הציידים והמלקטים של הניו מדיה !

הניו מדיה והפלטפורמות השיווקיות הרבות שהיא הביאה לנו, גרמה לתופעה מעניינת למדי: מספיק להעיף מבט קצר על רשימת התפקידים ואפשרויות הקריירה החדשות שמעלה הניו מדיה ובכלל על הכמות ההולכת וגוברת של אתרים ספציפיים המתמחים באיוש תפקידים לתחום הניו מדיה כדי להגיע למסקנה ברורה: חזרנו להיות חברה של "ציידים" ו"מלקטים". רק שאת החץ וקשת, והסלים החליפו אתרי המיקרובלוגינג וה - APS למיניהן....

יועץ הניו מדיה סיימון מקקיי (Simon Mackie) מחברת המחקר השיווקי gigaom מציין מספר תפקידי מפתח בעידן הניו מדיה. התפקידים האלה בהחלט מהווים קשר (יותר מסימבולי לדעתי) לפעילות ה"צייד והלקט" המסורתית, רק שהפעם כמובן הכל נעשה בצורה מתוחכמת:

תכירו את הציידים המודרנים:
את תפקיד הציידים איישו בעבר אותם גברים חסונים (אלה שמהגנים שלהם מייצרים כיום בעיקר כוכבי אן בי איי, פוטבול ואצנים כמו אוסיין בולט) . תפקידם הסתכם במרדף אחר מקורות מזון מן החי תוך שימוש באסטרטגיות מקוריות למדי כגון: הסוואה,יצירת דיאלוג עם החיה,פעולת הסחה מהירה על ידי אלמנט כגון מוזיקה או רעש סביבתי אחר (קני סוף, עלי במבוק למשל) והוצאה לפועל של המשימה על ידי כלי ציד משוכלל (כידון,חנית,חכה או חץ וקשת). כיום המשרות הפופולריות ביותר הן:

Infrastructure gurus.
תפקידם לרתום את הידע הטעכנולוגי המצטבר שלהם לטובת פיתוח ויישום מכלול אפליקציות בפלטפורמות ה- Web2.0- או במילים פשוטות יותר: להכין את החץ וקשת/החכה/הכידון . בכל פעם שאתם מבצעים קמפיין ניו מדיה הכולל למשל: דף fans בפייסבוק עם אפליקצייה נחמדה המניעה את הגולשים לקיים עם המותג שלכם דיאלוג כלשהו. תחשבו על האנשים שייצרו לכם את החכה.

Community managers
תפקידם לשמש כגורם המתווך. הם אלה שמבצעים את פעולת ההסחה. הם מעלים דיון, נותנים עצות שימושיות, משתפים מומחים ומנהיגי דעה אחרים, עונים,מגיבים ובקיצור עושים הכל כדי ליצור מודעות למותג (conversion או Buzz כפי שהם יקראו לכך). הם חייבים לעשות זאת בצורה מדוייקית ובתזמון מושלם - רק כשהצרכן יהיה בידיים שלהם, הוא יהיה פנוי להפנים את המסר השיווקי שתרצו להעביר לו. זכרו: כל נסיון או רעש לפני כן, פשוט יבריח אותו וישאיר אתכם עם החכה ביד...

Social media marketers
אם ה- Community managers.הם המוצאים לפועל. הרי שה-Social media marketers הם המוח שמאחורי הפעולה. הם המושכים בחוטים. הם קובעים את המיקום, המינון והכי חשוב האסטרטגיה. כאשר מנהלי המדיה של P&G השיקו את המותג “Beinggirl “ הם ידעו היטב למה הם מעדיפים לפנות אל נערות מתבגרות באמצעות המדיה החברתית ולהציע להן "טיפים" ותשובות של מומחים לנושאים הקשורים בהגיינה אישית.. מחקרים הראו כי המדיה החברתית היא המקום בו קהל היעד שוהה רוב הזמן. התוצאות, לא איחרו לבוא:
2 מליון מבקרות בדף הפייסבוק. והאפקטיביות של הקמפייi היתה גבוהה פי 4 מאשר במדיה המסורתית !

וגם מקומן של ה"מלקטות" לא נפקד...
את תפקיד ה"מלקטות" איישו בדרך כלל בנות המין היפה אשר ניחנו בסדר מופתי, כושר ארגון ויכולת לבצע בו זמנית מספר פעולות (מדהים איך כלום לא השתנה, הא?) הפעולות כללו למשל: איסוף גרגירים מהשדות, סינון והפרדת הגרגרים הקשים לעיכול, ולבסוף גם הכנת התבשילים (המבוססים על שילוב בין תוצאות הלקט לבין השלל שהביאו עימם הציידים). כיצד זה מתבטא כיום? בצורה ברורה: "התוכן הוא המלך" ו"מידע זה כוח" אבל צריך גם לדעת לנהל אותם. לכן עוד שני תפקידים חשובים בעידן הניו מדיה הם:

Data analysts
מטרתם לרכז בצורה מאורגנת ונוחה למשתמש את הנתונים אודות ביקור הגולשים, המקורות המביאים אותם,אופן הפעילות שלהם, תדירות , משך זמן ממוצע, אחוזי נטישה ועוד ועוד. את הסלים והמסננת החליפו תוכנות ויישומים כגון: גוגל אנליטיקס או מערכות ניטור

(Brand Monitoring) כגון: Buzz gain או Buzzilla והעוקבות אחר תדירות ואופן האזכורים של המותג ברשת (conversion).

Sensor engineers

גם כאן, החשיבות לפן הטכנולוגי הינה מכרעת. מאחורי כל אפליקציה המשמשת לאיסוף מידע, כל טופס יצירת קשר שממנו ניתן לאתר "לידים" או כל שורת קוד עומדים האנשים שלמעשה מכינים את ציוד הלקט.

והכי חשוב. התפקידים האלה, לא שונים בהרבה מהתפקידים המדיה המסורתית. גם שם היו ועדיין ישנם "ציידים" מתוחכמים בדמותם של מנהלי שיווק, מתכננים אסטרטגיים (פלנרים) ומוציאים לפועל בדמותם של קופירייטרים וארטדיירקטורים. גם שם החנית והחץ וקשת הוחלפו בפעילות יחסי ציבור ובסלוגנים ססגוניים ואילו על פעילות הלקט אחראיות מחלקות המחקר והניתוח.

אולם מה שחשוב לכל משווק להפנים הוא שחוקי המשחק השתנו. הניו מדיה, היא הרבה יותר דו סטרית ולכן גם דורשת מיומנות והיכרות טובה יותר של השטח. בעלי התפקידים בניו מדיה חייבים להיות מולטידיספלינרים ולדעת לשלב בין עולם התוכן והמדיה החברתית מצד אחד ולהיות בעלי אוריינטציה שיווקית מצד שני. רק מי שחי, נושם, אוכל,שותה ומצייץ את כל העולמות האלה יוכל לבצע את התפקיד כהלכה.

קוד אתי בפעילות ניו מדיה? זה טוב לעסקים !

הניו מדיה ממשיכה לספק לנו עניין. אחרי שראינו את הפוטנציאל השיווקי האדיר הטמון בה את היכולת שלה ליצור דיאלוג בין מותג לצרכן, כמעט בכל קטגוריית צריכה כלשהי ובכלל את הכוח שלה בקידום אג'נדות חברתיות או מסחריות. הגיע הזמן לדיון המוכר והחשוב בנושא האתיקה. נכון, ביטויים כמו: "קוד אתי" או "אחריות מוסרית" מזוהים בד"כ עם מסעות פרסום, פעילות יחסי ציבור עניפה, תוכן שיווקי ובכלל עם תחומי השיווק והעיתונות. אולם, הדומיננטיות הרבה שהשיגה הניו מדיה בשנים האחרונות,והעובדה כי היא מהווה כיום פלטפורמה שיווקית אפקטיבית למדי, הפכה גם כאן את סוגיית השימוש בקוד אתי לרלבנטית ביותר. הדעות (איך לא?) חלוקות ביותר. אולם, מה שבאמת הופך את הדיון למעניין כל כך, הן הזוויות שבחרו לעסוק בהן במהלך השנים האחרונות.

ראשית, חשוב לציים כי לא מדובר על קוד אתי שמחייב או מאיים בסנקציות לחורגים ממנו. אולם, אי הקפדה על הקוד, עלולה להביא לתוצאות מביכות עד כדי הרסניות. כאשר מדובר במדיה בעלת פוטנציאל ויראלי כה גבוה. כל הפרה בוטה או התנהגות לא הולמת פשוט מאוד מתועדת ויכולה להגיע לאלפי גולשים במהירות הטוויט....

אז לפני שנבחן את הזוויות הנה הצצה לסוג של קוד אתי:

הקוד האתי של ארגון World Of Mouth Marketing Asosiation - WOMMA

למשל, כולל עקרונות כגון:

• הקפדה על פרטיות
• מתן חופש ביטוי לכל דעה, בכל דיון
• הזדהות מוחלטת של מפיץ המסר
• אחריות מלאה על התוכן
• נאמנות ומחוייבות להמשך הדיאלוג כלפי המשתתפים בדיון

מה יש למומחי הניו מדיה לומר על שימוש בקוד מסוג זה? מסתבר שדי הרבה...

קוד אתי במדיה החברתית – זה משתלם כלכלית (המומחים מגלים אהדה)
קחו למשל את כריס ברוגן ( Chris Brogan) הבלוגורו (בלוגר שהפך לגורו, ואין הגדרה קולעת יותר עבורו לדעתי...) אשר בחר להתייחס דווקא להיבט העסקי של השימוש בקוד אתי. לדבריו: "המדיה החברתית בדיוק כמו ערוצי יחסי ציבור אחרים נועדה לקדם את מסריו של הארגון ולהשיג חשיפה חיובית בקרב ציבור הלקוחות. החשיפה תושג על ידי הפצת תוכן רלבנטי (פוסטים,עדכונים,מידע חדש) אם באמצעות מנהיגי דיעה מטעם הארגון ואם באמצעות מנהיגי דעה בקרב הציבור (בלוגרים, פעילים ברשתות חברתיות ובקבוצות דיון). אולם, שימוש לא נכון במדיה החברתית ופעילות לא ראויה מבחינה אתית, יכול להוביל לתוצאות הפוכות, לריבוי אזכורים שליליים במנועי החיפוש ואף לירידה בדירוג מנועי החיפוש". ברוגן טוען כי "גוגל זוכר הכל..." ומסביר כיצד נסיונות לפעול בצורה לא אתית כמו למשל שליחת כמות עצומה של פוסטים למקורות לא רלבנטיים,רק כדי להשיג תוצאות חיוביות יביאו לתוצאות הפוכות.

גם חוקר המדיה סטיב רובל ( Steve Rubel )מתייחס לקשר בין יחסי ציבור,מנועי חיפוש וקוד אתי. החוט המקשר הוא למעשה: טובת הציבור. לדברי רובל: "אתיקה היא מילת המפתח. התנהגות אתית יוצרת אמון ואמון (בדיוק כמו תוכן) הוא המלך". ניתן להבין כי הסיבה לחריגה מקוד אתי הוא תולדה של אי הבנת המדיה. בניגוד למדיה המסורתית (פרסום,יחסי ציבור,תוכן שיווקי) כאן סוד ההצלחה טמון בשיתופיות. הציבור שנמצא במדיה החברתית,נמצא שם מסיבה מסויימת. הוא מחפש משהו. הדרך היחידה ליצור עימו דיאלוג היא לספק לו בדיוק את מה שהוא מחפש (מידע חדש, תגובה לעמדה שהוא הביע,עצות מעשיות,הפניות לאנשי קשר או מקורות מידע נוספים). ברגע שאנו מנצלים את הסביבה בה הוא נמצא, בצורה פולשנית ופוגעת. הציבור יגיב בהתאם. וכיום בזכות פלטפורמות ה-WEB2.0 שבאו עלינו לטובה יש לציבור יותר אפשרויות להגיב. כל משווק שזיהה את הקלות הבלתי נסבלת של ההפצה, מבין כי די בפתיחת דף Fans פשוט ביותר בפייסבוק, השקת בלוג מקצועי, כתיבת מאמרים והפצתם ברשתות השונות והשתתפות בקבוצות דיון כדי להגיע עם אותו מסר לכמות עצומה של לקוחות פםוטנציאלים. אולם, חשוב להפנים היטב, כי במידה והמסר הזה לא מחדש/מעניין/תורם לאותם לקוחות או לחילופין לא מוגש להם בצורה בה הם אוהבים לקבל אותו, הם ישתמשו באותם ערוצים כדי להפוך את המסר הזה ל"חרב פיפיות". לכן, לא מספיק להזין את הציבור בתוכן, חשוב גם לשתף,לעדכן לא פחות חשוב להיות קשוב ולהגיב לתוכן שהציבור עצמו מספק. ביצוע פעולות כגון :"Brand Monitoring" למשל הכוללות מעקב אחר אזכורי המותג בפורומים וקבוצות דיון ומתן תגובה אונליין לאזכורים שליליים (למשל אודות תקלה או עומס במוקדי השירות) הפכה להיות מרכיב הכרחי בכל אסטרטגיית ניו מדיה היוצאת לפועל.
מי שהיטיב לנסח את המצב כיום הוא הבלוגר הוותיק ג'ייסון פולס (Jason Falls) הטוען כי: "פעילות ברשת החברתית היא כמו מערכת יחסים. יש חיזור,יש הצהרת כוונות ונכונות לשיתוף פעולה, אך ברגע שאין הדדיות,זו מתכונת לשברון לב..."

גם ב"קוקה קולה" למשל חושבים אתיקה...(העובדים מגלים הזדהות)
כאן הזמן לציין כי השימוש בקוד אתי, לא חל רק על הגוף המשווק, אלא גם על נציגיו. עובדי הארגון למשל מחוייבים להתנהגות נאותה במדיה החברתית. דוגמא לכך מספק לנו אסטרטג הניו מדיה והמיתוג האישי כריס אברהם (Chris Abraham ) אשר סוקר בין היתר את פעילותה של "קוקה קולה" במדיה החברתית. במזכר שנשלח לעובדי "קוקה קולה" הובהר להם כי הם מחוייבים ליישם את מדיניות הארגון ולהישאר נאמנים לאסטרטגיה של המותג "קוקה קולה", בכל פרסום תוכן או תגובה במדיה החברתית. כמו כן, גם כמות הנוכחות שלהם חייבת להיות בהתאמה לזו של הארגון, כלומר ...מאסיבית ביותר. הפעילות של "קוקה קולה, הגיעה לשיאה בעת שידור משחק ה"סופר בול" המסורתי כללה בין היתר: סרטוני פרסומת מקוריים ביו טיוב שהוכנו מבעוד מועד בדיוק ליום המשחק, דף FANS מיוחד בפייסבוק והשיא היה ראיון בלעדי עם כוכב הפוטבול טרוי פולמלו (Troy Polamalu) בבלוג של "קוקה קולה". לדברי מנהל התקשורת הדיגיטלית ב"קוקה קולה" אדם בראון (Adam Brown) : "כגוף המוזכר אלפי פעמים בבלוגים השונים וזוכה למאות עוקבים בטוויטר. אנו חייבים לספק ללקוחות את הנוכחות שהם דורשים מאיתנו. היכן שהם נמצאים אנו נהיה" זו למעשה, דוגמא ליישום קוד אתי תוך הקפדה על כללים כגון: נאמנות של מפיץ המסר ("קוקה קולה") להמשך דיאלוג מול הנמען (במקרה זה הצרכנים) הצרכן וכן הקפדה על הזדהות מוחלטת (עובדי "קוקה קולה" בשם הארגון/המותג)

"קוד אתי? זה לא בשבילי" (הבלוגרים מגלים התנגדות)
כמו בכל דיון מהותי, גם כאן. קיימים גם מתנגדים ותתפלאו ,יש להם סיבה שנשמעת הגיונית (במידה מסויימת). אחת המתנגדות הבולטות היא הבלוגרית מוניקה אוברייאן.( Monica O'Brien) שפרסמה פוסס חשוב בנושא. הטיעון של אוברייאן נשמע משכנע למדי ומתייחס לעובדה כי: "בלוגרים, בניגוד לעיתונאים או פרסומאים. אינם מקבלים תמורה עבור התוכן שהם מפרסמים. לכן, מדוע שיהיו מחוייבים לקוד אתי?" ניתן להסכים במידה מסויימת,עם עמדתה של אוברייאן. הרי לא מדובר בעיתונאי שמקבל משכורת או מוציא חשבונית על כל כתבה ומחוייב למוניטין של העיתון עבורו הוא כותב. בוודאי לא על פרסומאי או איש יחסי ציבור הגובה ריטיינר ולכן גם מחוייב לתדמית של המוצר. אולם, אני חייב לציין, כי מעבר לנושא מנועי החיפוש שציינתי קודם. גם לבלוגר או לכל פעיל אחר במדיה החברתית יש אחריות מסויימת. בין אם היא מאוגדת בתקנון פורמלי ובין אם לאו. הרי אותו בלוגר למעשה משתמש בחומרים הקיימים ברשת. הוא מספק קישורים, מפנה לבלוגים אחרים, משתף במידע , מגיב ומקבל פידבקים בעצמו. המיתוג האישי של כל פעיל במדיה החברתית נמדד לפי הפרמטרים הללו. אם, ידבק בהם רפש מסוג זה או אחר. הענף עליו הבלוגר יושב ייכרת מיידית. אם למשל, באותו אתר בו תפיץ אוברייאן את הפוסט שלה,על מנת לקדם את האג'נדה שלה (שהיא אולי לגיטימית לגמרי) יופיעו עשרות מגיבים אנונימיים,ייעשה שימוש בתוכן לא הולם (אולי אף במזיד לצורך דחיקת אזכורים חיוביים של מתחרים) או שימוש מאסיבי במסרים לצורך שיווק מוצר או מותג מבלי לספק לצרכן ערך מוסף כלשהו, הרי דמהר מאודד אותו אתר יהפוך פחות אטרקטיבי והמסר שאוברייאן תפיץ באתר יאבד מעוצמתו.

אז בואו נשמור על גישה חיובית בכל הקשור לקוד אתי במדיה החברתית. ובכלל, כפי שציינתי בתחילת הפוסט. העובדה שהניו מדיה מגבשת קוד אתי, היא זו שחשובה. פחות רלבנטי כרגע אם הקוד האתי נכון ועד כמה הוא ניתן ליישום ואכיפה. מה שחשוב הוא שציבור רחב מצפה מאנשי הניו מדיה להתנהג כיאות ו"להופיע למסיבה בלבוש הולם" וזה כבר סימן שאנחנו מוזמנים...

ביג בן עשה את זה - המיתוג האישי המוצלח של ברננקי !

כשאתה מתמודד מול צונאמי כלכלי והנעליים (או הסנפירים..) אליהן נכנסת ענקיות. לא כדאי לשחות נגד הזרם. בן ברננקי הבין את חוקי המשחק החדשים וביצע גם הוא קמפיין מיתוג אישי כדי לזכות בקדנציה נוספת.

טוב, עכשיו זה סופי. אחרי קדנציה שיש לא מעט חילוקי דיעות לגבי אופן ההגדרה שלה כמוצלחת או מדשדשת. בן ברננקי זוכה להמשיך לקדנציה נוספת כנגיד הבנק הפדרלי בארה"ב.
מה זה אומר על הכלכלה האמריקאית? מה זה אומר על שיקול הדעת של נשיא ארה"ב ברק אובמה? כיצד זה ישפיע עלינו? קשה לקבוע בשלב הזה. אך דבר אחד בטוח...זה אומר המון על חשיבות המיתוג בכלל והמיתוג האישי בפרט.

מה הקשר בין מיתוג אישי לבין המשבר בורסות העולם?
תתפלאו אך יש קשר. בעיקר כשמדובר על אישיות ציבורית שכל ראיון עימה כמו גם כל מאמר או פוסט ברשתות חברתיות אודותיה משפיע ישירות על החלטות של מליוני משקיעים ברחבי העולם. קל וחומר, כשמדובר על מישהו שהוא אמנם כלכלן מוערך אך גם נכנס לנעלים ענקיות של נגיד אשר הפך לאגדה בחייו, הלוא הוא אלן גרינספן המיתולוגי. ואם זו לא סיבה מספיק מעניינת לעקוב אחר מיתוג אישי של דמות כה חשובה כמו ברננקי, זה הזמן להזכיר כי גם כאן בארצנו החמימה מתגורר יהודי סימפטי למדי שהחלטתו האחרונה להעלות את הריבית בהחלט מציבה אותו בחזית השיח הציבורי לשם הוא מגיע חמוש בכמות מוניטין שלא מביישת את בכירי הכלכלנים בעולם.

האמת, לברננקי היה ממי ללמוד...
אולי זה אירוני, אך ברננקי שנבחר לתפקיד בתקופת כהונתו הקפיטליסטית של ג'ורג בוש, מצא עצמו מנהל קרב השרדות שחייב אותו לבצע קמפיין מיתוג אישי דווקא בתקופתו של אחד האישים המזוהים ביותר עם תחום המיתוג האישי, הלוא הוא ה"בוס" שלו ברק אובמה. ברננקי, יהודי חכם (שזה כשלעצמו משפיע על המיתוג האישי שלו...) הפנים כי חוקי המשחק השתנו. וכדי להמשיך לקדנציה נוספת, לא מספיק להבריא את הכלכלה האמריקאית. חייבים גם לרוץ ולספר לחבר'ה.

לדברי מומחה המיתוג האישי רוב קוסטה (rob cuesta) המנוסה בפעילות מיתוג עבור גופים פיננסיים (כמו למשל פירמת רואי החשבון Deloit ) אחד העקרונות החשובים במיתוג אישי הוא: הקשבה לרחשי ליבו של הציבור. "חשוב, לא רק להציב מטרות אלא לדאוג שהן יעלו בקנה אח עם רחשי ליבו של הציבור. חשוב לפעול , להשקיע ,להצליח אך לא פחות חשוב למצב את ההצלחה שלך כייחודית. כלומר, להזכיר לציבור שאתה זה שנתת מענה בדיוק לבעיה שניצבה בפניו".

אין לדעת אם ברננקי התייעץ עם קוסטה (שהוא אגב בריטי ולא אזרח ארה"ב). אך עושה רושם שלפחות אחת או יותר מפעולותיו (מבחינה תקשורתית כמובן) בעת האחרונה, בעיקר לקראת מועד ההכרעה על המשך כהונתו, היתה מודל נכון ליישום עקרונות המיתוג האישי של רוב קוסטה.

במיתוג אישי (כמו בתוכנית חילוץ) כל ההתחלות קשות...
אולי זה נשמע מצחיק, אך האזכורים שלהם זכה ברננקי ברשת האינטרנט ובמדיה החברתית, אפילו לאחרונה, הוכיחו כי הדרך שלו לאהדת הציבור רחוקה היתה מלהיות קלה. הנה למשל הבלוג באתר הסאטירי news groper שהפך לפופולארי ביותר ומציג את ברננקי באור מגוחך למדי כמי שממהר לקבל החלטות שגויות ולהצדיק אותן בצורה די מטופשת.

גם הסקר של מכון "גאלופ" שהופץ ברחבי המדיה החברתית לא בדיוק החמיא לברננקי כאשר דיווח על 30% תמיכה בלבד בתקופת המשבר ובנוסף דירג את ה-Federal Reserveבתחתית רשימת תשע הסוכנויות הממשלתיות הפופולריות, הרבה אחרי הסוכנות למניעת הפצת מגיפות, NASA וה-FBA למשל. לצורך השוואה קודמו של ברננקי בתפקיד, אלן גרינספאן זכה ל-53% תמיכה בשנת 2003 כאשר התמודד מול משבר זהה (עם כי קטן יותר מבחינת סדר הגודל) ואילו ה-federal reserveבתקופת הנהגתו של גרינספן בשנה זו מוקם במקום החמישי בדירוג הפופולריות.

אולם לצד האזכורים השליליים היו גם הצלחות מבחינה תדמיתית שלא אחרו לבוא. הופעותיו של ברננקי בתקשורת אמנם לא היו מרובות אך הן נבררו בקפידה. (כיאה למי שמנהל קמפיין מיתוג אישי).

דוגמא מצויינת לאפקטיביות ההתנהלות התקשורתית של ברננקי,סיפק לנו אותו ראיון מפורסם שערך ברננקי עם Scott Pelley בתוכנית 60 דקות. לא הרבה לאחר מכן פורסם סקר של חברת בלומברג המדווח כי 75% מהמשקיעים בעולם מרוצים מהתנהלות ברננקי בעת המשבר וסבורים כי הוא ראוי לקדנציה נוספת.

אז האם המדיה החברתית מכתירה מלכים? לא, אך היא בהחלט שומרת להם על הכתר...

לסיכום, כמובן שלא יהיה זה הוגן לתלות את החלטת הממשל בארה"ב להאריך את כהונת ברננקי בהצלחה תדמיתית כזו או אחרת. אולם, החשיבות של ניהול מוניטין בעיקר בעת כה מורכבת קיבלה משנה תוקף בתקופה הנוכחית. מה שנכון לגבי חברות מסחריות או ארגונים ציבוריים נכון שבעתיים לגבי אישי ציבור, אשר הדיאלוג שהם מנהלים עם הציבור, משפיע ישירות על מבחן התוצאה.
המדיה החברתית על שלל ערוציה: בלוגים, רשתות חברתיות, אתרי מיקרובלוגינג, קבוצות דיון ואינספור יישומים בהחלט הופכת את הדיאלוג הזה לפשוט יותר אך גם מסוכן יותר. תלוי באופן ההתייחסות.

כיצד זה יעבוד אצלנו? יהיה זה מעניין לבחון את הנושא במיוחד לאור העובדה שמוסד בנק ישראל ובעיקר העומד בראשו, זוכים בעת האחרונה לעמוד שוב ושוב באור הזרקורים. פעם זו התערבות במינוי יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, פעם זו אמירה בוטה של המפקח על הבנקים,רוני חזיקיהו בנוגע ל"שיקול הדעת שלו שאינו עומד לדיון ציבורי" ופעם זו החלטה לגבי העלאת הריבית – בכל מקרה אין ספק כי שימוש נכון במדיה החברתית והשתלבות הולמת בשיח הציבורי מצד נציגי בנק ישראל ומצד סטנלי פישר עצמו, תסייע לו לצלוח את התקופה המשמעותית הזו בשלום ולנהל דיאלוג פורה עם הציבור הישראלי.

הייתי שמח להפנות את ההצעה הזו גם אל מר סטנלי פישר עצמו (ואם אפשר לעשות זאת באמצעות הטוויטר או לפחות איזו באיזו תגובה למאמר שלו בבלוג של בנק ישראל...), מה דעתכם?