחברה שבה עבד במשך שנים נסגרה (עוד קורבן "סאב פריים" טיפוסי...) בעודו רוכן מול המחשב בשעות הלילה המאוחרות ושומע את אשתו מפצירה בו לעזוב כבר את ה"בלוגינג שמוגינג" וללכת לישון, הוא שאל את עצמו בפעם המי יודע כמה "מדוע אני צריך את זה?..."

לדברי האון "אין בלוגר שלא שואל את עצמו את ההשאלה הזו לפחות פעם אחת ביום". ומי שיצא לו לעסוק בבלוגינג (זו ההגדרה המקצועית מסתבר) בוודאי יודע על מה הוא מדבר. למעשה, הסיפור של האון הוא כל כך מוכר, כל כך מציאותי וכל כך נוגע ללב עד שגם המשך הסיפור על הדרך בה הוא השיג באמצעות הבלוג עליו הוא עמל יומם וליל עבודה (לא רעה בכלל, יש לציין) נשמע מציאותי למדי. הואן מציג את תהליך ההתקשרות הבלתי קונבנציונאלי בעליל מול החברה ששכרה אותו בצורה פשוטה למדי, כאילו מדובר בעניין של מה בכך. "הם נתקלו בפוסט שפרסמתי, הגיבו לבלוג,אני חזרתי,הם שלחו אי מייל ו"ו,וכ"ו,וכ"ו..." טוב, חזון אחרית הימים לא הגיע. האון עצמו מודה כי מציאת עבודה באמצעות פרסום בלוג בלבד אינה בהכרח סיטואציה שגרתית. אבל, הערך המוסף שכתיבת בלוג מעניקה לתהליך מיתוג אישי בהחלט בא לידי ביטוי בסיפור שלו.

מג רוברט'ס – רוחות של תשוקה (או :"לקרוא הפוסט הזה ולהפוך מייד לבלוגר...)
לכאורה, הסיפור של מג רוברט'ס (Meg Roberts) הוא לחלוטין אינו יוצא דופן. עוד "ילדה טובה פלורידה" שסיימה קולג', מצאה עבודה זמנית כמתמחה בסוכנות יחסי ציבור,לאחר מכן עזבה את העיר ונחתה בתפקיד בכיר יותר בחברה המתמחה בניו מדיה ובנוסף חולקת את הידע שלה עם סטודנטים רבים בקורס שבו היא מרצה לצד פרופסור בכיר. למה לכאורה? משום שממש קשה להעביר בכתב (בוודאי בתרגום חופשי...) את ההתלהבות והייתי אומר אפילו תשוקה שעולה מהדרך בה רוברט'ס מתארת את ההשפעה של המדיה החברתית ובעיקר הבלוגספירה על הקריירה שלה ואפילו על חייה האישיים. אך אם נניח לרגע בצד את ההתלהבות (רק לרגע, כי מדובר בטונות של התלהבות...) מספיק להביט אל הפרקטיקה. כל התהליך :הגיוס, יצירת הקשר וגם כיום העברת המידע לסטודנטים ולכלל המתעניינים הכל נעשה באמצעות פלטפורמות ה- Web2.0: טוויטר,לינקדאין וכמובן פייסבוק. לא מדובר כאן על קמפיין מיתוג אישי, על פעילות מוקדמת של BRAND MONITORING ,על דוחות אנליטיקס מתוחכמים שמציגים באלו מילות מפתח וביטויי חיפוש נעשה שימוש ומהיכן הגיעה הטארפיק לבלוג של רובר'טס. מדובר על בחורה פשוטה שהחליטה להתרכז במה שהיא אוהבת (לכתוב) , לשתף בזה אנשים אחרים (גם ובעיקר כאלה שהיא לא מכירה) , לעשות זאת בהתלהבות והנאה שכנראה הצליחה להדביק אחרים (טוב,אז עוד לא היתה שפעת חזירים והחבר'ה פחות חששו) וכפי שהיא מתארת בעצמה: "להמשיך לחיות את החלום ולעזור לאחרים להגשים אותו..." . אני יודע,זה נשמע קיטשי/קלישאתי /פלצני להחריד ובמילה אחת:"אמריקאי" . אבל הי... זה סוד הקסם במיתוג אישי. תהיה אתה ותסחוף את האחרים (וחוץ מזה גם להיות אמריקאי זה סוג של מיתוג...)

סידני אוון (sydney owen) – הפרגון המוזר הזה...
האמת, לא מחדש שום דבר הסידני אוון הזה. מספר לנו שהבלוג הופך את קורות החיים או הנסיון למשהו יותר מוחשי. מזכיר שפרסום שוטף של פוסטים מעניק לקורות החיים ערך מוסף, מדגיש שכדאי להצטרף לרשת של בלוגים גדולה ושחשוב להקפיד מי עוקב אחריכם ומי הבלוגרים הפופולריים, אה, כן הוא גם מציע להיעזר במנטור, כלומר מישהו שכבר שולט ברזי המיתוג האישי והמניו מדיה על כל מרכיביה ושלל אפליקציותיה (מתערבים שהעכביש של גוגל דופק לי את ה-Page Rank בגלל ההתחכמות הזאת?) וכאן בעצם, נפל לי האסימון. מנטור? כלומר, מישהו אחר שיבוא וילמד/ידריך/יעשיר? דווקא בעולם כל כך תחרותי. כשעל כל תפקיד הכי זוטר מתמודדים לעיתים עשרות מועמדים, כשעל כל לקוח נאבקים עשרות יצרנים או נותני שירות וכל פיסת מידע (חיובית או שלילית) עושה דרכה בקלות למסכים של מאות או אלפי גולשים אחרים, דווקא כאן אנו רואים כמות פרגון שלא מביישת פרק ב"משפחת בריידי"...

הבלוגרים הכי פופולריים בעולם מצטטים זה את זה, בכל בלוג שמכבד את עצמו יש ב"בלוגרול" גם קישורים לבלוגים מתחרים. בקבוצות דיון אנו רואים דיאלוג בין נציגי מותגים מתחרים שמבוסס על כבוד הדדי ומקצועיות נטו וכמעט בכל פוסט מקצועי ניתן לראות הפניות וקישורים לאתרים ובלוגים של הקולגות. חוק לא כתוב? יושר מקצועי? קוד אתי? האמת, הסיבה נעוצה בעיקר בעכביש של גוגל שמחפש הפניות ותוכן עשיר בקישורים. אבל מה זה חשוב...העיקר שיש קצת פרגון באוויר וחוץ מזה, עכשיו ברצינות. חלק חשוב מלהיות מותג זה לשדר עוצמה. ומתן כבוד לאחרים, כולל אלה שמתחרים איתך על אותה משבצת, מצביע על חוזק ובטחון עצמי. (לפחות כך זה נתפש בעיני הצרכן) .

אז הנה למשל, מה שיש למנטור של סידני אוון (ובעצם גם שני החברים הנוספים) לומר. רייאן פאו (Ryan Paugh ) הוא יועץ מיתוג וניו מדיה מוכר למדי ואחד השותפים בחברת Brazen careerisrt . פאו אחראי לכמה מתהליכי המיתוג האישי המוצלחים ביותר בשנים האחרונות. בראיון למומחה המיתוג האישי דן שאובל (Dan schawbel) מתאר רייאן פאו את 3 הלקחים החשובים ביותר שהפיק מאז כניסתו לתחום המיתוג האישי:

1. קשה לבצע תהליך "עבודה עצמית" וקשה עוד יותר למצוא משהו שיבעיר בך תשוקה פנימית, בעיקר כאשר אתה בשגרת החיים או הקריירה. אך מרגע שגילית את ה"משהו" הזה, אתה חייב להוציא אותו לאור בהקדם האפשרי ולחלוק אותו עם כמה שיותר אנשים.

2. בכל ארגון, בכל תפקיד ,בכל סיטואציה בה תהיה .תמיד יהיה מספיק מקום ליצירתיות ולחדשנות שתביא אתך. אל תהסס ואל תחשוש להשתמש בהן.

3. וזה למעשה הכי חשוב: תדע לתת. (זוכרים את הפרגון מההפסקה הקודמת?). פאו קורא לתת בכל יום עזרה למישהו אחד לפחות,באמצעות הרשת החברתית או הבלוג. (טיפ,קישור רלבנטי,הפניה לאיש מקצוע או למאמר ,לא חסרות דרכים). תהליך מיתוג אישי תמיד, לפי פאף תמיד מתחיל בצורה קשה ומסורבלת. כוחו של המותג (שזה אתה למעשה...) הוא ביכולת שלו לייצר שיחה, להעלות נושא לשיח הציבורי ולהניע את התהליך קדימה. פוסט טוב יביא תגובות, סרטון מעניין יישלח לעוד ועוד אנשים, בלוג שמחדש ומתעדכן יזכה לכמות מבקרים שתלך ותגדל ואותו אדם שיעמוד מאחורי כל התוכן הזה יראה בעצמו איך הוא הופך מדמות אנונימית לשם מוכר שכולם מזהים אותו,ממש כמו מותג.

זה היופי שבמדיה החברתית, כל מישהו הופך למשהו וזה תלוי רק בו , בכוח הרצון שלו ובנחישות שלו. אז למה אנחנו עושים את זה? כפי שלאנס האון נהג לשאול? לא בטוח שיש לנו תשובה ברורה. אך כנראה שאם נשתף בשאלה הזו,כמה שיותר אנשים, בסופו של דבר זה גם ישתלם לנו...

האמא של הניו מדיה ...

הקיץ טרם הסתיים, בוודאי שלא כאן בארצנו המתחממת. אבל אין ספק כי כבר ניתן להצביע על הלהיט החם של הקיץ, לפחות בתחום השיווק, והוא: הניו מדיה. קמפיינים של ניו מדיה המתבססים על שימוש מתוחכם ברשתות החברתיות,באפליקציות שהן מציעות ובאתרי מיקרו בלוגינג צצו לאחרונה כמו פטריות אחרי הגשם (או יותר נכון כמו טוויטים אחרי הסופשבוע...) והראו לנו כמה פוטנציאל ויצירתיות טמונים במדיה החברתית. אחד הקמפיינים הבולטים לדעתי הוא קמפיין הניו מדיה של Huggies והרשת החברתית circle of moms.

הניו מדיה ממריאה - אז מי כבר עלה על הטיסה?

איגוד העובדים של רשת סטארבtקס (Starbucks)– בקמפיין ניו מדיה מתוזמן להפליא שנועד להיאבק בפגיעה בזכויות העובדים. הפריסה הרחבה והטיימינג (המיתון,עליית משטר אובמה וחשיבות הנושא החברתי) הביאו בתוך שבועות ספורים לנתונים כגון: 1,750,000 אוהדים בדף ה- Fans בפייסבוק, 12,000 חתימות על עצומה ששוגרה לבעל הרשת הווארד שולץ ו-40,000 הורדות של של סרטוני מחאה ביו טיוב.

דאנקן דונאטס (Dunkin Donuts) - בקמפיין ססגוני שכלל רשימות מתכונים, "טיפים" וסרטונים משעשעים והתפרס מעבר לפייסבוק גם לשימוש בטוויטר וב- I Phoneשהביא לנתונים מרשימים של 800,00 מבקרים בדף ה- Fans וכ-7,000 כניסות לאתר דרך גוגל.

בלנד טק (Blend Tech) – עם סדרת סרטונים ביו טיוב ושימוש נרחב ב-I Phone שהגדילו ב-700% את מספר החשיפות למותג.

Sеа World – עם שעשועון וירטואלי חכם בסגנון "מצא את ההבדלים" המזמין הורים וילדים להפיץ באפליקציית פייסבוק ייחודית 2 תמונות כמעט זהות שלהם עם צב ים, דולפין או כל אטרקציה אחרת. הפוטנציאל הויראלי של משחק כזה, הוכיח עצמו גם בכמות המבקרים בדף ה- Fans והעוקבים בטוויטר וגם במספר הכרטיסים שנמכרו בעת הקמפיין.

ואלו כמובן רק דוגמאות ספורות. אולם, מאחר ובקיץ עסקינן, הייתי רוצה להרחיב על הקמפיין הממוקד (והחכם מאוד,לדעתי) של Huggies שפנה באופן ישיר לקהל יעד של אמהות.

Huggies – דגים את האמהות ברשת !

מה אמהות הכי אוהבות? (מלבד התינוקות שלהן כמובן...) מסתבר שאת הרשת החברתית. מחקר שערכה חברת המחקר השיווקי MARKETING CHARTS מגלה לנו מספר נתונים מעניינים אודות הרגלי השימוש של אמהות במדיה החברתית:

אחוז האמהות שעושות שימוש באופן קבוע ברשתות החברתיות (כגון: MySpace,Facebook,או קהילות חברתיות אחרות לקהל האמהות) עלה בשלוש השנים האחרונות מ-11% ל-63% !

• 44% מהאמהות עושות כיום שימוש במדיה החברתית לצורך קבלה והעברת מידע כולל המלצות
• 73% מהאמהות מדווחות כי הן מקבלות במדיה החברתית מידע מהימן ורלבנטי אודות מוצרים ושירותים להן הן זקוקות
• 39% מגדירות את השהייה שלהן במדיה החברתית כ"זמן איכות" או "זמן של שלווה"
• 55% מהאמהות אף החליפו את אלבום התמונות המסורתי המודפס באלבום דיגיטלי שמופיע ברשת החברתית
  

לפי נתוני המחקר האינטרנט והמדיה החברתית למעשה מהוווים ערוץ קשר ישיר עבור אמהות בכל נושא בו נדרשת המלצה על מומחה או "חוות דעת נוספת". הנושאים הפופולאריים ביותר בקהילות החברתיות הם: בריאות הילדים (91%) , התפתחות הילד (79%) וסקירות אודות מוצרים לתינוק (72%)

ואכן, מדובר על קרקע עשירה בתוכן. פורומים, קבוצות דיון,בלוגים,סרטוני הדרכה ושלל אפליקציות עמוסות בכל טוב ממתינים לאמהות (או לאמהות לעתיד) ברחבי הרשת. בקליק אחד ניתן לקבל כיום הכל. החל מסרטון הדרכה מושקע ביו טיוב המלמד בשלושה צעדים פשוטים כיצד לשאוב חלב אם ולהקפיאו לקראת חזרה לעבודה ועד לבלוג שלם שמוקדש כולו לנושא החשוב של "אטופיק דרמטיטיס" (פריחה שכיחה למדי בקרב תינוקות)

קחו בחשבון שמדובר על אוכלוסיה שמבלה זמן לא מבוטל בבית בעת חופשת הלידה ולעיתים אף לאחר מכן, תוסיפו את העובדה שמדובר על קהל בעל אוריינות טכנולוגית גבוהה למדי (לפי המחקר מסתבר שכיום האמהות נוטות לעשות שימוש באפליקציות הסלולר גם לצורך ניהול שוטף של משימות משק הבית וגם לצורך עדכון ושמירה על קשר עם הילדים בעת היעדרות מהבית). ותקבלו סיבה מוצדקת לרכז מאמץ במדיה החברתית.

דרך אגב, גם אצלנו נעשה לא מכבר, שימוש ממוקד וחכם במדיה החברתית על מנת לפנות אל קהל היעד המונה בעיקר אמהות באמצעות ה"מגרש הביתי" שלהן. מדובר בקמפיין הניו מדיה של ארגון נעמת לטובת קידום חוק חינוך חינם לגיל הרך.

אז מה עשו ב- Huggies?

האסטרטגיה:
האסטרטגיה היתה: ליצור דיאלוג בין המותג לבין האמהות שעשויות לצרוך אותו. מעתה Huggies היא כבר לא רק יצרן של חיתולים,מגבונים לחים וכ"ו אלא יישות קיימת שניתן לשאול אותה, להתייעץ עימה, קבל ממנה מידע ואף לחלוק אותו עם אמהות נוספות. "מדובר כאן על הרבה מעבר לקמפיין" אומר כריס קאניגהאם (Chris Cunningham) מנכ"ל חברת הפרסום appssavvy שהובילה את המהלך. "הכוונה היא למודל שבו המותג מתפקד ממש כמו חבר או במקרה הזה אמא נוספת איתה ניתן לשוחח".

המדיה:
תכירו את Circle Of Moms התנ"ך של האמהות. הרשת החברתית הזו שהוקמה במהלך 2008 נחשבת כבר לסיפור הצלחה ענק. כיום מונה הרשת לא פחות מ- 3,500,000 חברות אשר מבלות בה באופן קבוע ומבקרות בכ-4,000 קהילות שונות ! עולם התוכן המוצע לאמהות הוא עשיר למדי וכולל: המלצות בנושא הורות,ביקורות וסקירות של מוצרים לגיל הרך, פורומים,קבוצות דיון וסרטוני הדרכה. עוד ההוכחה כי מדובר על קהל יעד שמעורה במדיה החברתית מגיעה מהעובדה כי : 850,000 הנרשמות הראשונות לרשת זו הגיעו ישירות דרך אפליקציית פייסבוק. שבה גם נעשה שימוש לצורך הקמפיין עצמו. לא במקרה בחרו יועצי הניו מדיה של Huggies להתמקד בזירה זו.

התוכן:
כל אמא שנכנסה ל- Zоne- Huggies באתר Circle Of Moms נכנסה למעשה לעולם תוכן עשיר הכולל:

• מידע ו"טיפים" שימושיים בנושא החתלה ותפרחת חיתולים
• הדרכות בנושאי הורות וטיפול התפתחותי בתינוקות
• המלצות וסרטוני הדרכה בנושאי הגיינה ורחצה
• ותוכנית "תגמולים" הכוללת פרסים למבקרות אשר נרשמות דרך האתר כגון: אספקת מוצרים בחינם למשך שנה שלמה!!!

האפקטיביות:
כאן הזמן והמקום לציין שלא מדובר על קמפיין מכירתי אלא תדמיתי. האפקטיביות לא נמדדת במכירות אלא בחשיפה ובנאמנות למותג. כפי שציין ג'ף דאוסון (Jeff Dawson) סגן נשיא לענייני מיתוג ב- Huggies "המטרה שהוצבה (והושגה) היא יצירת פלטפורמה לערוץ קשר שוטף עם אמהות בתחילת דרכן, וליווי שלהן במסע אליו הן יוצאות". בסופו של דבר, מדובר ב"קהל שבוי" אשר כל המסרים אליהם הוא נחשף,רלבנטים עבורו. בתחום בו אחוז הנאמנות למותג גבוה כל כך, הרחבת מועדון הלקוחות הוא בהחלט מהלך חשוב בדרך להגדלת המכירות והרחבת נתח השוק. אם בעבר הלא רחוק האופציה היחידה היתה פעילות קד"מ ותוכן שיווקי שנחשבות אפקטיביות אך גם יקרות. כאן זיהתה Huggies אלטרנטיבה שאויה למדי והסתערה עליה במלוא המרץ.

לסיכום, ניתן לראות כי הניו מדיה מספקת לנו הזדמנויות רבות הן כצרכנים והן כמשווקים. העובדה שמדובר על מדיה כה זמינה וניתנת לכימות, הופכת אותה לא רק לאפקטיבית אלא גם למעניינת ביותר. אני בטוח שממש כעת כבר עמלים על קמפיין הניו מדיה הבא. ולא, לא בהכרח מדובר על מותגים כגון : Huggies, או Dunkin Donuts, גם עמותות,מלכר"ים או אפילו עסק סדר גודל בינוני או קטן יכולים לספק לנו קמפיין ניו מדיה חכם ואפקטיבי שכיף לסקר אותו...

מיתוג אישי = מוניטין. מוניטין = כסף...הרבה כסף !

אחרי שכולם כבר מודעים להשפעה הרבה של מיתוג אישי על המוניטין של העסק או הארגון ושל האדם או האנשים הניצבים מאחוריו. הגיע הזמן לכמת את ההשפעה הזו בנתונים מספריים. לכן, שמחתי לגלות שבין 30% ל-70% מערך השוק של מותג שייכים למוניטין שלו בעיני הצרכנים. האמת? לא הופתעתי...

כיום, לאחר שהמושג "מיתוג אישי" הפך כבר להרבה יותר מתופעה פופולארית, אלא לכלי שיווקי לכל דבר ועניין. הגיע שלב ההוכחות. יש האומרים כי זו למעשה האינדיקציה של כל פלטפורמה שיווקית– העובדה שהיא עולה לסדר היום הציבורי וצרכנים מתחילים לשאול שאלות,לבקש דוגמאות ולבחון כיצד ניתן למדוד את ההצלחה לנתונים כמותיים.

אז לגבי ההוכחות. לשמחתי לא חסר.
רק בעת האחרונה היינו עדים לשורה ארוכה של דוגמאות בארץ ובעולם. החל מאישי ציבור שעשו שימוש במדיה החברתית על מנת למנף את המסרים שלהם, ולשדרג את המוניטין המקצועי שלהם בצורה משמעותית
דרך ארגונים חברתיים ועמותות שביצעו קמפיין ניו מדיה לצורך הגברת המודעות וקידום האג'נדה שלהם
ועד לגופים מהסקטור העסקי ומותגים מובילים שהבינו את הפוטנצאל הטמון במדיה החברתית ובפעילות מיתוג אישי עבור בכירי הארגון וניהול מוניטין ברשת.

הנה למשל מספר דוגמאות (ממש על קצה המזלג...)

ראש עיריית ירושליים ניר ברקת בקמפין מיתוג אישי באינטרנט לקראת הבחירות המוניציפאליות
ברק אובמה אשר מנהל הקמפין שלו דיוויד פלאף אף ביקר לאחרונה בישראל בוועידת גלובס לשייוק ועסקים
ארגון נעמת בקמפיין ניו מדיה לטובת קידום חוק חינוך חינם לגיל הרך
משרד רואי החשבון קסלמן&קסלמן שמנהל מערך בלוגים מקצועיים במגוון נושאים רלבנטיים
רשת הקפה "סטארבקס" בקמפיין ניו מדיה חכם ומדוייק להפליא

לגבי השאלות? התשובות בהחלט מספקות.
ה"באז" שיצר תחום המיתוג האישי, הביא לא מעט שאלות והציבור בהחלט מבקש יותר ויותר "טיפים" וכלים שימושיים לגיבוש ויישום נכון של תוכנית למיתוג אישי וניהול מוניטין ברשת החברתית ובכלל.
גם בבלוג זה, השתדלתי לתת במה לכמה שיותר עצות ומדריכים כאלה (מבטיח להמשיך ולהתאמץ..)

הטיפים יכולים להתייחס לרמה האסטרטגית או לרמה הפרקטית: לדוגמא:
אלו מטרות כדאי להציב לפני שניגשים לתהליך מיתוג אישי?

כיצד לקדם קריירה או לייעל תהליך חיפוש עבודה באמצעות מיתוג אישי?

והן לרמה הפרקטית, למשל:

כיצד ניתן לעשות שימוש בטוויטר לטובת המיתוג האישי?
כיצד להפוך בלוג לאטרקטיבי בעיני מנועי חיפוש ופופולארי בעיני הגולשים?

אך השאלה המעניינת ביותר מתייחסת לנושא המחקרי וליכולת לספק נתונים כמותיים.
לכן שמחתי לקרוא את מאמרה של ננסי רוזן (: Nance Rosen) הסוקר מחקר שערך הירחון BusinessWeek’s המאמר מנתח את השפעת המוניטין על שווי השוק (ערך השוק) של מותגים שונים. בתוצאה בהחלט מעניינת: 30% - 70% מערך השוק של מותג מושפע מהמוניטין.

המחקר עצמו משווה בין מותגים כגון: פרוקטר&גמבל ויוניליבר מתחום הקמעונאות וג'ונסון&ג'ונסון מול פייזר בתחום הדטרגנטים והפרמצבטיקה. אך אל תתנו לדוגמאות "להרתיע" אתכם. נתונים אלה, בהחלט רלבנטיים גם לכל תחום אחר. ולכל עסק בכל סדר גודל. הרעיון לדעתי הוא ברור: הדרך בה מותג ממצב את עצמו משפיעה על האופן בה הוא נתפס בעיני הציבור ובהתאם גם על הנכונות לשלם עבורו מחיר גבוה יותר מזה שמציעים מתחריו.

כיצד הניו מדיה נכנכנסת כאן לתמונה? היא כבר נכנסה.

בלוג אינפורמטיבי עשיר במידע וקישורים רלבנטיים, דף עסק ברשת חברתית המספק עדכונים אודות פעילות קד"מ,מוצרים חדשים,כנסים או כל פעילות אחרת, עדכונים בטוויטר אודות כל פעילות או שינוי סטאטוס רלבנטי - אלו רק מספר דוגמאות לפעילות נבונה ושימוש מושכל בכלים נגישים (וכן, חינמיים, כמו שאנו אוהבים...) אשר בהחלט יסייעו לכל עסק לשדרג משמעותית את המוניטין שלו ובכך להעלות את ערך השוק שלו בהתאם.יש לי תחושה, שעד לכתיבת הפוסט הבא כבר יהיו מחקרים נוספים שיחזקו את הטענה הזו...

המדיה החברתית גאה להציג...

הרצח ב"בר נוער" שאירע במוצאי שבת זיעזע את כולנו. אך התגובה המהירה וההתארגנות המופתית של חברי הקהילה, הראתה כי לפחות בכל מה שקשור לניצול נכון של יתרונות הניו מדיה, שימוש אפקטיבי ומדוייק בפלטפורמות ה- Web2.0 ונוכחות מאסיבית במדיה החברתית - יש להם סיבה לגאווה...


כמעט שבוע חלף מאז הרצח המתועב שאירע ב"בר נוער" ברחוב נחמני 28 בתל אביב.
אין ספק כי הרצח הזה הבעיר כמה מדורות, הוציא כמה שלדים מהארון, העלה על סדר היום נושאים כגון נושאים חשובים כגון: דעות קדומות,קבלת ה"אחר",שנאת חינם וכל זאת באופן סמבולי מתרחש מייד לאחר צום תשעה באב.

אבל יותר מהכל, דומה שארוע זה נתן לנו תצוגת תכלית לפוטנציאל העצום שקיים במדיה החברתית.
כמי שמסקר את המתרחש במדיה החברתית ועוסק בתחום המיתוג האישי ברשת (בהנאה רבה יש לציין) זה בהחלט היה מרתק להתבונן באירועי השבוע החולף, ולהגיע למספר תובנות שאשמח לחלוק עמכם:

אז ככה:
ראשית זה הזמן לגילוי נאות. לי אישית, אין קשר לקהילה ההומו/לסבית/ טראנס ג'נדרית (זה הביטי המדוייק נכון? ואם לא מתנצל מראש). אני גם לא אתחסד ואומר ש"כמה מחברי הטובים הם הומוסקסואלים.." כי הם לא. למה? פשוט יצא ככה. אבל זו לא הנקודה.

הנקודה היא שארוע כמו זה שהתרחש ברחוב נחמני, הוא מזעזע כשלעצמו. אך במדינה רוויות פיגועי טרור ומלחמות של משפחות פשע. הוא יכל בקלות להידחק מהר מאוד לתחתית סדר היום הציבורי ולהיעלם לו מן התודעה.

המדיה החברתית, או יותר נכון, השימוש החכם של קברניטי הקהילה במדיה זו, לא אפשרו לזה לקרות

אז מה היה לנו?

פייסבוק
2,095 מבקרים ! זהו למשל מספר המבקרים רק בתוך דף פייסבוק אחד (מתוך רבים) שנפתח לאות הזדהות עם קורבנות הרצח וציון של עצרת מחאה ספונטנית למדי שאורגנה עוד באותו היום באמצעות הפייסבוק! וכפי שניתן היה לראות היו לא מעט כאלה.

דוגמא נוספת לשמוש במדיה החברתית היתה ההיענות הרבה של גולשים ברשתות חברתיות להחליף את תמונת הפרופיל שלהם בסמל של ארועי הגאווה לאות הזדהות.

טוויטר
ממש בדומה לאירועים בחודש הקודם באירן, גם כאן שימש הטוויטר כפלטפורמה יעילה ומדוייקת למעקב אחר הארועים בזמן אמת.

כבר בשעה 22:35 התקבל הטוויט הראשון בנושא וכמות העוקבים והמצייצים מאז רק הלכה וגדלה.

בלוגספירה
הדומיננטיות של הבלוגים כמובן עשתה את שלה. ולאורך כל הדרך זכינו לעדכונים,סיקורים ,תגובות ועמדות ביחס לרצח.
אחידות המסר באה לידי ביטוי כאשר ראינו שינוי מגמה ברור. מעמדות של דיווח והזדהות עם הקורבנות לעמדות יותר מילטנטיות כנגד מילטנטיות כנגד סיקור לא ראוי של התקשורת ועד להפניית אצבע מאשימה כלפי המגזר החרדי.

מבחינה מקצועית - מדובר כאן במהלך שיווקי מנצח !

שיהיה ברור, אני בעצמי חצוי בנושא הזה.
אישית - אני נגד תיוגים וחלוקה מגדרית באשר היא. זה נוגד ערכים כמו חופש הפרט, האינדבידואליזם וכ"ו
מקצועית – זה עושה עבורינו אנשי השיווק את המלאכה הרבה יותר קלה. בעיקר כשמדובר במדיה החברתית.

הסיבה היא פשוטה: כאשר רוצים להגביר את החשיפה או להעלות את המודעות לנושא כלשהו. המדיה החברתית תמיד תהיה שם עבורו. ונכון שהתחום בו אנו עוסקים נקרא: מיתוג אישי" או "מיתוג עסקי" ברשת. אבל אל תתנו להגדרה לבלבל אתכם. גם אידאולוגיה/אג'נדה/מחאה לחלוטין זקוקות למיתוג. והדרך הטובה ביותר להפוך למותג היא להיצרב בזכרון הקולקטיבי.

לכן, אני באמת מאמין שאנשי הקהילה ההומו לסבית בעצמם סבורים שלא כל ההומוסקסואלים /לסביות מתנהגים באופן זהה , בדיוק כפי שלא כל שחומי העור ו/או חובשי הכיפה הסרוגה ו/או אוהדי בית"ר י-ם ו/או בוגרי הטכניון ו/או תושבי צפון תל אביב ו/או עולי חבר העמים ו/או אנשי ההי - טק ...(נראה לי שהמסר ברור נכון...?) מתנהגים באופן זהה. אולם, כאשר הם רצו להשיג תמיכה רבה ככל האפשר, הם היו חייבים לפנות אל כל חברי הקהילה בעת ובעונה אחת.

אין ברירה, כאשר אדם או ארגון מסויים מחליטים למתג את עצמם או את השירות/מוצר שהם מציעים, הדרך הנכונה היא למצוא קבוצה של אנשים בעלי מכנה משותף כלשהו ולפנות אליהם בשפה שלהם, בערוצי המדיה שלהם ותוך שימוש בעולם המושגים שלהם. בטרמינולוגיה של אנשי השיווק, אנשים אלה נקראים "קהל יעד"

במילים אחרות: אנשי הקהילה ההומו לסבית שהובילו את פעולות המחאה השבוע, ניהלו מהלך שיווקי לכל דבר ועניין. וזה הזמן לציין, אני אומר זאת במלוא ההערכה וההוקרה. אין כאן טיפת ציניות. המדיה היא הדרך הטובה ביותר להעברת מסרים מכל סוג שהוא. וזעקה או מחאה היא בהחלט מסר. מבחינה מקצועית, אנשי הקהילה יישמו בצורה מעוררת כבוד, בדיוק את הכללים של כל קמפיין אפקטיבי:

• התפרשות על מספר ערוצי מדיה בו זמנית
• אחידות של המסר
• שימוש בצורה לא קונבנציונלית במדיה
• השגת בולטות

הם פשוט יצאו למתקפה וניצלו את הארוע ברחוב נחמני כדי ללרכב על כל גל אהדה אפשרי ולמנוע מהמקרה לגווע ולדשדש לו אט אט אל שיפולי הליין אפ (כמו שבדרך כלל קורה למקרים מסוגו). כפי שהיטיב לבטא זאת ח"כ ניצן הורביץ בנאומו בכנסת : "ככל שיענונו,כן נרבה וכן נפרוץ".

והמדיה החברתית, היא פלטפורמה מצויינת למי שבאמת מעוניין להתרבות ולפרוץ. אני יודע זאת, אתם יודעים זאת ואין ספק שאנשי הקהילה יודעים זאת. ...

המדיה החברתית והקהילה ההומו לסבית – סיפור של ידידות מופלאה ...

בארה"ב למשל, פורסם בשנה שעברה מחקר מעניין של חברת הייעוץ השיווקי harris interactive הבודק את הרגלי השימוש של חברי קהילת ההומואים והלסביות במדיה החברתית.

שימו לב לנתונים:

• 51% מאוכלוסיית הגייז בארצות הברית קוראים בלוגים (לעומת 36% באוכלוסי הכללית)
• 27% הגיבו לפוסט בחודש האחרון (לעומת 13%)
• 21% כתבו פוסט בחודש האחרון (לעומת 7%).

ובכלל, ממחקרים רבים שנעשו בנושא, עולה כי אוכלוסיית ההומוסקסואלים/לסביות וטרנג'נדר'ס הם צרכני אינטרנט כבדים: פעילים יותר ברשתות חברתיות, נוטים יותר לרכוש מוצרים ברשת ובעלי גישה חיובית יותר לפרסומות ברשת.

איני יודע אם המצב בארץ זהה מבחינה אמפירית. אך לפי ההתגייסות המהירה, השימוש הכל כך אפקטיבי ומדוייק במדיה החברתית והנוכחות המאסיבית של חברי הקהילה במדיה זו, בהחלט נראה כי לקהילה ההומו לסבית בארץ יש בהחלט פוטנציאל להפוך לגורם דומיננטי עוד יותר בשיח הציבורי,באמצעות המדיה החברתית.
ניתן לומר כי לפחות בכל מה שקשור בניו מדיה, יש להם עוד סיבה לגאווה...

כך תבחרו את הבלוג הפיננסי שלכם !

שוב הבורסה חוגגת. ושוב זו שעתם היפה של האנליסטים, יועצי ההשקעות ושלל הבלוגים והאתרים הפיננסיים. הניתוחים הטכניים יופיעו ברחבי הבלוגספירה כמו פטריות אחרי אחרי הגשם, הסקירות והתחזיות ימלאו כל חלקת נדל"ן פנויה ברשת וכנראה וממש בזמן שאני כותב שורות אלו, מישהו מעלה לאוויר (או לפחות מעדכן) איזה גרף מדדים ססגוני שמראה לנו איך התל בונד 40 צוחק על כולנו...

אז ברוך השם, מידע יש והרבה. והוא גם זורם אלינו בקצב מטורף (הבטיחו לנו אוטוסטרדת מידע? קיימו !). אבל לא תמיד יש לנו זמן להכיל את כל המידע הזה. בעולם בו כמות המסרים שהמוח שלנו מסוגל לקלוט ברגע נתון מתומצתת ל-140 תווים בטוויטר, אנחנו חייבים להתמקד, לבחור לנו כלי אחד שימושי,להתרגל אליו ולדבוק בו. ובכלל, כמו הרבה מוצרים שימושיים (משחת שיניים, קרם גוף, דגני בוקר ולעיתים אפילו בן/בת זוג) אנו נוטים לנסות את כולם או רובם עד שהתבייתנו על אחד מנצח.

כשמדובר על בלוג בנושא פיננסי אנחנו לא מעוניינים להתפשר. נכון, לא בהכרח החלטת ההשקעה תתקבל על פי המידע בבלוג (חפשו את המשפט: "אין לראות במידע זה ייעוץ או המלצה לקבלת החלטה או פעולה פיננסית"). אך בכל זאת, אנו לא רוצים לבזבז זמן על מידע לא מהימן או לא ברור.

זה אולי נשמע קצת בנאלי, אך פופולאריות של הבלוג היא מדד לא רע בכלל. כמו כל מוצר או שירות, אם יש לו ביקוש, סביר להניח שהוא גם רלבנטי ויעיל (לא בהכרח אבל סיכוי סביר קיים).

כעת, נשאלת השאלה: איך מודדים פופולריות של בלוג פיננסי? לא במקרה תבע אבי הניהול המודרני פיטר דרוקר את המשפט המיתולוגי " If it’s not measurable it’s not manageable!". אולי תתפלאו, אבל גם בלוג פיננסי ניתן לכמת על ידי כמה אינדיקטורים שיכולים ללמד על הפופולריות שלו. בארה"ב אף הגדילו אנשי הניו מדיה לעשות והבלוגר בן פאר (Ben Parr) אף פרסם מדריך הכולל דירוג פופולריות של לא פחות מ-240 בלוגים פיננסיים שונים, המתפרסם באתר .wisebread !

אז כדי לנסות ולהקל עליכם את הבחירה בבלוג פיננסי ו/או לספק לכם מספר "טיפים" למדידת הפופולריות של בלוג פיננסיברשותכם.

הנה כמה קווים לדמותו של הבלוג הפיננסי האולטימטיבי:

1. "מחוזר" – לא, לא כזה שנדבק בשפעת חזירים חס וחלילה...אלא בלוג שהרבה מבקרים הגיעו אליו דווקא מבלוגים אחרים. כן,כן, אם התוכן של הבלוג מספיק ראוי בעיני בלוגרים אחרים (אפילו מתחרים פוטנציאלים) כנראה שהוא גם מתאים עבורכם. 717,883 קישורים הגיעו לבלוג הצרכנות הפיננסית שמנהל תאגיד המדיה Consumer Media LLC. ממקורות אחרים. מה זה אומר על הפופולריות שלו? המון !

2. "מפרגן" – מסתבר שדירוג הדף (PageRanke)

של גוגל מתייחס בקפדנות גם לכמות הקישורים המפנה לאתרים או בלוגים מובילים. המטרה של הבלוג היא להעשיר במידע וכדי להעשיר אסור להתקמצן. קישורים למחשבונים פיננסיים, הפניות לפורטלים של קרנות נאמנות או ETF, ,ציטוטים של אנליסטים - בקיצור,כל המרבה (כמובן בגבול ההגיון והקשר) הרי זה משובח. הבלוג the simple dollar המדורג במקום השלישי והמכובד לפי מדד ה- PageRank בהחלט מהווה דוגמא טובה לבלוג שלא מתבייש לשתף ולהפנות.

וזה הזמן לטיפ עבור הבלוגרים הפיננסיים שבינינו: תהיו ידידותיים, תפרגנו, שתפו פעולה אחד עם השני, זה בהחלט משתלם. ואל דאגה, יש מספיק מידע (וגם גולשים...) לכו-לם!

3. "מצטיין" – בארה"ב נערך סקר בקרב 2,000,000 משתמשים שמטרתו לבדוק את התנועה באתר. אין טעם להיכנס לרזולוציות מורכבות ולמדדים מדוייקים כמו למשל מדד אלקסה (Alexa Rankings) אך בשורה התחתונה:כמות התנועה היא בהחלט אינדיקציה טובה לפוטנציאל של הבלוג להתאים עבורנו.

4. "מעודד נאמנות" – 68,281 גולשים נרשמו לקבלת RSS יומי עבור הבלוג getrichslowly. נתון זה בהחלט מצביע על נאמנות ועל רצון להמשיך ולקבל את התוכן באופן קבוע.

5. "חובב ציפורים" - (לא יכולתי למצוא הגדרה אחרת, אתם מוזמנים להציע חלופות...)– 9,160 איש עוקבים בטוויטר אחרי סקוט גוד(Scott Good) והבלוג שלו goodwithscott. כנראה שאם הבחור יודע איך לספק את הסחורה בפחות מ-140 תווים, כמה וכמה פעמים ביום, הוא גם עשה שיעורי בית כדי לייצר בלוג אטרקטיבי.

וכאן מגיע טיפ נוסף לעוסקים במלאכה: העבודה שלכם לא מסתכמת בהעלאת התוכן והפצתו. אתם חייבים להיות כל הזמן עם יד על הדופק. לעדכן את הסטאטוס, להודיע על כל מידע חדש שאתם מפרסמים וכמובן להיות קשובים לקהל שלכם. סקירה אודות ההתפתחויות האחרונות בענף האשלג ההודי כתוצאה מעסקת BPC יכולה להיות רלבנטית וחשובה, אך לא עבור הקהל בבלוג שלכם. איך תדעו אם כן? תעקבו,תבדקו ואל תנוחו לרגע!

ואחרון אחרון חביב (וגם חשוב!!!): מעבר לאינדיקטורים האלה יש כמובן פרמטר נוסף שחשוב לדרוש מהבלוג שאתם בוחרים בו (או זה שאתם עמלים עליו). הטיפוס הנוסף שהייתי מוסיף לרשימה הוא: הידידותי!

תוכן בתחום הפיננסי יכול להיות מאוד חשוב ורלבנטי. אך אם הוא לא מוגש בצורה קוהרנטית,בשפה ברורה תוך הקפדה על איזון נכון בין טרמינולוגיה מקצועית ומשלב לשוני גבוה לבין דיבור בגובה העיניים המובן גם לקהל הרחב. הוא עלול להחמיץ את המטרה. זה נכון לא רק לגבי הטקסט הכתוב אלא גם לגבי העיצוב,הממשק, האלמנטים הגרפים (טבלאות,גרף מדדים וכ"ו) והיישומים (מחשבונים, תצוגות של שערי מסחר).

זכרו: כדי להיות מוביל דעת קהל (ובלוג כמו גם האישיות העומדת מאחוריו, הוא בדיוק כזה)צריך קודם כל להתחבר לקהל.

את הפרמטר הזה של תוכן "ידידותי למשתמש" אמנם קשה לכמת, אך אני בטוח כי כל האינדיקטורים הקודמים שציינתי מהווים בצורה זו אחר נגזרת שלו.

דוגמאות מארצנו הקטנטונת? לשמחתי הולכות ומתרבות, לצערי זו עדיין טיפה בים. כדי להמחיש את האפקט אציין את בית ההשקעות "אלטשולר שחם" אשר התמזג לאחרונה עם "פרפקט" ועוד נכון לעכשיו על כמות של 346 עוקבים בטוויטר. אשמח כמובן לקבל (ולפרסם) דוגמאות נוספות.

ועד שתחליטו מי יהיה הבלוג הפיננסי המועדף עליכם או כיצד ייראה הבלוג הפיננסי שאתם מנהלים, אתם מוזמנים לבקר בכמה שיותר בלוגים ולראות בעצמכם מי מתאמץ להיות לא רק פיננסי אלא גם ובעיקר) חברתי!!!

עושים חשבון למוניטין...על מיתוג אישי של רואי חשבון

לאחרונה התבשרנו כי רו"ח דורון כוכבי מנהל מחלקת המיסוי במשרד "קוסט פורר את גבאי" עומד לעזוב את תפקידו. עזיבתו של כוכבי, מצטרפת לגל עזיבות נוסף שכלל את עזיבתו של סגן יו"ר הפירמה רו"ח מוטי זינגר. מדובר על שני אישים בתפקידי מפתח באחד מחמשת המשרדים המובילים בישראל בתחום זה (קוסט פורר את גבאי" הינו נציגותה של פירמת רואי החשבון העולמית "ארנסט &יאנג,)

כיצד זה רלבנטי למיתוג אישי?
אם כן, טרם ברור מהן תוכניותיו של כוכבי (לגבי זינגר מדובר כנראה על מעבר למשרדו של רו"ח יצחק סוארי). אולם, מה שבטוח הוא שמהלך מאין זה, מהווה דוגמא מצויינת לחשיבות המיתוג האישי והעסקי בקרב קהילת רואי החשבון. במקרה זה למשל מדובר הן על המיתוג האישי של אותו בכיר שיוצא לדרך חדשה (כוכבי,זינגר ובכירים נוספים) וגם על המיתוג של הפירמה ("קוסט פורר את גבאי") שעליה להתמודד עם חרושת שמועות והשערות שוודאי משפיעות או ישפיעו על התנהלות הלקוחות.

על פי נתוני לשכת רואי החשבון בישראל, רשומים כיום בלשכה מעל 11,000 חברים העוסקים במקצוע ו-130 חברים נלווים בינלאומיים. זה הזמן כמובן לציין כי על פי תקנון לשכת רואי החשבון בישראל (סעיף 17 א'-ז' מהדורה מעודכנת ספטמבר 2008) חל איסור על חברי הלשכה לעסוק בפעילות פרסומית באמצעי תקשורת כתובה ו/או אלקטרונית (למעט אתר האינטרנט של אותו חבר לשכה). לעומת זאת, רשאי החבר לפרסם מידע עובדתי הנוגע לעיסוקו. וכאן למעשה, נכנסת לתמונה המדיה החברתית המהווה פלטפורמה יעילה וזמינה לאין שיעור עבור כל פעילות מיתוג אישי או עסקי.

גם בבריטניה, השכילו לזהות את החשיבות הרבה שיש לתחום המיתוג האישי וישנם מומחים רבים המתייחסים למיתוג אישי של רואי חשבון בכובד ראש. מומחה המיתוג האישי רוב קוסטה (Rob Cuesta) למשל מציין מספר נקודות חשובות לצורך של משרדי רואי חשבון במיתוג אישי. בתרגום חופשי וכמובן התאמה למציאות הלוקאלית שלנו, אנסה לתמצת את דבריו:
לדברי קוסטה פירמות המספקות שירותי ראיית חשבון (ומן הסתם זה נכון גם לגבי רואי חשבון עצמאיים) אינן מספקות רק את השירות במובן הטכני (דו"חות, תיאומי מס, ביקורת וכ"ו). הלקוח מודד את רואה החשבון על בסיס המיומנות,הידע, המקצוענות. אולם, במציאות שנוצרה, קשה ליצור בידול. הלוא כל רואי החשבון הוכשרו פחות או יותר באותם המוסדות,הוסמכו באותם המשרדים,עברו את אותן הבחינות ולמעשה גם ההשתלמויות ופעילות ההעשרה הינה משותפת לכל חברי הלשכה. מה שמותיר לרואה חשבון המעוניין להשיג בידול שני פרמטרים בודדים בהם הוא יכול להתמקד: האחד הוא כמובן המחיר והשני הינו האישיות. כמובן שהתמקדות בפרמטר הראשון, אינה תורמת למיצוב (קל וחומר בתחום הדורש מיומנות והכשרה כה גבוהה) הפרמטר השני -האישיות של נותן השירות. נבחן למעשה ביכולת שלו לשמש גם כאוטוריטה בתחום וגם כמאין מדריך/מלווה.

אז איך הופכים מרואה חשבון למורה דרך?
קוסטה אשר מעניק שירותי מיתוג אישי לגופים רבים בתחום הפיננסיים (בין היתר לפירמת רואי החשבון הבינלאומית Deloitte המיוצגת בישראל על ידי משרד רואי החשבון "ברייטמן אלמגור זהר") קורא למשרדי רואי החשבון לעשות שימוש נכון בפלטפורמות המדיה החברתית על מנת לשתף את הציבור בפוטנציאל הידע הרבה הטמון בהם: "לא תדמית ויחסי ציבור אלא ייעוץ והכוונה כשירות לציבור. לא עוד השתתפות מאסיבית בכנסים מקצועיים ופעולות אד הוק, אלא בניית תוכנית מגובשת המגדירה מראש אסטרטגיית פעולה לטווח ארוך ואמצעים להפצת המידע בצורה ברורה, מובנת ומעשירה"

אם ננסה להיות פרקטיים לרגע הרי שהאמצעים העומדים לרשות משרד רואה חשבון המעוניין לבצע תהליך מיתוג אישי הם רבים ומגוונים. בין היתר, ניתן למנות ניתן למנות למשל:

• הקמת בלוג אשר עוסק בתחום ספציפי (למשל תיאום מס או מיזוגים)
• מאמרים רלבנטיים בפורומים וקהילות הן ברשתות חברתיות והן באתרים כלכליים
• העלאת דף עסקי ברשת חברתית כגון פייסבוק ועדכון הדף באופן שוטף במאמרים,כתבות רלבנטיות מהארץ והעולם,קישורים ועוד
• העלאת סרטונים הכוללים: מדריכים,מצגות וראיונות באתרי שיטוף (יוטיוב,פליקר)
• עדכונים בטוויטר אודות אירועים,פרסומים רלבנטיים או פעילות המצריכה היערכות בהתאם (למשל רפורמות בתחום המס)

והכי חשוב: להיות תמיד רלבנטי ועם יד על הדופק !
תקנות ה- IFRS- עודכנו? זה הזמן לפרסם מדריך הכולל שאלות ותשובות. יחס הלימות ההון בבנקים שונה? זו העת למאמר(פוסט) רלבנטי אודות ההשלכות על בעלי עסקים קטנים ובינוניים ולפרסמו בבלוג ובאתרים נוספים. סוף השנה קרב? נצלו את ההזדמנות להכין מצגת מושקעת אודות היערכות אולטימטיבית לתיאום מס.

שתפו,עדכנו,תהיו רלבנטיים והכי חשוב: תהיו ברורים ו"ידידותיים למשתמש".כאן בא לידי ביטוי הערך המוסף של קהילת רואי החשבון, אך גם הבעייתיות. מדובר על תחום עשיר מאין כמותו בתוכן ובמידע (חוקים,תקנות מיסוי,הפרשות,מאזנים) וגם דינמי למדי. אך הטרמינולוגיה שלו היא כה סבוכה שלעיתים רבות מרתיעה את הציבור הרחב ויוצרת דיסוננס. רואה חשבון שידע להעביר את המידע בצורה קוהרנטית , תוך מתן דוגמאות מחיי היומיום ויצליח לפשט את הנושאים, יזכה לאהדה רבה שתתבטא כמובן בחשיפה,שיתוף המידע ובטווח הארוך (לא כל כך ארוך אם הוא יעשה שיעורי בית...) אף להרחבת מאגר הלקוחות.

ועוד לא נגענו באטרקטיביות עבור מנועי החיפוש...
כפי שציינו, מדובר על עולם תוכן עשיר ומגוון. התכנים הרבים (מאמרים,מצגות,סרטונים) הקישורים הנלווים (לאתרי בנקים בעולם, לאתרים כלכליים,לגופי רגולציה בארץ ובעולם) פשוט יהפכו את מפרסם התוכן לחביבו של גוגל (או מנועי חיפוש אחרים) וכך גם האתר של אותו רואה חשבון / משרד רואי חשבון יקודם בדירוג.

ובישראל? גם עורכי הדין מגלים את המיתוג האישי!
בישראל, מתחיל תחום המיתוג האישי לצבור תאוצה, וניתן להבחין דוגמאות לרואי חשבון שהפנימו את חשיבות המיתוג האישי והשכילו לעשות שימוש נכון ברשת לדוגמא קבוצת הבלוגים של משרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן או הבלוג של רואה החשבון אייל רז. המודעות הרבה לנושא ויתרונות השימוש בערוצי ניו מדיה התרחבו גם אל קהילת עורכי הדין המונה לא פחות מ- 40,469 אנשי מקצוע, לפי פרסומים של לשכת עורכי הדין. גם כאן מדובר בקהילה בעלת קווי מיתאר זהים לקהילת רואי החשבון, אשר גם הם מנועים מלעסוק בפעילות פרסום עצמי אך רשאים לפרסם מידע עובדתי ומאמרים אודות תחום עיסוקם. דוגמא לעורכת דין שמיישמת בצורה מרשימה את עקרונות המיתוג האישי ברשתות החברתיות היא עורכת הדין נגה ויזל אותה ניתן לראות כיום כמעט בכל פלטפורמת ניו מדיה רלבנטית.

אין ספק כי המודעות הרבה שהולכת וגוברת תביא לנוכחות רבה יותר של רואי חשבון ועורכי דין במדיה החברתית ובפלטפורמות ה-Web2.0 השונות. אלה שיקדימו לעשות ולהיות שם, יזכו ליתרון יחסי שיתבטא כמובן, גם בהיקף הפעילות העסקית שלהם

מידע זה כוח? בלוג זה המון כוח !

לקראת "וועידת תקשורת ונתח שוק" של מגזין גלובס. התפרסם ראיון מקיף ומרתק עם "שלושת הטנורים" של הבלוגספירה ושל עולם השיווק בכלל, הלוא הם האדונים הנכבדים:
סת' גודין ("אני לא משתמש בטוויטר, כי אני חייב להיות הכי טוב במה שאני עושה")
מרטין לינדסטרום ("מותגים הפכו לדת ,ממש כמו כדורגל ולכן אני בעצם מיסיונר...")
וכריס ברוגן ("המדיה מזכירה בית שימוש ציבורי,לא נכנסים אם אין שם מאפיינים חברתיים")

ממליץ לקרוא את הראיון שערך עימם אור קוראל לרגל הוועידה וכמובן לבקר שוב בכל אחד מהבלוגים של החברים הללו. יש המון מה ללמוד מהם, לא רק על מדיה חברתית, אינטרנט, מיתוג ושיווק - אלא בכלל על הדרך בה המושג "מידע זה כוח" בא לידי ביטוי כיום בעידן הדיגיטלי.

יודעים מה, עזבו רגע את ענייני המיתוג האישי, השיווק הויראלי והשימוש ברשתות חברתיות. בואו נחזור כמה מאות שנים לאחור, לתקופת מהפכת הדפוס במאה ה-15. כמה כוח היה לפני כן בידי הכנסיה שהחזיקה בבלעדיות על ספרי הקודש? דמיינו שפתאום בא איזה בלוגר אנונימי בשם יוהאן גוטנברג וגוזל לחבר'ה עם הצווארון המוזר שמתלחשים בלטינית את כל הפרנסה... או שנלך יותר אחורה לתקופת החרטומים (לדעתי זה קרה בשנת 4240 לפני הספירה) גם אז היה מוקד הידע בידי הפרעונים והידעונים שלהם ואת הטוויטר והפייסבוק החליפו הפפירוסים וההירוגליפים למיניהם.

בקיצור: "מידע זה כוח", כמו אז גם היום, ושלושת החברים המלומדים שהזכרתי כבר יודעים לעשות בו שימוש נכון ומתוגמלים על כך. במהלך הנסיון לפענח את סוד הצלחתם נזכרתי בעוד כמה "ידעונים" לא רעים בכלל שגם שמחים לתת "טיפים" ולחלוק איתנו את הנסיון העשיר שלהם. אחד מהם הוא דן שאובל מומחה בעל שם עולמי למיתוג אישי ומחבר רב המכר המוצלח : Me2.0.

אז הנה, (בתרגום חופשי כמובן) 4 כללי אצבע בסיסיים שאולי לא יהפכו אתכם לגודין, לינדסטרום או כריס ברוגן הבא, אך בהחלט מסייעים להפיק מהמדיה החברתית יותר ולהתחיל תהליך מיתוג אישי נכון:

1. תחקור את עצמך
"דע מאין באת, ולאן אתה הולך" הוא לא רק פסוק שמקריאים בבית קברות או פזמון בשיר של עלמה זוהר...לפני שאתה מחליט לכתוב בלוג כדאי שתהיה סגור היטב על התוכן שאתה הולך לספק. במה אתה יכול לתרום? מה היית רוצה לשתף? מה באמת מעניין אותך? האם יש לך מספיק זמן? והכי חשוב מספיק אנרגיה להמשיך ולהעשיר את העולם בידע שלך? כיצד תוכל לספק ערך מוסף? זה לוקח זמן ומצריך הרבה עבודת בנצ'מרק אצל בלוגרים נוספים, ביקור ברשתות חברתיות רבות ושיטוט במגוון של אתרים וניוז לטרים כדי לראות מה באמת רלבנטי עבורך ובמה אתה יכול להיות רלבנטי עבור האחרים. אבל זה הבסיס לכל תהליך מיתוג אישי.

2. תסלול לעצמך את הדרך
אחרי שבחרת נושא מתאים. הגיע הזמן להחליט איך להפיץ אותו. בלוג? דף אישי ברשת חברתית? אולי בכל זאת אתר דינאמי? או שאולי גם וגם וגם? זו כבר החלטה שלך ואתה חייב להיות שלם איתה. מה שחשוב הוא שתבחר בפלטפורמה שאתה או מי שאחראי על המיתוג האישי או העסקי שלך יוכל לתחזק באופן שוטף ולהזין אותה כראוי. אשתמש במטאפורה שחוקה: אם תהליך מיתוג אישי הוא הפרח שלך, התוכן הוא המים שמשקים ומזינים אותו ובלי תוכן ...לא רק ישראל מתייבשת אלא גם המיתוג האישי שלך...

3. שמור על קשר.
תהיה בקשר. היום, מחר, עכשיו, בסוף שבוע. לא, אתה לא חייב להתחבר עם אינפוזיה לפייסבוק או לשלוח "טוויט" כל שעה. אבל חשוב שתזכור: התוכן שלך, לא שווה הרבה אם אתה לא מפיץ אותו ועובד עבורו. מאחר וחכמינו כבר אמרו "מה ששנוא עליך, על תעשה לחברך", תזכור תמיד שאנשים אוהבים ששומרים איתם על קשר ולכן הם נמצאים במדיה חברתית. תגיב, תשתתף בדיון, תשתף בתוכן מעניין שנחשפת אליו. להיות בקשר זה אומר לא רק לשתף אחרים בתוכן שיצרת, אלא גם לקרוא ולהגיב לתוכן של אחרים. מידע שחולקים אותו הוא מידע שיוצר השפעה וזה פועל בצורה דו סיטרית.

4. תחשוב לטווח ארוך !
כפי שציינו, בלוג /דף אישי ברשת חברתית ואפילו אתר תוכן הוא בעצם כמו זוגיות. אם לא משמרים ומתחזקים אותו, כל הלהט מאבד עניין. כדאי תמיד לשמור תוכן ליום סגרירי והכי נכון יהיה להכין תוכנית עבודה מוסדרת שבה אתה מתכנן איזה תכנים יוזנו כעת (כמובן עם מתן עדיפות לנושאים שוטפים) ואיזה תשמור לימים בהם אין לך הרבה זמן פנוי כדי "להמציא את הגלגל".

5. על כלל האצבע החמישי אני אוותר בשלב זה. לא בגלל שהוא לא חשוב, אלא כדי לפנות לכל אחד ואחת מכם את האצבע להקלדה. אחרי הכל, יש לכם המון עבודה כעת, אז קדימה ...שיהיה מיתוג אישי מוצלח!

אובמה להמונים? קצין המיתוג האישי של אובמה מדבר !

האם באותה מידה שניתן לשווק מועמד לנשיאות (ועוד שחור) באמצעות המדיה החברתית. ניתן יהיה בעתיד למכור גם פוליסות ביטוח, קורסי פסיכומטרי, משקה יוגורט דל קלוריות וראש מועצה אזורית בעמק יזראל?אם יש מישהו שיכול לענות על השאלה הזו (ועל עוד מספר שאלות מציקות לא פחות...) זהו דיוויד פלאף שמגיע השבוע לארץ.

דיוויד פלאף – מנהל הקמפיין של ברק אובמה, חתום (ביחד עם שותפו מנהל האסטרטגיה דיוויד אקסלרוד). על ההצלחה השיווקית הגדולה ביותר לשנת 2009. פריצת הדרך שביצע מהווה ללא ספק Cаse Study חשוב ביותר בכל קורס ניהול השיווק או תכנון אסטרטגי בעת הנוכחית. לאלה מאיתנו שלא יזכו להגיע להרצאה המרתקת של פלאף בוועידת השיווק של גלובס לעסקים. (וגם לאלה שכן בעצם...)

הנה מספר שאלות שלדעתי, חשוב לתתת עליהן את הדעת.

יתרון האנונימיות? האם הוא תופס גם כשמדובר על מוצרי צריכה או שירות?

בראיונות רבים דואג פלאף להזכיר כי דווקא עמדת המוצא הנחותה של אובמה בתחילת הקמפיין היא שהיוותה עבורו יתרון יחסי. "אנשים שמתכננים להתמודד לנשיאות ארה"ב, דואגים לבנות מטה כמה שנים קודם לכן. הם מגבשים כוחות ותרומות, ומגיעים מאורגנים ומצוידים להתמודדות מול היריב. במשך שנים לפני הבחירות, ברק אובמה לא תיכנן להתמודד. בשלב מסוים הוא פשוט החליט. נקודת המוצא היתה עגומה: התחלנו עם אפס קולות ועם רמת מודעות נמוכה יחסית להילארי". השאלה הנשאלת היא:האם באותה מידה ניתן לצפות כי גוף חדש שאינו בעל מודעות גבוהה בקרב הצרכן, יכול להפתיע בתחרות על ליבו של הצרכו ולהוות "סוס שחור". בעידן הנוכחי (בעיקר כתוצאה מהמיתון) אנו עדים ללא מעט מקרים של קונסולידציה (למשל בתי השקעות המתמזגים, סוכנויות הסדר פנסיוני שנערכות למיזוג) ושל כינוס מותגים, מה שמותיר אולי פירצה עבור מוצרים "אנונימיים" שעתידים להפוך למותג. האם גם כאן שימוש מושכל במדיה החברתית יהווה יתרון עבורם ועניק להם ערך מוסף? וזה מוביל אותי לשאול:

עד כמה המדיה החברתית – כאן בישראל למהלך של מיתוג?
על המספרים שהשיג פלאף במסגרת הקמפיין שניהל עבור ברק אובמה, אין עוררין:

• 7.45 מליון חברים בפייסבוק
  1.77

מליון חברים במייספייס

1.59מליון עוקבים בטוויטר

השאלה המתבקשת היא: האם נתונים כאלה (או כמובן אחוזי חשיפה כאלה כאשר עושים את ההתאמות לנפח הפעילות ברשתות חברתיות בישראל) מהווים ערובה להצלחה שיווקית? כלומר, האם מותג הפונה לקהל יעד מסויים בישראל (לדוגמא: משקה פרוביוטי) שיצליח לפגוש כל ישראלי שלישי בפייסבוק (או אולי כל ישראלית שניה בקהילת "אורח חיים בריא" בדה מרקר או בפורום "רפואה אלטרנטיבית" ולספר לו או לה אודות היתרונות הרבים של החיידק הפרוביוטי למערכת העיכול , אכן יביא להגברת המודעות ? האם טיזרים בטוויטר שיהוו יריית פתיחה לכל מהלך שיווקי (למשל: השקת אריזה חדשה או סניף חדש של רשת קמעונאית גדולה) אכן ייתפסו כאמצעי מעמיק ליצירת אינטראקציה אישי עם קהל היעד? והחשוב מכל, האם כל זה עתיד להתבטא בהגדלת נתח השוק?

דיון זה מביא אותי לשאלה נוספת: הטכניקה והמסרים. אחת מאבני הדרך של הקמפיין שיצר פלאף, היא השימוש במיעוט מסרים וחזרה עליהם באופן קונסיססטנטי.. "היה לנו ברור שנספוג הרבה ביקורת בעקבותיה. אבל אובמה עצמו לא רצה לשנות מסרים או לגוון. הוא אמר לנו 'כלכלה ובריאות הן השאלות החשובות לי, זה מה שאני מאמין בו, ועם זה אני הולך".

השאלה המתבקשת, בעידן של תחרות משוקללת, בו כמעט ואין ערך מוסף לאף מוצר ומכאן הקושי הרב למתג אותו, היא: האם, דווקא כאן, שימוש במסר אחד ממוקד וחזרה עליו לא תחמיץ את קהל היעד והאם טכניקה זו לא תגרום למותג להיתפס כ"רדוד" וחסר תועלות? הקהל במדיה החברתית אמנם רגיל למסרי "אינסטינט" ולא מחפש את העומק אולם, כאשר יש שימוש מאסיבי בפלטפורמות Web2.0 (בלוגים, פוסטים ברשתות חברתיות ועוד) ייתכן כי הצרכנים יעדיפו גם אינפורמציה מורכבת יותר.

לסיכום, ברור לנו שניתן ללמוד רבות מהקמפיין שהוביל פלאף, אולם מעניין יהיה ללמוד האם זהו מודל שניתן ליישם אותו גם בביצת היומיום בה אנו חיים ונדרשים למתג מוצרים ושירותים עם פחות "כריזמה" וחזון כפי שיש בטונות לאותו סנאטור אפרו אמריקאי שעד לפני שנה היה כמעט אנונימי עבור רובינו.

יומנו של מנכ"ל (שעדיין אין לו בלוג אבל יהיה לו...)

יומני היקר,
אני יודע שזה קשה, אך תאמין לי, שעבורי זה אפילו קשה עוד יותר. אין דרך קלה לומר זאת, אך אני נאלץ לפטר אותך. יותר נכון, אני הולך להחליף אותך. הכל החל כשסמנכ"ל השיווק נכנס אלי בסערה לחדר (הוא תמיד נכנס בסערה ומלמל כל מיני חצאי מילים לא ברורות כמו ebranding, ו- CPM ולא נרגע עד שאני חותם לו ומגלה אח"כ שהגדלתי את תקציב השיווק בעוד 30% ...). הפעם הוא ניגש ישר למחשב שלי ופתח את דף הבית של גלובס. "רואה?" הוא הצביע על הידיעה. "אמרתי לך שחייבים להיות שם? אתה לא מבין שזה מה שהם רוצים? תסתכל איך אנחנו נראים? איזה פרצוף יש לנו?" הבטתי בזווית העין על הקיר, שם ניצבה תמונה משותפת שלי מכנס "דה מרקר" עם נוחי דנקנר, עמוס שפירא מ"סלקום" ואסי ברטפלד מ"דלק נדל"ן" וראיתי שאני דווקא נראה לא רע לגילי (אולי איזה צמיג קטן בצד שמאל אבל בזה אשמות הפשטידות דלעת של חמותי).

"תגיד, עוד לא הבנת אותי?!" המשיך סמנכ"ל השיווק לצרוח," אם הבלוג שלך לא עולה בשבועיים הקרובים, אתה פשוט מחוק. קולט אותי? מ-ח-ו-ק ! אני מוכן לשים עכשיו את המשכורת והבונוס השנתי שלי על זה שהמתחרים שלנו בטח יפציצו עכשיו בפייסבוק דפים אישיים של כל אחד מחברי ההנהלה, יפמפמו את עצמם ב-Linkedin ותוך שעה על השעון אנחנו מקבלים את הטוויט הראשון מיו"ר הדירקטוריון של קרן "יורק","ואיפה אנחנו נהיה? בעמוד הלפני אחרון של "כלכליסט" עם 2 סטריפים מסכנים שהצלחתי לגרד מהריטיינר, וואלה יופי, ממש אימפריה"

"תגיד לי, מה אתה רוצה ממני?" הבטתי בו במבט של ילד קטן שניתקו לו את הפלייסטיישן.
"רצית שאשתתף בפאנל על הזדמנויות בשוק האג"ח הקונצרני? השתתפתי. ביקשת לאשר גיוסים נוספים למוקד שירות לקוחות בזמן המשבר? אישרתי. התחננת לבצע כינוס מותגים ולגבות את המהלך בקמפיין של פרסום ויח"צ בעלות של 7 מליון ₪ ? הסכמתי. אז מה נפלת עלי עכשיו עם הבלוג הזה, הא? וחוץ מזה, מאיפה יהיה לי זמן לכתוב בבלוג? " צרחתי עליו ובינתיים ביד ימין הסתרתי את הכרטיסים שהצלחתי לארגן לרבע גמר גביע דייויס בהיכל נוקיה עוד שבועיים. סמנכ"ל השיווק רכן שוב לכיוון המחשב שלי, תופף לו על המקלדת במיומנות של פסנתרן מהפילהרמונית ועל צג המחשב מייד הופיעה מצגת צבעונית ומרשימה, בדיוק כשהנייד שלו צלצל וחשבתי שזה הצלצול הגואל שיציל אותי, הוא סימן לי לעבר המצגת וצעק תוך כדי שהוא יוצא מהחדר: "תעבור על זה עכשיו. אני חוזר עוד 10 דקות, נדבר על זה..."

נשענתי לאחור, הבטתי בשעון שעל המחשב, השעה היתה רק 9:43 אך לי נראה כאילו זה כבר סוף היום. על המחשב הופיעו שורות קצרות עם מספרים מודגשים בצבע, התחלתי לקרוא. מהר מאוד, הבנתי, שאני לא לבד.
מחקר שבדק את המעורבות במדיה החברתית של 100 מנכלי"ם מה -Fortune 100 חשף בפני את הנתונים הבאים:

רק 13 הם בעלי פרופיל ב- LinkedIn (ורק 3 מהם מחזיקים יותר מ-10 קשרים ברשת)

ל-81% מהם אין דף אישי בפייסבוק

75% מהמנכל"ים אמנם מופיעים ב"ויקיפדיה" אך ב-28% מהמקרים הפרטים אודותם או אודות הארגון שבראשו הם עומדים שגויים או לא מעודכנים

רק 2% מהמנכלי"ם הם בעלי חשבון ב"טוויטר"

ו...(את השורה הזו קראתי פעם אחר פעם) לאף אחד מהם אין בלוג !

לחצתי מייד על הספיקר וצרחתי אל דפנה המזכירה האישית שלי שתשיג לי דחוף את סמנכ"ל השיווק ושייכנס אלי מייד. בינתיים השקופית על המסך התחלפה ומייד ריצד שקף צבעוני ובו הנתונים הבאים: לפי המחקר, הגורמים העיקריים שמונעים מהמנכל"ים להיות מעורבים במדיה החברתית הם:

פחד
היעדר אוריינטציה טכנולוגית
מחסור בזמן

פחד? זעקתי! פחד ממי? אני שכבר העזתי להיות הראשון להשיק גירסא חדשה, ועוד להעלות את המחיר שלה כעבור שבועיים, דווקא כשהביקוש היה בשיא הגמישות,וכולם שיקשקו וחששו לאבד נתח שוק, אני? אני פוחד ממישהו? רק אתמול היתה לי שיחה בארבע עיניים (לא כולל שישה יועצים משפטיים ושני רואי חשבון) עם נציג של הממונה על ההגבלים העסקיים ובה אמרתי לו בדיוק, מה אני חושב על ההחלטה שלהם לבחון מחדש את הקונסולידציה שלנו עם שתי חברות בנות של המתחרים. אז אני פוחד? אני?

הבטתי על המסך ונתקלתי בשורה הבאה: "היעדר אוריינטציה טכנולוגית". נו באמת, גיחכתי. אז נכון, שלפעמים אני לא מצליח לפתוח את הקבצים האלה שמגיעים דחוסים באי מייל, אבל זו אשמתם של העצלנים ששולחים אותם. אנשים לא יכולים לשלוח פשוט כמה מיילים אחד אחרי השני? ונכון שרק אתמול ניסיתי לעשות אחזור הודעה ובטעות מחקתי את כל הדואר הנכנס אבל בסדר, הייתי ממש מותש וחוץ מזה, מי צריך את כל הספאמים האלה, (אה, ספאמים אמרתי, מי שולט בטכנולוגיה, מי?)

בקיצור, הנתון הזה, ממש לא רלבנטי עבורי. אני מספיק טכנולוגי כדי לפתוח עוד היום דף אישי בפייסבוק וגם בדה מרקר קפה, לנהל פרופיל ב - LinkedIn, לתקשר שם כל יום עם 30 חברים לפחות, לתחזק במקביל גם 4 בלוגים ו..אה להודיע על זה לכולם בטוויטר ...שיקנאו ! אז מי כאן לא טכנולוגי? הא? מי?. לחצתי שוב על הספיקר וצרחתי על דפנה המזכירה בטלפון, "מה עם סמנכ"ל השיווק, הוא יעבור אצלי היום?", בינתיים ריצדה על המסך השורה האחרונה בשקף: "מחסור בזמן"

הנייד שלי צלצל לפתע, "נו, אתה קופץ לכאן? כמה זמן אני מחכה?" שאגתי לתוך הפומית. "אני מתחיל כבר לכתוב בבלוג פוסט על מועדון הלקוחות שלנו, אתה מגיע? " מהר מאוד, הבנתי שזה לא היה סמנכ"ל השיווק המתעכב, אלא בכלל גיסי שהתקשר לברר אם אני סגור לגבי הרבע גמר של דייויס בעוד שבועיים.

הבטתי על המסך, וליטפתי בערגה את הכרטיסים לדייויס . "תשמע ,מצטער אני איאלץ לוותר, אבל יש לי מקומות מעולים בשבילך. תעודד את אנדיוני גם בשבילי כן? ושמעתי שדודי סלע שיפר את משחק הרשת"

רכנתי על המחשב וסגרתי את המצגת. משחק רשת הא? לעזאזל הרשת...

בתי השקעות - זה הזמן למיתוג אישי ועסקי ברשת !

"ספקולנטים וירטואלים" והרצת מניות באצעות טוקבקים היא תופעה מרתקת וחמורה, שהלכה והתפתחה כתוצאה מהמשבר הפיננסי בשוקי ההון בעולם. לדעתי, נוכחות בתי השקעות במדיה החברתית ופעילות מסודרת של מיתוג עסקי ומיתוג אישי ברשת, תסייע בבלימת התופעה.

גזר הדין שניתן לחבורת הטוקבקיסטים שהודו בהרצת באמצעות האינטרנט. הסב את תשומת ליבנו לתופעה מדאיגה ביותר של ניצול הרשת לטובת מניעים אישיים ובלתי כשרים בענף שוק ההון. נכון,שתמיד יהיה מי שיזכיר לנו כי: "מי שקונה מניות על סמך טוקבקים מגיע לו להפסיד", אך בדינמיקה המטורפת שנוצרה כיום, ובכאוס האדיר שאירועי "וול סטריט" סיפקו (ואולי עוד יספקו), אין להקל ראש באף כלי נשק המצוי בארסנל השיווק הויראלי, לרבות הטוקבקים.

זהירות, ספקולנטים בדרך !

מי שנוסע כיום באוטוסטרדת המידע, יודע כבר כי הוא עלול להיתקל גם ב"משיחי שקר" (אולי ספקולנטים זו הגדרה ידידותית מדי...) העושים שימוש בטוקבקים בצורה נבונה ומתוזמנת היטב. אך, מעבר לטוקבקים, קיים עולם שלם ומרתק של מדיה חברתית המבוססת על פלטפורמות Web2.0 . השילוב בין פלטפורמות אלו, לבין עולם התוכן שמציע לנו שוק ההון יכול להיות שילוב מנצח מבחינה שיווקית, אך גם שילוב קטלני. שכן, מדובר על שוק שבו לפסיכולוגיה יש תפקיד מכריע. את האנליזות,הגרפים והמספרים שמרצדים על מסכי הברוקראז' מקדימות התחושות ורחשי השוק.

בארץ, לצערי נושא השימוש במדיה חברתית בקרב קהילת שוק ההון, עוד בחיתולים. למיטב ידיעתי, גופים בודדים כגון "מגדל שוקי הון" מנצלים את יתרונות המדיה החברתית ומתחזקים בלוג באופן שוטף והיתר מסתפקים באתר אינטרנט סטאטי או דינאמי (אתם מוזמנים כמובן לתקן אותי ולחדש לי בנושא). אולם, שיטוט ברשתות החברתיות מפגיש אותנו עם לא מעט שחקנים עצמאיים (חלק לא מבוטל ללא רשיון ייעוץ השקעות), המספקים מידע מקצועי הכולל: אנליזות, ניתוח טכני, מעקב אחר מדדים גיאוגרפים,סקירות אודות ETF ומכשירים פיננסיים נוספים ועוד.

מבדיקה שערכתי עולה כי רק בלוגים מעטים אף טורחים להציב בדף הבית הבהרה משפטית (כמתחייב בחוק) המציינת כי המידע המוצג אינו מהווה תחליף להתייעצות עם מנהל השקעות מורשה וכין אין לראות בו ייעוץ או המלצה (בבלוג של מנהל ההשקעות נדב אלון למשל, כן זכיתי לראות הבהרה זו לשמחתי)

לא ברור לי כיצד ניתן לאכוף את הנושא, אך לדעתי כדאי לרשות לניירות ערך, לבחון היטב את התופעה, על מנת למנוע מקרים של הפצת מידע באמצעות האינטרנט לטובת אינטרסים אישיים. בארה"ב למשל, הנושא כבר בבדיקה של הרשויות. למעשה, בדינמיקה שנוצרה כיום, כל "בלוגר" שצבר לעצמו מספיק כוח ברשת, (ותאמינו לי יש כאלה, בדקתי), יכול להתגלות כ"שורטיסט" בפוטנציה, שביד אחת על המקלדת משכנע את קהל מאמיניו ההדוק כי המניות של כי"ל בדרך למטה ואג"ח קונצרני של חברות קלינטק זה הדבר הבא, וביד השניה בטלפון הוא כבר נותן הוראות קניה ומכירה. בעגה המקצועית זה נקרא: "מדבר מתוך פוזיציה" וכאשר מדובר בדמות הפעילה במדיום הויראלי שצובר תאוצה, ההשפעה שלה בהחלט משמעותית ומסוכנת.

אולי שכחתם, אך זה לא היה כל כך מזמן, כאשר חבורת "שורטיסיטים" מסקוטלנד גרמה לכל העולם ללכת לישון עם הידיעה שבית ההשקעות "מורגן סטנלי" קרס ולהתעורר בידיעה שזו היתה דיסאינפורמציה. את הרווח, מיותר לומר גרפו ידידינו המתוחכמים בתוך שעות ספורות.

התוכן הוא המלך (גם של שוק ההון) - תשאלו את החברים בוול סטריט

לדעתי, ואיני מאשים חלילה אף אחד, המשבר הכלכלי והכאוס שנוצר בעקבותיו, גרם לכך שהאמינות של האנליסטים מבתי ההשקעות קצת נפגעה, שכן אף אחד, כולל אף אחד לא באמת יכול לחזות מה יהיה מחר, ולכן נוצר מצב של "כל ממזר מלך".

נוכחות מאסיבית יותר של בתי ההשקעות במדיה החברתית, לצד פעילות מיתוג עסקי ברשת הכוללת בין השאר: תחזוקת בלוג, נוכחות שוטפת ברשתות חברתיות, השתתפות בדיונים ויצירת פרופיל קישורים נכון, תאפשר להם להתחרות על תשומת ליבו של הציבור ולצמצם נזקים.

מיותר לציין, שבחו"ל הנושא כבר הרבה יותר מוסדר. לכל בית השקעות המכבד את עצמו יש בלוג מכובד למדי הכולל מידע מפורט ושימושי, מאמרים ועדכונים שוטפים ובמקביל ניתן לפגוש ברשתות חברתיות את בכירי האנליסטים ומנהלי ההשקעות. חשוב לציין: העכבישים של מנועי החיפוש פשוט מאוהבים בתוכן עשיר, רלבנטי שיכול לספק לציבור ערך מוסף ומוגש בצורה ברורה בהתאם לעקרונות ה-SEO (קידום אתרים במנועי חיפוש).
לבתי ההשקעות יש פוטנציאל רב לספק תוכן עשיר (סקירות, ניתוחים טכנים, גרף מדדים מתעדכן ועוד) ולכן ניצול המדיה החברתית לצד מיתוג אישי ועסקי בצורה נבונה, תסייע להם רבות מבחינה שיווקית ותצמצם תופעות של הפצת מידע כוזב או שגוי מתוך מניעים ספקולטיביים.

ברז התרומות נסגר? הים של של המדיה החברתית פתוח !

המשבר הכלכלי, טרם נרגע. (על אף הפרסומים האחרונים אודות התאוששות).אחד הסקטורים שנפגעים מכך בצורה דרסטית הוא העמותות והמלכר"ים השונים. מה עושים? מרכזים מאמץ בשיווק הויראלי ומנצלים את שפע היתרונות שהמדיה החברתית מציעה (ויש הרבה כאלה...)

לא מכבר, התבשרנו כי גם ארגון ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) נקלע לקשיים כלכליים ועומד בפני סגירה.

למען האמת, אין זה מפתיע. יותר ויותר גופים גדולים נוטים כעת, לוותר על תרומות ואילו במקביל, העומס על המוקדים בתקופה זו הולך וגובר מאידך (לחץ נפשי, בעיות כלכליות שמגבירות את שיעור האלימות במשפחה ועוד).

מאחר וברשימת לקוחותי יש כמה עמותות ומלכ"ר, אני מכיר את הנושא מקרוב.
גופים עסקיים ותאגידים רבים דאגו בתקופת הצמיחה לתרום ביד רחבה למען הקהילה ואף לתעל זאת לטובת יחסי הציבור שלהם. בעגה המקצועית זה נקרא "אחריות חברתית" ויש אף גוף מכובד אשר נקרא "מעלה" ודואג לדרג גופים עסקיים על פי מדד האחריות החברתית.

אולם, כעת כאשר כולם להדק חגורות, הראשונים להיפגע הם מן הסתם אותם עמותות ומלכרי"ם. למטבע שנקרא לו, "חוסר מודעות לחשיבות הנושא" ישנם שני צדדים. מצד אחד, ניצבים אותם גופים עסקיים שכנראה שכחו כי מותג נמדד בעיקר בעת משבר. וגילוי מעורבות חברתית בימים אלה, בהחלט מסמלת לא רק איתנות פיננסית אלא גם תדמיתית. בנק גדול לדוגמא אשר ייקח על עצמו את מלאכת החינוך ומתן השכלה כלכלית בסיסית לאוכלוסיות בשכבות מצוקה או יישלח את נציגיו להעביר סדנאות בתחום החיסכון הפנסיוני בקרב בני מיעוטים ועולים ירוויח הרבה יותר מעוד סיקור מחמיא בעיתון. (ובימים בהם הדוחות הרבעוניים של הבנקים היו כה גרועים ורובם עדיין מלקקים את פצעי אירועי וול סטריט, זה לא עניין של מה בכך).

סופה של אחריות חברתית נכונה להתבטא גם ברמה הנומינלית. לא אין זו אשליה, מחקרים הוכיחו כי ניירות ערך של גופים בעלי דירוג אחריות חברתית גבוה היו אטרקטיביים יותר בעיני המשקיעים, לאורך זמן. דוגמא טובה למי שהפנים את המסר היא ההירתמות של "בנק יהב" לטובת פרוייקט "מגשימים חלום" של עמותת על"ם (נוען בסיכון) בו יזכו נערים בסיכון בעלי כישרון בענפי ספורט למלגות לטובת טיפוח כשרונם ועתידם כספורטאים מצטיינים.

אולם, כפי שציינתי, למטבע יש שני צדדים - שכן, גם העמותות והמלכר"ים מגלים חוסר מודעות. במקום לשבת ולבכות על מר גורלם, אני מצפה מאנשי השיווק בעמותות ליטול אחריות ולגלות ויותר יוזמה ויצירתיות. קיימות כל כך הרבה הזדמנויות להשיג מודעות בקרב הציבור: בלוגים, רשתות חברתיות,טוויטר וכל מה שאנו מכנים: מדיה ויראלית פשוט מתאימים לעמותות כמו כפפה ליד (או כמו פד לעכבר...).
מדובר על מדיה נגישה, זולה (אף חינמית ברובה) ומשוועת לתוכן רלבנטי (וכזה יש לעמותות בשפע).

אז לסיכום, ידידי נוחי,תשובה,פישמן וכל החבר'ה הטובים – המשיכו לגלות אחריות חברתית
(אתם יודעים שזה משתלם) ואילו חבריי היקרים בעמותות והמלכר"ים תתחילו לגלות אחריות "להתערבב חברתית" הרשת מחכה לכם !

אירננטוורקינג - אפילו מהפכות אפשר למתג ברשת !

טוב, אז אולי לא זכינו לראות איזה אחמדיניג'ד גירל כמו החמודונת של אובמה, או ה"ליבני בוי" המיתולוגי אבל המספרים האחרונים מלמדים אותנו שלפחות בכל הקשור לנוכחות ברשת, האירנים כבר מזמן מעצמה. תשאלו את מוסאווי, מהדי כרובי ואפילו ידידינו אחמידיניג'אד, והם יגידו לכם שכל הפגנה בעצם מתחילה בפייסבוק.

על הכוח הרב של האינטרנט ככלי תעמולה כבר נשפכו קיטונות של מילים (לא כולל טוקבקים והודעות בטוויטר...). אך לאחרונה זכינו להוכחה ניצחת, שכיום אפילו המהפכות החברתיות הן דיגיטליות. זה התחיל בשנה האחרונה אצל סנאטור אפרו אמריקני שופע כריזמה, שהשכיל לעשות שימוש חכם למדי בבלוגים, ברשתות חברתיות ואף בטוויטר ולהפוך לא רק לנשיא האמריקני השחור הראשון, אלא בעצם לנשיא 2.0, כלומר: לנשיא הראשון שהוכתר על ידי ממלכת האינטרנט.

מהפכת הנט וורקינג והמיתוג האישי ברשת, המשיכה לצבור תאוצה. וכיום במקום עוד א.א.א.א.א. אינסטלטור בדפי זהב, אנחנו שומעים על תעשייה שלמה של מילות מפתח, ביטויי חיפוש, נוסחאות סודיות בגוגל, קידום אורגני, קידום אפור. בכלל, עושה רושם שלא משנה באיזה סטאטוס אתה נמצא בחיים, מה שחשוב כיום, זה היכן אתה נמצא בגוגל... ומסתבר שהתעשייה הזו לא פסחה על אחינו בממלכת הגרעין.

שימו לב למספרים הבאים:

• איראן היא אחת המדינות הפעילות ביותר במדיה חברתית בעולם הערבי, עם שיעור חדירה של 34%
• יותר מ-23 מיליון איראנים (מתוך אוכלוסיה של כ-70 מיליון) נגישים לאינטרנט
  ברשת הפייסבוק יש יותר מ-150 אלף משתמשים מאיראן
• לדף אחד של המתמודד לנשיאות מוסאווי הצטרפו תוך ימים ספורים כ-5,200 חברים !
  

גם כעת, הדומיננטיות של האינטרנט בקרב הציבור רק הולכת וגוברת. זה החל בתקיפת אתרי ממשל על ידי תומכי "המהפכה הירוקה" ותומכיו של מוסאווי באמצעות טכניקה פשוטה, אך יעילה בה גולשי טוויטר נקראו לסייע על ידי לחיצה על קישורים המפעילים התקפותוזאת לצד התקפות DDoS (מניעת שירות מבוזרת) שגרמו לאתרי ממשל כמו Leader.ir ו-iribnews.ir להפסיק את הפעילות לצד פעילות עניפה של ארגון הפגנות ומחאות דרך Twitter ופייסבוק.

אלה נתונים מרשימים למדי, עבור מדינה הנתונה למשטר פונדמנטליסטי, אשר רומס בשם הדת והאיסלם כל זכות יסוד אלמנטרית.לרבות, חופש הביטוי וחירות הפרט. אך זה מוכיח כי האינטרנט על כל יישומיו ושלל הפלטפורמות שהוא מציע, מהווה מוקד כוח עצום.

למעשה, כיום כמעט אין מצב שאתה חבר בפייסבוק או בעל חשבון בטוויטר ואין איזה בלוגר אירני חמוד שקופץ עליך ומציע לך ליטול חלק במהפכה...אז לפני שמתקשרים לפיקוד העורף ושואלים מה לעשות במקרה כזה, ואיפה המרחב המוגן?תדעו שאתם בעצם חלק מההסטוריה. זו המהפכה החברתית הראשונה בעולם שמונעת על ידי אלגוריתמים. את הקילשונים ומגרפות של של איכרי הבסטיליה מחליפים ה-HUGS וה-Flower's של הגולשים האירנים ואת קריאות ה"ויוה לרבולוסייה" מחליפות הודעות בנות 40 תווים ששלחו אקטיביסטים אירנים אשר האייטולה היחיד שהם מכירים בקיומו נקרא גוג אל...

לסיום, אתם בוודאי שואלים כיצד כל זה מתקשר אלינו? אז לי הקישור הוא די ברור. אם כלים כגון: בלוגים, רשתות חברתיות או טוויטר, הוציאו מיליוני אירנים לרחובות כדי להתעמת מול הגורילות של אחמדינג'אד,כל פעילות שיווקית אחרת פשוט קטנה עליהם.

אז רוצו למתג את עצמכם ברשת, לא חשוב איזו ולא משנה איך, בטוח שתמצאו שם מישהו שמעוניין בשירות או המוצר שלכם וגם אם לא, לפחות תתקלו בכמה מיליוני אירנים שיודעים לעשות שמח !