כך תבחרו את הבלוג הפיננסי שלכם !

שוב הבורסה חוגגת. ושוב זו שעתם היפה של האנליסטים, יועצי ההשקעות ושלל הבלוגים והאתרים הפיננסיים. הניתוחים הטכניים יופיעו ברחבי הבלוגספירה כמו פטריות אחרי אחרי הגשם, הסקירות והתחזיות ימלאו כל חלקת נדל"ן פנויה ברשת וכנראה וממש בזמן שאני כותב שורות אלו, מישהו מעלה לאוויר (או לפחות מעדכן) איזה גרף מדדים ססגוני שמראה לנו איך התל בונד 40 צוחק על כולנו...

אז ברוך השם, מידע יש והרבה. והוא גם זורם אלינו בקצב מטורף (הבטיחו לנו אוטוסטרדת מידע? קיימו !). אבל לא תמיד יש לנו זמן להכיל את כל המידע הזה. בעולם בו כמות המסרים שהמוח שלנו מסוגל לקלוט ברגע נתון מתומצתת ל-140 תווים בטוויטר, אנחנו חייבים להתמקד, לבחור לנו כלי אחד שימושי,להתרגל אליו ולדבוק בו. ובכלל, כמו הרבה מוצרים שימושיים (משחת שיניים, קרם גוף, דגני בוקר ולעיתים אפילו בן/בת זוג) אנו נוטים לנסות את כולם או רובם עד שהתבייתנו על אחד מנצח.

כשמדובר על בלוג בנושא פיננסי אנחנו לא מעוניינים להתפשר. נכון, לא בהכרח החלטת ההשקעה תתקבל על פי המידע בבלוג (חפשו את המשפט: "אין לראות במידע זה ייעוץ או המלצה לקבלת החלטה או פעולה פיננסית"). אך בכל זאת, אנו לא רוצים לבזבז זמן על מידע לא מהימן או לא ברור.

זה אולי נשמע קצת בנאלי, אך פופולאריות של הבלוג היא מדד לא רע בכלל. כמו כל מוצר או שירות, אם יש לו ביקוש, סביר להניח שהוא גם רלבנטי ויעיל (לא בהכרח אבל סיכוי סביר קיים).

כעת, נשאלת השאלה: איך מודדים פופולריות של בלוג פיננסי? לא במקרה תבע אבי הניהול המודרני פיטר דרוקר את המשפט המיתולוגי " If it’s not measurable it’s not manageable!". אולי תתפלאו, אבל גם בלוג פיננסי ניתן לכמת על ידי כמה אינדיקטורים שיכולים ללמד על הפופולריות שלו. בארה"ב אף הגדילו אנשי הניו מדיה לעשות והבלוגר בן פאר (Ben Parr) אף פרסם מדריך הכולל דירוג פופולריות של לא פחות מ-240 בלוגים פיננסיים שונים, המתפרסם באתר .wisebread !

אז כדי לנסות ולהקל עליכם את הבחירה בבלוג פיננסי ו/או לספק לכם מספר "טיפים" למדידת הפופולריות של בלוג פיננסיברשותכם.

הנה כמה קווים לדמותו של הבלוג הפיננסי האולטימטיבי:

1. "מחוזר" – לא, לא כזה שנדבק בשפעת חזירים חס וחלילה...אלא בלוג שהרבה מבקרים הגיעו אליו דווקא מבלוגים אחרים. כן,כן, אם התוכן של הבלוג מספיק ראוי בעיני בלוגרים אחרים (אפילו מתחרים פוטנציאלים) כנראה שהוא גם מתאים עבורכם. 717,883 קישורים הגיעו לבלוג הצרכנות הפיננסית שמנהל תאגיד המדיה Consumer Media LLC. ממקורות אחרים. מה זה אומר על הפופולריות שלו? המון !

2. "מפרגן" – מסתבר שדירוג הדף (PageRanke)

של גוגל מתייחס בקפדנות גם לכמות הקישורים המפנה לאתרים או בלוגים מובילים. המטרה של הבלוג היא להעשיר במידע וכדי להעשיר אסור להתקמצן. קישורים למחשבונים פיננסיים, הפניות לפורטלים של קרנות נאמנות או ETF, ,ציטוטים של אנליסטים - בקיצור,כל המרבה (כמובן בגבול ההגיון והקשר) הרי זה משובח. הבלוג the simple dollar המדורג במקום השלישי והמכובד לפי מדד ה- PageRank בהחלט מהווה דוגמא טובה לבלוג שלא מתבייש לשתף ולהפנות.

וזה הזמן לטיפ עבור הבלוגרים הפיננסיים שבינינו: תהיו ידידותיים, תפרגנו, שתפו פעולה אחד עם השני, זה בהחלט משתלם. ואל דאגה, יש מספיק מידע (וגם גולשים...) לכו-לם!

3. "מצטיין" – בארה"ב נערך סקר בקרב 2,000,000 משתמשים שמטרתו לבדוק את התנועה באתר. אין טעם להיכנס לרזולוציות מורכבות ולמדדים מדוייקים כמו למשל מדד אלקסה (Alexa Rankings) אך בשורה התחתונה:כמות התנועה היא בהחלט אינדיקציה טובה לפוטנציאל של הבלוג להתאים עבורנו.

4. "מעודד נאמנות" – 68,281 גולשים נרשמו לקבלת RSS יומי עבור הבלוג getrichslowly. נתון זה בהחלט מצביע על נאמנות ועל רצון להמשיך ולקבל את התוכן באופן קבוע.

5. "חובב ציפורים" - (לא יכולתי למצוא הגדרה אחרת, אתם מוזמנים להציע חלופות...)– 9,160 איש עוקבים בטוויטר אחרי סקוט גוד(Scott Good) והבלוג שלו goodwithscott. כנראה שאם הבחור יודע איך לספק את הסחורה בפחות מ-140 תווים, כמה וכמה פעמים ביום, הוא גם עשה שיעורי בית כדי לייצר בלוג אטרקטיבי.

וכאן מגיע טיפ נוסף לעוסקים במלאכה: העבודה שלכם לא מסתכמת בהעלאת התוכן והפצתו. אתם חייבים להיות כל הזמן עם יד על הדופק. לעדכן את הסטאטוס, להודיע על כל מידע חדש שאתם מפרסמים וכמובן להיות קשובים לקהל שלכם. סקירה אודות ההתפתחויות האחרונות בענף האשלג ההודי כתוצאה מעסקת BPC יכולה להיות רלבנטית וחשובה, אך לא עבור הקהל בבלוג שלכם. איך תדעו אם כן? תעקבו,תבדקו ואל תנוחו לרגע!

ואחרון אחרון חביב (וגם חשוב!!!): מעבר לאינדיקטורים האלה יש כמובן פרמטר נוסף שחשוב לדרוש מהבלוג שאתם בוחרים בו (או זה שאתם עמלים עליו). הטיפוס הנוסף שהייתי מוסיף לרשימה הוא: הידידותי!

תוכן בתחום הפיננסי יכול להיות מאוד חשוב ורלבנטי. אך אם הוא לא מוגש בצורה קוהרנטית,בשפה ברורה תוך הקפדה על איזון נכון בין טרמינולוגיה מקצועית ומשלב לשוני גבוה לבין דיבור בגובה העיניים המובן גם לקהל הרחב. הוא עלול להחמיץ את המטרה. זה נכון לא רק לגבי הטקסט הכתוב אלא גם לגבי העיצוב,הממשק, האלמנטים הגרפים (טבלאות,גרף מדדים וכ"ו) והיישומים (מחשבונים, תצוגות של שערי מסחר).

זכרו: כדי להיות מוביל דעת קהל (ובלוג כמו גם האישיות העומדת מאחוריו, הוא בדיוק כזה)צריך קודם כל להתחבר לקהל.

את הפרמטר הזה של תוכן "ידידותי למשתמש" אמנם קשה לכמת, אך אני בטוח כי כל האינדיקטורים הקודמים שציינתי מהווים בצורה זו אחר נגזרת שלו.

דוגמאות מארצנו הקטנטונת? לשמחתי הולכות ומתרבות, לצערי זו עדיין טיפה בים. כדי להמחיש את האפקט אציין את בית ההשקעות "אלטשולר שחם" אשר התמזג לאחרונה עם "פרפקט" ועוד נכון לעכשיו על כמות של 346 עוקבים בטוויטר. אשמח כמובן לקבל (ולפרסם) דוגמאות נוספות.

ועד שתחליטו מי יהיה הבלוג הפיננסי המועדף עליכם או כיצד ייראה הבלוג הפיננסי שאתם מנהלים, אתם מוזמנים לבקר בכמה שיותר בלוגים ולראות בעצמכם מי מתאמץ להיות לא רק פיננסי אלא גם ובעיקר) חברתי!!!

עושים חשבון למוניטין...על מיתוג אישי של רואי חשבון

לאחרונה התבשרנו כי רו"ח דורון כוכבי מנהל מחלקת המיסוי במשרד "קוסט פורר את גבאי" עומד לעזוב את תפקידו. עזיבתו של כוכבי, מצטרפת לגל עזיבות נוסף שכלל את עזיבתו של סגן יו"ר הפירמה רו"ח מוטי זינגר. מדובר על שני אישים בתפקידי מפתח באחד מחמשת המשרדים המובילים בישראל בתחום זה (קוסט פורר את גבאי" הינו נציגותה של פירמת רואי החשבון העולמית "ארנסט &יאנג,)

כיצד זה רלבנטי למיתוג אישי?
אם כן, טרם ברור מהן תוכניותיו של כוכבי (לגבי זינגר מדובר כנראה על מעבר למשרדו של רו"ח יצחק סוארי). אולם, מה שבטוח הוא שמהלך מאין זה, מהווה דוגמא מצויינת לחשיבות המיתוג האישי והעסקי בקרב קהילת רואי החשבון. במקרה זה למשל מדובר הן על המיתוג האישי של אותו בכיר שיוצא לדרך חדשה (כוכבי,זינגר ובכירים נוספים) וגם על המיתוג של הפירמה ("קוסט פורר את גבאי") שעליה להתמודד עם חרושת שמועות והשערות שוודאי משפיעות או ישפיעו על התנהלות הלקוחות.

על פי נתוני לשכת רואי החשבון בישראל, רשומים כיום בלשכה מעל 11,000 חברים העוסקים במקצוע ו-130 חברים נלווים בינלאומיים. זה הזמן כמובן לציין כי על פי תקנון לשכת רואי החשבון בישראל (סעיף 17 א'-ז' מהדורה מעודכנת ספטמבר 2008) חל איסור על חברי הלשכה לעסוק בפעילות פרסומית באמצעי תקשורת כתובה ו/או אלקטרונית (למעט אתר האינטרנט של אותו חבר לשכה). לעומת זאת, רשאי החבר לפרסם מידע עובדתי הנוגע לעיסוקו. וכאן למעשה, נכנסת לתמונה המדיה החברתית המהווה פלטפורמה יעילה וזמינה לאין שיעור עבור כל פעילות מיתוג אישי או עסקי.

גם בבריטניה, השכילו לזהות את החשיבות הרבה שיש לתחום המיתוג האישי וישנם מומחים רבים המתייחסים למיתוג אישי של רואי חשבון בכובד ראש. מומחה המיתוג האישי רוב קוסטה (Rob Cuesta) למשל מציין מספר נקודות חשובות לצורך של משרדי רואי חשבון במיתוג אישי. בתרגום חופשי וכמובן התאמה למציאות הלוקאלית שלנו, אנסה לתמצת את דבריו:
לדברי קוסטה פירמות המספקות שירותי ראיית חשבון (ומן הסתם זה נכון גם לגבי רואי חשבון עצמאיים) אינן מספקות רק את השירות במובן הטכני (דו"חות, תיאומי מס, ביקורת וכ"ו). הלקוח מודד את רואה החשבון על בסיס המיומנות,הידע, המקצוענות. אולם, במציאות שנוצרה, קשה ליצור בידול. הלוא כל רואי החשבון הוכשרו פחות או יותר באותם המוסדות,הוסמכו באותם המשרדים,עברו את אותן הבחינות ולמעשה גם ההשתלמויות ופעילות ההעשרה הינה משותפת לכל חברי הלשכה. מה שמותיר לרואה חשבון המעוניין להשיג בידול שני פרמטרים בודדים בהם הוא יכול להתמקד: האחד הוא כמובן המחיר והשני הינו האישיות. כמובן שהתמקדות בפרמטר הראשון, אינה תורמת למיצוב (קל וחומר בתחום הדורש מיומנות והכשרה כה גבוהה) הפרמטר השני -האישיות של נותן השירות. נבחן למעשה ביכולת שלו לשמש גם כאוטוריטה בתחום וגם כמאין מדריך/מלווה.

אז איך הופכים מרואה חשבון למורה דרך?
קוסטה אשר מעניק שירותי מיתוג אישי לגופים רבים בתחום הפיננסיים (בין היתר לפירמת רואי החשבון הבינלאומית Deloitte המיוצגת בישראל על ידי משרד רואי החשבון "ברייטמן אלמגור זהר") קורא למשרדי רואי החשבון לעשות שימוש נכון בפלטפורמות המדיה החברתית על מנת לשתף את הציבור בפוטנציאל הידע הרבה הטמון בהם: "לא תדמית ויחסי ציבור אלא ייעוץ והכוונה כשירות לציבור. לא עוד השתתפות מאסיבית בכנסים מקצועיים ופעולות אד הוק, אלא בניית תוכנית מגובשת המגדירה מראש אסטרטגיית פעולה לטווח ארוך ואמצעים להפצת המידע בצורה ברורה, מובנת ומעשירה"

אם ננסה להיות פרקטיים לרגע הרי שהאמצעים העומדים לרשות משרד רואה חשבון המעוניין לבצע תהליך מיתוג אישי הם רבים ומגוונים. בין היתר, ניתן למנות ניתן למנות למשל:

• הקמת בלוג אשר עוסק בתחום ספציפי (למשל תיאום מס או מיזוגים)
• מאמרים רלבנטיים בפורומים וקהילות הן ברשתות חברתיות והן באתרים כלכליים
• העלאת דף עסקי ברשת חברתית כגון פייסבוק ועדכון הדף באופן שוטף במאמרים,כתבות רלבנטיות מהארץ והעולם,קישורים ועוד
• העלאת סרטונים הכוללים: מדריכים,מצגות וראיונות באתרי שיטוף (יוטיוב,פליקר)
• עדכונים בטוויטר אודות אירועים,פרסומים רלבנטיים או פעילות המצריכה היערכות בהתאם (למשל רפורמות בתחום המס)

והכי חשוב: להיות תמיד רלבנטי ועם יד על הדופק !
תקנות ה- IFRS- עודכנו? זה הזמן לפרסם מדריך הכולל שאלות ותשובות. יחס הלימות ההון בבנקים שונה? זו העת למאמר(פוסט) רלבנטי אודות ההשלכות על בעלי עסקים קטנים ובינוניים ולפרסמו בבלוג ובאתרים נוספים. סוף השנה קרב? נצלו את ההזדמנות להכין מצגת מושקעת אודות היערכות אולטימטיבית לתיאום מס.

שתפו,עדכנו,תהיו רלבנטיים והכי חשוב: תהיו ברורים ו"ידידותיים למשתמש".כאן בא לידי ביטוי הערך המוסף של קהילת רואי החשבון, אך גם הבעייתיות. מדובר על תחום עשיר מאין כמותו בתוכן ובמידע (חוקים,תקנות מיסוי,הפרשות,מאזנים) וגם דינמי למדי. אך הטרמינולוגיה שלו היא כה סבוכה שלעיתים רבות מרתיעה את הציבור הרחב ויוצרת דיסוננס. רואה חשבון שידע להעביר את המידע בצורה קוהרנטית , תוך מתן דוגמאות מחיי היומיום ויצליח לפשט את הנושאים, יזכה לאהדה רבה שתתבטא כמובן בחשיפה,שיתוף המידע ובטווח הארוך (לא כל כך ארוך אם הוא יעשה שיעורי בית...) אף להרחבת מאגר הלקוחות.

ועוד לא נגענו באטרקטיביות עבור מנועי החיפוש...
כפי שציינו, מדובר על עולם תוכן עשיר ומגוון. התכנים הרבים (מאמרים,מצגות,סרטונים) הקישורים הנלווים (לאתרי בנקים בעולם, לאתרים כלכליים,לגופי רגולציה בארץ ובעולם) פשוט יהפכו את מפרסם התוכן לחביבו של גוגל (או מנועי חיפוש אחרים) וכך גם האתר של אותו רואה חשבון / משרד רואי חשבון יקודם בדירוג.

ובישראל? גם עורכי הדין מגלים את המיתוג האישי!
בישראל, מתחיל תחום המיתוג האישי לצבור תאוצה, וניתן להבחין דוגמאות לרואי חשבון שהפנימו את חשיבות המיתוג האישי והשכילו לעשות שימוש נכון ברשת לדוגמא קבוצת הבלוגים של משרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן או הבלוג של רואה החשבון אייל רז. המודעות הרבה לנושא ויתרונות השימוש בערוצי ניו מדיה התרחבו גם אל קהילת עורכי הדין המונה לא פחות מ- 40,469 אנשי מקצוע, לפי פרסומים של לשכת עורכי הדין. גם כאן מדובר בקהילה בעלת קווי מיתאר זהים לקהילת רואי החשבון, אשר גם הם מנועים מלעסוק בפעילות פרסום עצמי אך רשאים לפרסם מידע עובדתי ומאמרים אודות תחום עיסוקם. דוגמא לעורכת דין שמיישמת בצורה מרשימה את עקרונות המיתוג האישי ברשתות החברתיות היא עורכת הדין נגה ויזל אותה ניתן לראות כיום כמעט בכל פלטפורמת ניו מדיה רלבנטית.

אין ספק כי המודעות הרבה שהולכת וגוברת תביא לנוכחות רבה יותר של רואי חשבון ועורכי דין במדיה החברתית ובפלטפורמות ה-Web2.0 השונות. אלה שיקדימו לעשות ולהיות שם, יזכו ליתרון יחסי שיתבטא כמובן, גם בהיקף הפעילות העסקית שלהם

מידע זה כוח? בלוג זה המון כוח !

לקראת "וועידת תקשורת ונתח שוק" של מגזין גלובס. התפרסם ראיון מקיף ומרתק עם "שלושת הטנורים" של הבלוגספירה ושל עולם השיווק בכלל, הלוא הם האדונים הנכבדים:
סת' גודין ("אני לא משתמש בטוויטר, כי אני חייב להיות הכי טוב במה שאני עושה")
מרטין לינדסטרום ("מותגים הפכו לדת ,ממש כמו כדורגל ולכן אני בעצם מיסיונר...")
וכריס ברוגן ("המדיה מזכירה בית שימוש ציבורי,לא נכנסים אם אין שם מאפיינים חברתיים")

ממליץ לקרוא את הראיון שערך עימם אור קוראל לרגל הוועידה וכמובן לבקר שוב בכל אחד מהבלוגים של החברים הללו. יש המון מה ללמוד מהם, לא רק על מדיה חברתית, אינטרנט, מיתוג ושיווק - אלא בכלל על הדרך בה המושג "מידע זה כוח" בא לידי ביטוי כיום בעידן הדיגיטלי.

יודעים מה, עזבו רגע את ענייני המיתוג האישי, השיווק הויראלי והשימוש ברשתות חברתיות. בואו נחזור כמה מאות שנים לאחור, לתקופת מהפכת הדפוס במאה ה-15. כמה כוח היה לפני כן בידי הכנסיה שהחזיקה בבלעדיות על ספרי הקודש? דמיינו שפתאום בא איזה בלוגר אנונימי בשם יוהאן גוטנברג וגוזל לחבר'ה עם הצווארון המוזר שמתלחשים בלטינית את כל הפרנסה... או שנלך יותר אחורה לתקופת החרטומים (לדעתי זה קרה בשנת 4240 לפני הספירה) גם אז היה מוקד הידע בידי הפרעונים והידעונים שלהם ואת הטוויטר והפייסבוק החליפו הפפירוסים וההירוגליפים למיניהם.

בקיצור: "מידע זה כוח", כמו אז גם היום, ושלושת החברים המלומדים שהזכרתי כבר יודעים לעשות בו שימוש נכון ומתוגמלים על כך. במהלך הנסיון לפענח את סוד הצלחתם נזכרתי בעוד כמה "ידעונים" לא רעים בכלל שגם שמחים לתת "טיפים" ולחלוק איתנו את הנסיון העשיר שלהם. אחד מהם הוא דן שאובל מומחה בעל שם עולמי למיתוג אישי ומחבר רב המכר המוצלח : Me2.0.

אז הנה, (בתרגום חופשי כמובן) 4 כללי אצבע בסיסיים שאולי לא יהפכו אתכם לגודין, לינדסטרום או כריס ברוגן הבא, אך בהחלט מסייעים להפיק מהמדיה החברתית יותר ולהתחיל תהליך מיתוג אישי נכון:

1. תחקור את עצמך
"דע מאין באת, ולאן אתה הולך" הוא לא רק פסוק שמקריאים בבית קברות או פזמון בשיר של עלמה זוהר...לפני שאתה מחליט לכתוב בלוג כדאי שתהיה סגור היטב על התוכן שאתה הולך לספק. במה אתה יכול לתרום? מה היית רוצה לשתף? מה באמת מעניין אותך? האם יש לך מספיק זמן? והכי חשוב מספיק אנרגיה להמשיך ולהעשיר את העולם בידע שלך? כיצד תוכל לספק ערך מוסף? זה לוקח זמן ומצריך הרבה עבודת בנצ'מרק אצל בלוגרים נוספים, ביקור ברשתות חברתיות רבות ושיטוט במגוון של אתרים וניוז לטרים כדי לראות מה באמת רלבנטי עבורך ובמה אתה יכול להיות רלבנטי עבור האחרים. אבל זה הבסיס לכל תהליך מיתוג אישי.

2. תסלול לעצמך את הדרך
אחרי שבחרת נושא מתאים. הגיע הזמן להחליט איך להפיץ אותו. בלוג? דף אישי ברשת חברתית? אולי בכל זאת אתר דינאמי? או שאולי גם וגם וגם? זו כבר החלטה שלך ואתה חייב להיות שלם איתה. מה שחשוב הוא שתבחר בפלטפורמה שאתה או מי שאחראי על המיתוג האישי או העסקי שלך יוכל לתחזק באופן שוטף ולהזין אותה כראוי. אשתמש במטאפורה שחוקה: אם תהליך מיתוג אישי הוא הפרח שלך, התוכן הוא המים שמשקים ומזינים אותו ובלי תוכן ...לא רק ישראל מתייבשת אלא גם המיתוג האישי שלך...

3. שמור על קשר.
תהיה בקשר. היום, מחר, עכשיו, בסוף שבוע. לא, אתה לא חייב להתחבר עם אינפוזיה לפייסבוק או לשלוח "טוויט" כל שעה. אבל חשוב שתזכור: התוכן שלך, לא שווה הרבה אם אתה לא מפיץ אותו ועובד עבורו. מאחר וחכמינו כבר אמרו "מה ששנוא עליך, על תעשה לחברך", תזכור תמיד שאנשים אוהבים ששומרים איתם על קשר ולכן הם נמצאים במדיה חברתית. תגיב, תשתתף בדיון, תשתף בתוכן מעניין שנחשפת אליו. להיות בקשר זה אומר לא רק לשתף אחרים בתוכן שיצרת, אלא גם לקרוא ולהגיב לתוכן של אחרים. מידע שחולקים אותו הוא מידע שיוצר השפעה וזה פועל בצורה דו סיטרית.

4. תחשוב לטווח ארוך !
כפי שציינו, בלוג /דף אישי ברשת חברתית ואפילו אתר תוכן הוא בעצם כמו זוגיות. אם לא משמרים ומתחזקים אותו, כל הלהט מאבד עניין. כדאי תמיד לשמור תוכן ליום סגרירי והכי נכון יהיה להכין תוכנית עבודה מוסדרת שבה אתה מתכנן איזה תכנים יוזנו כעת (כמובן עם מתן עדיפות לנושאים שוטפים) ואיזה תשמור לימים בהם אין לך הרבה זמן פנוי כדי "להמציא את הגלגל".

5. על כלל האצבע החמישי אני אוותר בשלב זה. לא בגלל שהוא לא חשוב, אלא כדי לפנות לכל אחד ואחת מכם את האצבע להקלדה. אחרי הכל, יש לכם המון עבודה כעת, אז קדימה ...שיהיה מיתוג אישי מוצלח!

אובמה להמונים? קצין המיתוג האישי של אובמה מדבר !

האם באותה מידה שניתן לשווק מועמד לנשיאות (ועוד שחור) באמצעות המדיה החברתית. ניתן יהיה בעתיד למכור גם פוליסות ביטוח, קורסי פסיכומטרי, משקה יוגורט דל קלוריות וראש מועצה אזורית בעמק יזראל?אם יש מישהו שיכול לענות על השאלה הזו (ועל עוד מספר שאלות מציקות לא פחות...) זהו דיוויד פלאף שמגיע השבוע לארץ.

דיוויד פלאף – מנהל הקמפיין של ברק אובמה, חתום (ביחד עם שותפו מנהל האסטרטגיה דיוויד אקסלרוד). על ההצלחה השיווקית הגדולה ביותר לשנת 2009. פריצת הדרך שביצע מהווה ללא ספק Cаse Study חשוב ביותר בכל קורס ניהול השיווק או תכנון אסטרטגי בעת הנוכחית. לאלה מאיתנו שלא יזכו להגיע להרצאה המרתקת של פלאף בוועידת השיווק של גלובס לעסקים. (וגם לאלה שכן בעצם...)

הנה מספר שאלות שלדעתי, חשוב לתתת עליהן את הדעת.

יתרון האנונימיות? האם הוא תופס גם כשמדובר על מוצרי צריכה או שירות?

בראיונות רבים דואג פלאף להזכיר כי דווקא עמדת המוצא הנחותה של אובמה בתחילת הקמפיין היא שהיוותה עבורו יתרון יחסי. "אנשים שמתכננים להתמודד לנשיאות ארה"ב, דואגים לבנות מטה כמה שנים קודם לכן. הם מגבשים כוחות ותרומות, ומגיעים מאורגנים ומצוידים להתמודדות מול היריב. במשך שנים לפני הבחירות, ברק אובמה לא תיכנן להתמודד. בשלב מסוים הוא פשוט החליט. נקודת המוצא היתה עגומה: התחלנו עם אפס קולות ועם רמת מודעות נמוכה יחסית להילארי". השאלה הנשאלת היא:האם באותה מידה ניתן לצפות כי גוף חדש שאינו בעל מודעות גבוהה בקרב הצרכן, יכול להפתיע בתחרות על ליבו של הצרכו ולהוות "סוס שחור". בעידן הנוכחי (בעיקר כתוצאה מהמיתון) אנו עדים ללא מעט מקרים של קונסולידציה (למשל בתי השקעות המתמזגים, סוכנויות הסדר פנסיוני שנערכות למיזוג) ושל כינוס מותגים, מה שמותיר אולי פירצה עבור מוצרים "אנונימיים" שעתידים להפוך למותג. האם גם כאן שימוש מושכל במדיה החברתית יהווה יתרון עבורם ועניק להם ערך מוסף? וזה מוביל אותי לשאול:

עד כמה המדיה החברתית – כאן בישראל למהלך של מיתוג?
על המספרים שהשיג פלאף במסגרת הקמפיין שניהל עבור ברק אובמה, אין עוררין:

• 7.45 מליון חברים בפייסבוק
  1.77

מליון חברים במייספייס

1.59מליון עוקבים בטוויטר

השאלה המתבקשת היא: האם נתונים כאלה (או כמובן אחוזי חשיפה כאלה כאשר עושים את ההתאמות לנפח הפעילות ברשתות חברתיות בישראל) מהווים ערובה להצלחה שיווקית? כלומר, האם מותג הפונה לקהל יעד מסויים בישראל (לדוגמא: משקה פרוביוטי) שיצליח לפגוש כל ישראלי שלישי בפייסבוק (או אולי כל ישראלית שניה בקהילת "אורח חיים בריא" בדה מרקר או בפורום "רפואה אלטרנטיבית" ולספר לו או לה אודות היתרונות הרבים של החיידק הפרוביוטי למערכת העיכול , אכן יביא להגברת המודעות ? האם טיזרים בטוויטר שיהוו יריית פתיחה לכל מהלך שיווקי (למשל: השקת אריזה חדשה או סניף חדש של רשת קמעונאית גדולה) אכן ייתפסו כאמצעי מעמיק ליצירת אינטראקציה אישי עם קהל היעד? והחשוב מכל, האם כל זה עתיד להתבטא בהגדלת נתח השוק?

דיון זה מביא אותי לשאלה נוספת: הטכניקה והמסרים. אחת מאבני הדרך של הקמפיין שיצר פלאף, היא השימוש במיעוט מסרים וחזרה עליהם באופן קונסיססטנטי.. "היה לנו ברור שנספוג הרבה ביקורת בעקבותיה. אבל אובמה עצמו לא רצה לשנות מסרים או לגוון. הוא אמר לנו 'כלכלה ובריאות הן השאלות החשובות לי, זה מה שאני מאמין בו, ועם זה אני הולך".

השאלה המתבקשת, בעידן של תחרות משוקללת, בו כמעט ואין ערך מוסף לאף מוצר ומכאן הקושי הרב למתג אותו, היא: האם, דווקא כאן, שימוש במסר אחד ממוקד וחזרה עליו לא תחמיץ את קהל היעד והאם טכניקה זו לא תגרום למותג להיתפס כ"רדוד" וחסר תועלות? הקהל במדיה החברתית אמנם רגיל למסרי "אינסטינט" ולא מחפש את העומק אולם, כאשר יש שימוש מאסיבי בפלטפורמות Web2.0 (בלוגים, פוסטים ברשתות חברתיות ועוד) ייתכן כי הצרכנים יעדיפו גם אינפורמציה מורכבת יותר.

לסיכום, ברור לנו שניתן ללמוד רבות מהקמפיין שהוביל פלאף, אולם מעניין יהיה ללמוד האם זהו מודל שניתן ליישם אותו גם בביצת היומיום בה אנו חיים ונדרשים למתג מוצרים ושירותים עם פחות "כריזמה" וחזון כפי שיש בטונות לאותו סנאטור אפרו אמריקאי שעד לפני שנה היה כמעט אנונימי עבור רובינו.

יומנו של מנכ"ל (שעדיין אין לו בלוג אבל יהיה לו...)

יומני היקר,
אני יודע שזה קשה, אך תאמין לי, שעבורי זה אפילו קשה עוד יותר. אין דרך קלה לומר זאת, אך אני נאלץ לפטר אותך. יותר נכון, אני הולך להחליף אותך. הכל החל כשסמנכ"ל השיווק נכנס אלי בסערה לחדר (הוא תמיד נכנס בסערה ומלמל כל מיני חצאי מילים לא ברורות כמו ebranding, ו- CPM ולא נרגע עד שאני חותם לו ומגלה אח"כ שהגדלתי את תקציב השיווק בעוד 30% ...). הפעם הוא ניגש ישר למחשב שלי ופתח את דף הבית של גלובס. "רואה?" הוא הצביע על הידיעה. "אמרתי לך שחייבים להיות שם? אתה לא מבין שזה מה שהם רוצים? תסתכל איך אנחנו נראים? איזה פרצוף יש לנו?" הבטתי בזווית העין על הקיר, שם ניצבה תמונה משותפת שלי מכנס "דה מרקר" עם נוחי דנקנר, עמוס שפירא מ"סלקום" ואסי ברטפלד מ"דלק נדל"ן" וראיתי שאני דווקא נראה לא רע לגילי (אולי איזה צמיג קטן בצד שמאל אבל בזה אשמות הפשטידות דלעת של חמותי).

"תגיד, עוד לא הבנת אותי?!" המשיך סמנכ"ל השיווק לצרוח," אם הבלוג שלך לא עולה בשבועיים הקרובים, אתה פשוט מחוק. קולט אותי? מ-ח-ו-ק ! אני מוכן לשים עכשיו את המשכורת והבונוס השנתי שלי על זה שהמתחרים שלנו בטח יפציצו עכשיו בפייסבוק דפים אישיים של כל אחד מחברי ההנהלה, יפמפמו את עצמם ב-Linkedin ותוך שעה על השעון אנחנו מקבלים את הטוויט הראשון מיו"ר הדירקטוריון של קרן "יורק","ואיפה אנחנו נהיה? בעמוד הלפני אחרון של "כלכליסט" עם 2 סטריפים מסכנים שהצלחתי לגרד מהריטיינר, וואלה יופי, ממש אימפריה"

"תגיד לי, מה אתה רוצה ממני?" הבטתי בו במבט של ילד קטן שניתקו לו את הפלייסטיישן.
"רצית שאשתתף בפאנל על הזדמנויות בשוק האג"ח הקונצרני? השתתפתי. ביקשת לאשר גיוסים נוספים למוקד שירות לקוחות בזמן המשבר? אישרתי. התחננת לבצע כינוס מותגים ולגבות את המהלך בקמפיין של פרסום ויח"צ בעלות של 7 מליון ₪ ? הסכמתי. אז מה נפלת עלי עכשיו עם הבלוג הזה, הא? וחוץ מזה, מאיפה יהיה לי זמן לכתוב בבלוג? " צרחתי עליו ובינתיים ביד ימין הסתרתי את הכרטיסים שהצלחתי לארגן לרבע גמר גביע דייויס בהיכל נוקיה עוד שבועיים. סמנכ"ל השיווק רכן שוב לכיוון המחשב שלי, תופף לו על המקלדת במיומנות של פסנתרן מהפילהרמונית ועל צג המחשב מייד הופיעה מצגת צבעונית ומרשימה, בדיוק כשהנייד שלו צלצל וחשבתי שזה הצלצול הגואל שיציל אותי, הוא סימן לי לעבר המצגת וצעק תוך כדי שהוא יוצא מהחדר: "תעבור על זה עכשיו. אני חוזר עוד 10 דקות, נדבר על זה..."

נשענתי לאחור, הבטתי בשעון שעל המחשב, השעה היתה רק 9:43 אך לי נראה כאילו זה כבר סוף היום. על המחשב הופיעו שורות קצרות עם מספרים מודגשים בצבע, התחלתי לקרוא. מהר מאוד, הבנתי, שאני לא לבד.
מחקר שבדק את המעורבות במדיה החברתית של 100 מנכלי"ם מה -Fortune 100 חשף בפני את הנתונים הבאים:

רק 13 הם בעלי פרופיל ב- LinkedIn (ורק 3 מהם מחזיקים יותר מ-10 קשרים ברשת)

ל-81% מהם אין דף אישי בפייסבוק

75% מהמנכל"ים אמנם מופיעים ב"ויקיפדיה" אך ב-28% מהמקרים הפרטים אודותם או אודות הארגון שבראשו הם עומדים שגויים או לא מעודכנים

רק 2% מהמנכלי"ם הם בעלי חשבון ב"טוויטר"

ו...(את השורה הזו קראתי פעם אחר פעם) לאף אחד מהם אין בלוג !

לחצתי מייד על הספיקר וצרחתי אל דפנה המזכירה האישית שלי שתשיג לי דחוף את סמנכ"ל השיווק ושייכנס אלי מייד. בינתיים השקופית על המסך התחלפה ומייד ריצד שקף צבעוני ובו הנתונים הבאים: לפי המחקר, הגורמים העיקריים שמונעים מהמנכל"ים להיות מעורבים במדיה החברתית הם:

פחד
היעדר אוריינטציה טכנולוגית
מחסור בזמן

פחד? זעקתי! פחד ממי? אני שכבר העזתי להיות הראשון להשיק גירסא חדשה, ועוד להעלות את המחיר שלה כעבור שבועיים, דווקא כשהביקוש היה בשיא הגמישות,וכולם שיקשקו וחששו לאבד נתח שוק, אני? אני פוחד ממישהו? רק אתמול היתה לי שיחה בארבע עיניים (לא כולל שישה יועצים משפטיים ושני רואי חשבון) עם נציג של הממונה על ההגבלים העסקיים ובה אמרתי לו בדיוק, מה אני חושב על ההחלטה שלהם לבחון מחדש את הקונסולידציה שלנו עם שתי חברות בנות של המתחרים. אז אני פוחד? אני?

הבטתי על המסך ונתקלתי בשורה הבאה: "היעדר אוריינטציה טכנולוגית". נו באמת, גיחכתי. אז נכון, שלפעמים אני לא מצליח לפתוח את הקבצים האלה שמגיעים דחוסים באי מייל, אבל זו אשמתם של העצלנים ששולחים אותם. אנשים לא יכולים לשלוח פשוט כמה מיילים אחד אחרי השני? ונכון שרק אתמול ניסיתי לעשות אחזור הודעה ובטעות מחקתי את כל הדואר הנכנס אבל בסדר, הייתי ממש מותש וחוץ מזה, מי צריך את כל הספאמים האלה, (אה, ספאמים אמרתי, מי שולט בטכנולוגיה, מי?)

בקיצור, הנתון הזה, ממש לא רלבנטי עבורי. אני מספיק טכנולוגי כדי לפתוח עוד היום דף אישי בפייסבוק וגם בדה מרקר קפה, לנהל פרופיל ב - LinkedIn, לתקשר שם כל יום עם 30 חברים לפחות, לתחזק במקביל גם 4 בלוגים ו..אה להודיע על זה לכולם בטוויטר ...שיקנאו ! אז מי כאן לא טכנולוגי? הא? מי?. לחצתי שוב על הספיקר וצרחתי על דפנה המזכירה בטלפון, "מה עם סמנכ"ל השיווק, הוא יעבור אצלי היום?", בינתיים ריצדה על המסך השורה האחרונה בשקף: "מחסור בזמן"

הנייד שלי צלצל לפתע, "נו, אתה קופץ לכאן? כמה זמן אני מחכה?" שאגתי לתוך הפומית. "אני מתחיל כבר לכתוב בבלוג פוסט על מועדון הלקוחות שלנו, אתה מגיע? " מהר מאוד, הבנתי שזה לא היה סמנכ"ל השיווק המתעכב, אלא בכלל גיסי שהתקשר לברר אם אני סגור לגבי הרבע גמר של דייויס בעוד שבועיים.

הבטתי על המסך, וליטפתי בערגה את הכרטיסים לדייויס . "תשמע ,מצטער אני איאלץ לוותר, אבל יש לי מקומות מעולים בשבילך. תעודד את אנדיוני גם בשבילי כן? ושמעתי שדודי סלע שיפר את משחק הרשת"

רכנתי על המחשב וסגרתי את המצגת. משחק רשת הא? לעזאזל הרשת...

בתי השקעות - זה הזמן למיתוג אישי ועסקי ברשת !

"ספקולנטים וירטואלים" והרצת מניות באצעות טוקבקים היא תופעה מרתקת וחמורה, שהלכה והתפתחה כתוצאה מהמשבר הפיננסי בשוקי ההון בעולם. לדעתי, נוכחות בתי השקעות במדיה החברתית ופעילות מסודרת של מיתוג עסקי ומיתוג אישי ברשת, תסייע בבלימת התופעה.

גזר הדין שניתן לחבורת הטוקבקיסטים שהודו בהרצת באמצעות האינטרנט. הסב את תשומת ליבנו לתופעה מדאיגה ביותר של ניצול הרשת לטובת מניעים אישיים ובלתי כשרים בענף שוק ההון. נכון,שתמיד יהיה מי שיזכיר לנו כי: "מי שקונה מניות על סמך טוקבקים מגיע לו להפסיד", אך בדינמיקה המטורפת שנוצרה כיום, ובכאוס האדיר שאירועי "וול סטריט" סיפקו (ואולי עוד יספקו), אין להקל ראש באף כלי נשק המצוי בארסנל השיווק הויראלי, לרבות הטוקבקים.

זהירות, ספקולנטים בדרך !

מי שנוסע כיום באוטוסטרדת המידע, יודע כבר כי הוא עלול להיתקל גם ב"משיחי שקר" (אולי ספקולנטים זו הגדרה ידידותית מדי...) העושים שימוש בטוקבקים בצורה נבונה ומתוזמנת היטב. אך, מעבר לטוקבקים, קיים עולם שלם ומרתק של מדיה חברתית המבוססת על פלטפורמות Web2.0 . השילוב בין פלטפורמות אלו, לבין עולם התוכן שמציע לנו שוק ההון יכול להיות שילוב מנצח מבחינה שיווקית, אך גם שילוב קטלני. שכן, מדובר על שוק שבו לפסיכולוגיה יש תפקיד מכריע. את האנליזות,הגרפים והמספרים שמרצדים על מסכי הברוקראז' מקדימות התחושות ורחשי השוק.

בארץ, לצערי נושא השימוש במדיה חברתית בקרב קהילת שוק ההון, עוד בחיתולים. למיטב ידיעתי, גופים בודדים כגון "מגדל שוקי הון" מנצלים את יתרונות המדיה החברתית ומתחזקים בלוג באופן שוטף והיתר מסתפקים באתר אינטרנט סטאטי או דינאמי (אתם מוזמנים כמובן לתקן אותי ולחדש לי בנושא). אולם, שיטוט ברשתות החברתיות מפגיש אותנו עם לא מעט שחקנים עצמאיים (חלק לא מבוטל ללא רשיון ייעוץ השקעות), המספקים מידע מקצועי הכולל: אנליזות, ניתוח טכני, מעקב אחר מדדים גיאוגרפים,סקירות אודות ETF ומכשירים פיננסיים נוספים ועוד.

מבדיקה שערכתי עולה כי רק בלוגים מעטים אף טורחים להציב בדף הבית הבהרה משפטית (כמתחייב בחוק) המציינת כי המידע המוצג אינו מהווה תחליף להתייעצות עם מנהל השקעות מורשה וכין אין לראות בו ייעוץ או המלצה (בבלוג של מנהל ההשקעות נדב אלון למשל, כן זכיתי לראות הבהרה זו לשמחתי)

לא ברור לי כיצד ניתן לאכוף את הנושא, אך לדעתי כדאי לרשות לניירות ערך, לבחון היטב את התופעה, על מנת למנוע מקרים של הפצת מידע באמצעות האינטרנט לטובת אינטרסים אישיים. בארה"ב למשל, הנושא כבר בבדיקה של הרשויות. למעשה, בדינמיקה שנוצרה כיום, כל "בלוגר" שצבר לעצמו מספיק כוח ברשת, (ותאמינו לי יש כאלה, בדקתי), יכול להתגלות כ"שורטיסט" בפוטנציה, שביד אחת על המקלדת משכנע את קהל מאמיניו ההדוק כי המניות של כי"ל בדרך למטה ואג"ח קונצרני של חברות קלינטק זה הדבר הבא, וביד השניה בטלפון הוא כבר נותן הוראות קניה ומכירה. בעגה המקצועית זה נקרא: "מדבר מתוך פוזיציה" וכאשר מדובר בדמות הפעילה במדיום הויראלי שצובר תאוצה, ההשפעה שלה בהחלט משמעותית ומסוכנת.

אולי שכחתם, אך זה לא היה כל כך מזמן, כאשר חבורת "שורטיסיטים" מסקוטלנד גרמה לכל העולם ללכת לישון עם הידיעה שבית ההשקעות "מורגן סטנלי" קרס ולהתעורר בידיעה שזו היתה דיסאינפורמציה. את הרווח, מיותר לומר גרפו ידידינו המתוחכמים בתוך שעות ספורות.

התוכן הוא המלך (גם של שוק ההון) - תשאלו את החברים בוול סטריט

לדעתי, ואיני מאשים חלילה אף אחד, המשבר הכלכלי והכאוס שנוצר בעקבותיו, גרם לכך שהאמינות של האנליסטים מבתי ההשקעות קצת נפגעה, שכן אף אחד, כולל אף אחד לא באמת יכול לחזות מה יהיה מחר, ולכן נוצר מצב של "כל ממזר מלך".

נוכחות מאסיבית יותר של בתי ההשקעות במדיה החברתית, לצד פעילות מיתוג עסקי ברשת הכוללת בין השאר: תחזוקת בלוג, נוכחות שוטפת ברשתות חברתיות, השתתפות בדיונים ויצירת פרופיל קישורים נכון, תאפשר להם להתחרות על תשומת ליבו של הציבור ולצמצם נזקים.

מיותר לציין, שבחו"ל הנושא כבר הרבה יותר מוסדר. לכל בית השקעות המכבד את עצמו יש בלוג מכובד למדי הכולל מידע מפורט ושימושי, מאמרים ועדכונים שוטפים ובמקביל ניתן לפגוש ברשתות חברתיות את בכירי האנליסטים ומנהלי ההשקעות. חשוב לציין: העכבישים של מנועי החיפוש פשוט מאוהבים בתוכן עשיר, רלבנטי שיכול לספק לציבור ערך מוסף ומוגש בצורה ברורה בהתאם לעקרונות ה-SEO (קידום אתרים במנועי חיפוש).
לבתי ההשקעות יש פוטנציאל רב לספק תוכן עשיר (סקירות, ניתוחים טכנים, גרף מדדים מתעדכן ועוד) ולכן ניצול המדיה החברתית לצד מיתוג אישי ועסקי בצורה נבונה, תסייע להם רבות מבחינה שיווקית ותצמצם תופעות של הפצת מידע כוזב או שגוי מתוך מניעים ספקולטיביים.

ברז התרומות נסגר? הים של של המדיה החברתית פתוח !

המשבר הכלכלי, טרם נרגע. (על אף הפרסומים האחרונים אודות התאוששות).אחד הסקטורים שנפגעים מכך בצורה דרסטית הוא העמותות והמלכר"ים השונים. מה עושים? מרכזים מאמץ בשיווק הויראלי ומנצלים את שפע היתרונות שהמדיה החברתית מציעה (ויש הרבה כאלה...)

לא מכבר, התבשרנו כי גם ארגון ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) נקלע לקשיים כלכליים ועומד בפני סגירה.

למען האמת, אין זה מפתיע. יותר ויותר גופים גדולים נוטים כעת, לוותר על תרומות ואילו במקביל, העומס על המוקדים בתקופה זו הולך וגובר מאידך (לחץ נפשי, בעיות כלכליות שמגבירות את שיעור האלימות במשפחה ועוד).

מאחר וברשימת לקוחותי יש כמה עמותות ומלכ"ר, אני מכיר את הנושא מקרוב.
גופים עסקיים ותאגידים רבים דאגו בתקופת הצמיחה לתרום ביד רחבה למען הקהילה ואף לתעל זאת לטובת יחסי הציבור שלהם. בעגה המקצועית זה נקרא "אחריות חברתית" ויש אף גוף מכובד אשר נקרא "מעלה" ודואג לדרג גופים עסקיים על פי מדד האחריות החברתית.

אולם, כעת כאשר כולם להדק חגורות, הראשונים להיפגע הם מן הסתם אותם עמותות ומלכרי"ם. למטבע שנקרא לו, "חוסר מודעות לחשיבות הנושא" ישנם שני צדדים. מצד אחד, ניצבים אותם גופים עסקיים שכנראה שכחו כי מותג נמדד בעיקר בעת משבר. וגילוי מעורבות חברתית בימים אלה, בהחלט מסמלת לא רק איתנות פיננסית אלא גם תדמיתית. בנק גדול לדוגמא אשר ייקח על עצמו את מלאכת החינוך ומתן השכלה כלכלית בסיסית לאוכלוסיות בשכבות מצוקה או יישלח את נציגיו להעביר סדנאות בתחום החיסכון הפנסיוני בקרב בני מיעוטים ועולים ירוויח הרבה יותר מעוד סיקור מחמיא בעיתון. (ובימים בהם הדוחות הרבעוניים של הבנקים היו כה גרועים ורובם עדיין מלקקים את פצעי אירועי וול סטריט, זה לא עניין של מה בכך).

סופה של אחריות חברתית נכונה להתבטא גם ברמה הנומינלית. לא אין זו אשליה, מחקרים הוכיחו כי ניירות ערך של גופים בעלי דירוג אחריות חברתית גבוה היו אטרקטיביים יותר בעיני המשקיעים, לאורך זמן. דוגמא טובה למי שהפנים את המסר היא ההירתמות של "בנק יהב" לטובת פרוייקט "מגשימים חלום" של עמותת על"ם (נוען בסיכון) בו יזכו נערים בסיכון בעלי כישרון בענפי ספורט למלגות לטובת טיפוח כשרונם ועתידם כספורטאים מצטיינים.

אולם, כפי שציינתי, למטבע יש שני צדדים - שכן, גם העמותות והמלכר"ים מגלים חוסר מודעות. במקום לשבת ולבכות על מר גורלם, אני מצפה מאנשי השיווק בעמותות ליטול אחריות ולגלות ויותר יוזמה ויצירתיות. קיימות כל כך הרבה הזדמנויות להשיג מודעות בקרב הציבור: בלוגים, רשתות חברתיות,טוויטר וכל מה שאנו מכנים: מדיה ויראלית פשוט מתאימים לעמותות כמו כפפה ליד (או כמו פד לעכבר...).
מדובר על מדיה נגישה, זולה (אף חינמית ברובה) ומשוועת לתוכן רלבנטי (וכזה יש לעמותות בשפע).

אז לסיכום, ידידי נוחי,תשובה,פישמן וכל החבר'ה הטובים – המשיכו לגלות אחריות חברתית
(אתם יודעים שזה משתלם) ואילו חבריי היקרים בעמותות והמלכר"ים תתחילו לגלות אחריות "להתערבב חברתית" הרשת מחכה לכם !

אירננטוורקינג - אפילו מהפכות אפשר למתג ברשת !

טוב, אז אולי לא זכינו לראות איזה אחמדיניג'ד גירל כמו החמודונת של אובמה, או ה"ליבני בוי" המיתולוגי אבל המספרים האחרונים מלמדים אותנו שלפחות בכל הקשור לנוכחות ברשת, האירנים כבר מזמן מעצמה. תשאלו את מוסאווי, מהדי כרובי ואפילו ידידינו אחמידיניג'אד, והם יגידו לכם שכל הפגנה בעצם מתחילה בפייסבוק.

על הכוח הרב של האינטרנט ככלי תעמולה כבר נשפכו קיטונות של מילים (לא כולל טוקבקים והודעות בטוויטר...). אך לאחרונה זכינו להוכחה ניצחת, שכיום אפילו המהפכות החברתיות הן דיגיטליות. זה התחיל בשנה האחרונה אצל סנאטור אפרו אמריקני שופע כריזמה, שהשכיל לעשות שימוש חכם למדי בבלוגים, ברשתות חברתיות ואף בטוויטר ולהפוך לא רק לנשיא האמריקני השחור הראשון, אלא בעצם לנשיא 2.0, כלומר: לנשיא הראשון שהוכתר על ידי ממלכת האינטרנט.

מהפכת הנט וורקינג והמיתוג האישי ברשת, המשיכה לצבור תאוצה. וכיום במקום עוד א.א.א.א.א. אינסטלטור בדפי זהב, אנחנו שומעים על תעשייה שלמה של מילות מפתח, ביטויי חיפוש, נוסחאות סודיות בגוגל, קידום אורגני, קידום אפור. בכלל, עושה רושם שלא משנה באיזה סטאטוס אתה נמצא בחיים, מה שחשוב כיום, זה היכן אתה נמצא בגוגל... ומסתבר שהתעשייה הזו לא פסחה על אחינו בממלכת הגרעין.

שימו לב למספרים הבאים:

• איראן היא אחת המדינות הפעילות ביותר במדיה חברתית בעולם הערבי, עם שיעור חדירה של 34%
• יותר מ-23 מיליון איראנים (מתוך אוכלוסיה של כ-70 מיליון) נגישים לאינטרנט
  ברשת הפייסבוק יש יותר מ-150 אלף משתמשים מאיראן
• לדף אחד של המתמודד לנשיאות מוסאווי הצטרפו תוך ימים ספורים כ-5,200 חברים !
  

גם כעת, הדומיננטיות של האינטרנט בקרב הציבור רק הולכת וגוברת. זה החל בתקיפת אתרי ממשל על ידי תומכי "המהפכה הירוקה" ותומכיו של מוסאווי באמצעות טכניקה פשוטה, אך יעילה בה גולשי טוויטר נקראו לסייע על ידי לחיצה על קישורים המפעילים התקפותוזאת לצד התקפות DDoS (מניעת שירות מבוזרת) שגרמו לאתרי ממשל כמו Leader.ir ו-iribnews.ir להפסיק את הפעילות לצד פעילות עניפה של ארגון הפגנות ומחאות דרך Twitter ופייסבוק.

אלה נתונים מרשימים למדי, עבור מדינה הנתונה למשטר פונדמנטליסטי, אשר רומס בשם הדת והאיסלם כל זכות יסוד אלמנטרית.לרבות, חופש הביטוי וחירות הפרט. אך זה מוכיח כי האינטרנט על כל יישומיו ושלל הפלטפורמות שהוא מציע, מהווה מוקד כוח עצום.

למעשה, כיום כמעט אין מצב שאתה חבר בפייסבוק או בעל חשבון בטוויטר ואין איזה בלוגר אירני חמוד שקופץ עליך ומציע לך ליטול חלק במהפכה...אז לפני שמתקשרים לפיקוד העורף ושואלים מה לעשות במקרה כזה, ואיפה המרחב המוגן?תדעו שאתם בעצם חלק מההסטוריה. זו המהפכה החברתית הראשונה בעולם שמונעת על ידי אלגוריתמים. את הקילשונים ומגרפות של של איכרי הבסטיליה מחליפים ה-HUGS וה-Flower's של הגולשים האירנים ואת קריאות ה"ויוה לרבולוסייה" מחליפות הודעות בנות 40 תווים ששלחו אקטיביסטים אירנים אשר האייטולה היחיד שהם מכירים בקיומו נקרא גוג אל...

לסיום, אתם בוודאי שואלים כיצד כל זה מתקשר אלינו? אז לי הקישור הוא די ברור. אם כלים כגון: בלוגים, רשתות חברתיות או טוויטר, הוציאו מיליוני אירנים לרחובות כדי להתעמת מול הגורילות של אחמדינג'אד,כל פעילות שיווקית אחרת פשוט קטנה עליהם.

אז רוצו למתג את עצמכם ברשת, לא חשוב איזו ולא משנה איך, בטוח שתמצאו שם מישהו שמעוניין בשירות או המוצר שלכם וגם אם לא, לפחות תתקלו בכמה מיליוני אירנים שיודעים לעשות שמח !